מלחמת השחרור המוקדם

מחכים לתקדים מאחורי הסורגים (תמונה להמחשה)

קביעת פרקליט המדינה, שי ניצן, לפיה לאסירים פליליים שאינם תושבי ישראל אין זכות להצגת תוכנית שיקום פרטית לצורך שחרור מוקדם, עשויה לעמוד בקרוב לפני מבחן בית המשפט העליון.

שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, אישר בקשה להגשת ערעור, שהגישה עו"ד חן מאירי, על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שקבע כי מדיניות שב"ס בעניין, המבוססת על הנחיות ניצן, סבירה.      

בקשת הערעור הוגשה בעקבות דחיית עתירתם של שני שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) תושבי קלקיליה, המרצים עונשי מאסר של בין שנה לשנתיים, על כניסה לישראל ועבירות רכוש. השניים משלימים בימים אלה ריצוי שני שליש מעונשם, ולאור העובדה שבקרוב יתייצבו בפני ועדת השחרורים, פנתה פרקליטתם, עו"ד מאירי, לשב"ס בבקשה לאשר להם כניסת מטפל פרטי לכלא – עובד סוציאלי ממרכז "אלעמל" שבטייבה שיכין להם תכנית שיקומית לצורך הבקשה לשחרור מוקדם. שב"ס סירב, וביסס את תשובתו על מדיניות מנחה שקבע ניצן, ועיקרה הוא כי אין טעם להכנת תוכנית שיקום שהמדינה לא יכולה לפקח על ביצועה.

בתשובה שנמסרה לעו"ד מאירי משב"ס נכתב, כי "אין לאשר ביקור גורם טיפול פרטי נוכח העובדה כי מדובר באסיר המתגורר בשטחים, ולא ניתן לפקח על תוכנית שתבוצע לאחר שחרורו מחוץ לשטח ישראל, לאכוף עמידה בתנאיה או להביאו שנית בפני ועדת השחרורים".

מדיניות זו היא תולדה של ניסיון הסדרה נוסף בעניין התנאים לכניסת מטפלים פרטיים לכלא. שב"ס פרסם כבר ב-2011 פקודת נציבות בעניין, שבוטלה, ובמקומה נוסחה הוראת שעה מקלה יותר, לאחר שבתי משפט קיבלו עתירות מאסירים פליליים ישראלים, שבקשתם לאפשר להם הכנת תוכנית שיקום פרטית סורבה. כך חויב שב"ס להקל בקריטריונים שקבע ולאפשר לכל אסיר כמעט הצגת תוכנית פרטית, או חוות דעת נגדית לזו של רש"א (הרשות לשיקום האסיר).

בחודשים האחרונים, בניסיון להסדיר סופית את הנושא, התווה ניצן לשב"ס "קווים מנחים" לניסוח פקודת נציבות חדשה וקבועה בעניין כניסת גורמי טיפול פרטיים לבתי הסוהר.

ניצן קבע כי תאושר הכנסת מומחים פרטיים לצורך הכנת תוכניות שיקום לשחרור ממאסר (אך לא לצורך חוות דעת לעתירות אסיר), וזאת עקב בעיות כוח אדם והמגבלות בפריסת רש"א אשר אינה מסוגלת כיום לתת מענה לכלל האסירים. עם זאת, ניצן הוציא מהכלל אסירים ביטחוניים עקב חוסר התוחלת שבשיקומם – אך גם אסירים פליליים שאינם תושבי ישראל, וביניהם פלשתינים, מאחר שממילא, לשיטתו, אין דרך לפקח על תוכניות השיקום שלהם כשישתחררו.

הבעיה היא שבאסירים פלשתינים גם רש"א אינה מטפלת – כך שהנחיית ניצן מונעת מהם הצגת תוכנית שיקום כלשהי בוועדות השליש – תנאי חיוני, גם אם לא בלעדי, לשחרור.

פרקליט המדינה, שי ניצן

אין זכות קנויה

כאמור, בית המשפט המחוזי בחיפה דחה עתירה שהגישה עו"ד מאירי בעניין, אבל הוא יידון בפני הרכב בית המשפט העליון במסגרת הערעור שהגישה.

בערעור נטען, כי הנחיית פרקליט המדינה לא חוקתית, ומנוגדת לחוק שחרור על תנאי, אשר אינו מפלה בין קבוצות אסירים שונות, ומנוגדת גם להלכה פסוקה שהכירה בזכותם של שוהים בלתי חוקיים להתייצב בפני ועדת השחרורים ולהציג תכניות שיקום.  

לדברי הסנגורית, לא ניתן לבטל את זכותו של אסיר להציג תוכניות מטעמו ללא שינוי חקיקתי, ואילו הנחיית ניצן איננה מעוגנת בחקיקה, ולעת עתה אפילו לא בהוראת שעה או בפקודת שב"ס. "מדובר בתוצאות קשות ופוגעניות במימוש זכויותיהם של כלל אוכלוסיית האסירים השוהים בלתי חוקיים".

עו"ד מאירי מתריעה גם על יצירת "מצב אבסורדי, שבו אסיר ישראלי שכל תקופת מאסרו לא הביע נזקקות טיפולית ולא הוכנה לו תכנית שיקום של רש"א, אך הציג תוכנית שיקום פרטית ישוחרר, ולעומת זאת אסיר תושב שטחים שהשתתף בקבוצות טיפוליות, הביע נזקקות טיפולית, אך בשל היעדר יכולת לבנות תכנית שיקום של רש"א, או תכנית שיקום פרטית, לא ישוחרר".

לדבריה של עו"ד מאירי, המדינה מדברת גם בשני קולות – "כשנוח לה, יש לה סמכויות אכיפה בלתי מוגבלות בשטחים, וכשאין זה נוח לה, אין היא יכולה לפקח על הנעשה שם". לטענתה, בתי משפט הכירו בעבר באפשרויות פיקוח על פלשתינים תושבי הרשות, למשל באמצעות התייצבות בתחנות משטרה או במנהלות התיאום והקישור.

עו"ד חן מאירי

יצוין כי גם הסנגוריה הציבורית ביקשה לצרף קולה לערעור במעמד של "ידידת בית המשפט". הסנגוריה הציבורית מייצגת בכ-25 אחוזים מההליכים בוועדות השחרורים (כ-2000 דיונים בשנה), ולדבריה במספר מקרים שטופלו על ידה קיבל שב"ס החלטות דומות שאסרו כניסת מומחים פרטיים לבתי הכלא.

המשנה לסנגור הציבורי הארצי, עו"ד ד"ר חגית לרנאו, כתבה במכתב לניצן ולראש אגף האסיר בשב"ס, גונדר עפרה קלינגר, כי לסנגוריה נקודת מוצא הפוכה, והעיקרון הבסיסי לדבריה הוא כי התרת כניסת מומחה לכלא לצורך אבחון, ייעוץ לסנגור או הכנת חוות דעת על אסיר היא זכות יסוד חוקתית ואינה פריבילגיה, "אלא דומה במהותה לזכות להיפגש עם הסנגור עצמו".  

בתשובת המדינה לערעור של עו"ד מאירי, כתבה עו"ד מוריה פרימן, כי גם לאסירים תושבי ישראל אין "זכות קנויה" שמחייבת את שב"ס לאפשר כניסת מומחים מטעמם לכלא. "בית הסוהר הוא מקום סגור שהכניסה אליו אינה מותרת בהתאם לתוכנית כבקשתך", כתבה עו"ד פרימן. "בפקודת בתי הסוהר מ-2012 נקבע כי על נציב שב"ס לבחון אפשרויות לשיקומו של אסיר שהוא אזרח ישראלי או תושב ישראלי. מדיניות שירות בתי הסוהר הינה ככלל כי תהליך השיקום מעצם אופיו ומטרתו, מיועד לאסירים תושבי ישראל בלבד ואינו מיועד לתושבי חוץ".