המטרה: לקוחות הצ'יינג'ם

מזומן תמורת צ'קים (אילוטסטרציה)

שלב נוסף במאבק בהון השחור ובהעלמת המס: רשות המסים יצאה השבוע למבצע ארצי לבדיקת רישום הכנסות בקרב נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים) ובדיקת רשימות לקוחותיהם. עד כה נערכו 115 ביקורות, בעקבותיהן נתפסו 15 בעלי צ'יינג'ים שלא רשמו הכנסות בהיקף של מאות אלפי שקלים. כמו כן, אותרו וזומנו לחקירה 29 לקוחות החשודים כי ניכו צ'קים בהיקף כולל של מיליוני שקלים, אף שהכנסותיהם המדווחות נמוכות בהרבה, או שאינם רשומים כלל ברשות המסים.

מבקרי יחידת ניהול ספרים של הרשות, שפעלו בליווי אנשי חטיבת החקירות, חשפו תופעה נוספת בה שכירים בחברות נשלחים לצ'יינג'ים כדי לפדות צ'קים עבור מעסיקיהם, לפי החשד על מנת להתחמק מדיווח ולהסיר עצמם מרשימת הלקוחות בעסקים אלה.

באחד המקרים, נבדק צ'יינג' באזור חדרה ונמצא כי נפדה בו צ'ק של 400 אלף שקל על ידי שכיר בחברה. בירור נוסף העלה כי הוא פדה את הצ'ק עבור מעסיקו. המקרה הועבר לטיפול פקיד שומה חקירות חיפה וכעת נבדק האם הכנסות אלה דווחו.

בביקורת שנערכה על ידי אנשי פקיד שומה ירושלים, בבדיקת רשימת הלקוחות עלה לקוח שפדה צ'קים בגובה 4.5 מיליון שקל במשך שנה וחצי. מבדיקת השם במס הכנסה נמצא כי לאיש אין תיק במס הכנסה, והוא עובד כשכיר בבית החולים סנט ג'ורג' במשכורת חודשית של 3,000 שקל. החשוד הובא לחקירה, ממנה עלה כי הוא מנהל עסק למכירת טלפונים ניידים בבית לחם ועזריה, החל משנת 2012, ואינו מדווח כלל על הכנסותיו. במהלך חיפוש שנערך ביתו בבית צפאפא, נתפשו מסמכים רבים המעידים, בין היתר, כי הוא מחזיק בחשבון בבנק פלשתין עליו לא דיווח. החשוד הודה בחקירתו כי הכנסות העסק השנתיות משנת 2012 ואילך עמדו על כמיליון שקל.

הצ'יינג'ים כיעד אכיפה מרכזי

בביקורת שנערכה בצ'יינג' בכפר סבא, עלה חשד כי לקוח מג'לג'וליה העוסק בתחום הבנייה, פרט צ'קים בהיקף של 1.5 מיליון שקל בשנה וחצי האחרונות ואינו מדווח לרשות המסים על עיסוקו. הצ'קים שנפרטו בצ'יינג' אותרו ובמקביל הוצלב מידע מול מע"מ שהעלה כי האיש פתח חברה בחודש אוקטובר 2012 ודיווח למע"מ רק עד לאוקטובר 2013. כמו כן, הוא חשוד באי דיווח למס הכנסה על הכנסות משוערות של ארבעה מיליון שקלים החל מיום פתיחת החברה לפני כשלוש שנים. החשוד הועבר לפקיד שומה חקירות תל אביב ושם הודה כי החברה רשומה על שם בנו, אך הוא המנהל בפועל.

בבדיקות שנערכו ללקוחות נוספים נמצא כי באחד המקרים ניכה לקוח צ'קים בסך של 11 מיליון שקל, ובבדיקה בעניינו נמצא כי הוא לא מגיש כלל דוחות לרשות המסים ואינו מדווח על הכנסותיו. לקוח נוסף ניכה צ'קים בסך 150 אלף שקל והצלבה מול מע"מ העלתה כי הוא נחקר על העלמת הכנסות בהיקף של 3 מיליון שקל.

זאת ועוד: בעל עסק למכירת מכוניות ניכה בין השנים 2015-2013 צ'קים בהיקף כולל של כ-10 מיליון שקל; עורך דין ניכה צ'קים בהיקף כולל של 4.5 מיליון שקל בשלושה צ'יינג'ים שונים,  אך במקביל דיווח במע"מ על הכנסה שנתית של 150 אלף שקל בלבד; בעלת חנות בגדים ניכתה צ'קים בהיקף של 1.5 מיליון שקל, והצהירה למס הכנסה על הכנסה שנתית של 250 אלף שקל בלבד.

מבקרי הרשות ממשיכים לבצע ביקורות נוספות בעשרות צ'יינג'ים ברחבי הארץ ובמקביל בימים הקרובים יימשך זימונם של לקוחות למשרדי החקירות של הרשות. 

עו"ד תומר נוה מייצג שני בעלי צ'יינג'ים מחיפה וקרית ים, שנחקרו בשבוע שעבר בחשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון. שני הצ'יינג'ים חזרו לעבוד בינתיים כשגרה. לטענתם, עבדו "לפי הספר" ולפי חוק נותני שירותי מטבע, רשמו תעודות זהות של הלקוחות ודיווחו כדת וכדין.

עו"ד נוה מייצג גם עורך הדין מקרית אתא אשר לפי מבקרי רשות המסים, ניכה צ'קים בהיקף של 4.5 מיליון שקל בשלושה צ'יינג'ים, כשבמקביל דיווח למע"מ על הכנסה שנתית של 150 אלף שקל.

מדובר בעורך דין העוסק בתיקי הוצאה לפועל, ולטענתו פרט צ'קים של לקוחות. לדברי סנגורו, מדובר בסוגיה מיסויית אזרחית ולא פלילית. 

לפני חודשיים הגדיר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, את ענף נותני שירותי המטבע כיעד אכיפה מרכזי לשנתיים הקרובות, וכיעד לרגולציה מוגברת במטרה לסגור את הפרצות שהפכו את הצ'יינג'ים לערוץ הלבנת הון עיקרי, קל ונוח. דו"ח של צוות משותף לאוצר, משרד המשפטים, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון הגיש שורת המלצות ברוח זו, לאחר שמצא שמספר הביקורות שבוצעו בענף עד כה זניח – 30 ביקורות בשנה בקרב יותר מאלפיים צ'יינג'ים רשומים.

סיכום המבצע (11.8)

רשות המסים מסכמת את מבצע הביקורת הארצי: במהלך המבצע בוצעו ביקורות ב-228 נותני שירותי מטבע (צ'יינג'ים), נבדקו רישום ההכנסות כדין וכן רשימות לקוחותיהם. בעקבות הפעילות הועברו להמשך טיפול ביחידת החקירות שישה בעלי צ'יינג'ים שאצלם נמצאו ליקויים חמורים במיוחד וכן שמות של עשרות לקוחות החשודים כי ניכו צ'קים, בהיקף כולל של מיליוני שקלים ובמקביל מדווחים על הכנסות נמוכות בהרבה או שאינם רשומים כלל ברשות המסים.

בנוסף למקרים עליהם דווח בראשית המבצע, הועברו לטיפול פקידי שומה חקירות, בין היתר, לקוח שפדה צ'קים בסך 20 מיליון שקל בצ'יינג'ים באור יהודה בשנתיים האחרונות, רופא שיניים שניכה צ'קים בסך כולל 2.5 מיליון שקלים, וחברה מצפון הארץ החשודה בשימוש חשבוניות פיקטיביות בסך של 1.5 מיליון שקל.

בדיקה ראשונית של לקוח שפרט צ'קים בסך 10 מיליון שקלים העלתה כי כנראה מדובר במקרה של הפצת חשבוניות פיקטיביות. ברשימת לקוחותיו של צ'יינג' באזור המרכז נמצאו שני לקוחות שאינם רשומים ברשות המסים, אחד ניכה צ'קים בהיקף של 900 אלף שקלים והשני ניכה צ'קים בהיקף של 800 אלף שקלים. לקוח נוסף, שאינו בעל תיק ברשות המסים, פדה צ'קים בהיקף של שישה מיליון שקלים. עוד מצאו המבקרים, כי בעל חברת בנייה שלח את עובדיו לפדות צ'קים במזומן לטובת החברה בהיקף של לפחות 360 אלף שקל.

לאחר בדיקת רשימת לקוחות בצ'יינג' באום אל פחם על ידי אנשי מחלקת ניהול ספרים, אותר לקוח ממושרייפה, שכיר בחברה למסחר בברזל לבנייה, שניכה בין השנים 2015-2012 צ'קים הרשומים על שמו של קבלן עפר מנתניה, בהיקף כולל של 1.4 מיליון שקלים. לחשוד אין תיק במס הכנסה ולא דיווח מעולם על הכנסות אלה. הוא  נחקר במשרדי פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ושוחרר בתנאים מגבילים בבית משפט השלום בחיפה.

בביקורת שנערכה על ידי אנשי פקיד שומה ירושלים 2, בצ'יינג' במזרח העיר, עלה שמו לקוח מג'בל-מוכבר שפדה צ'קים בהיקף של  מיליוני שקלים. הלקוח הובא למשרדי פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום לחקירה ממנה עלה כי הוא מבצע עבודות בנייה ושיפוצים. לשם כך פתח בשנת 2010 תיק במס הכנסה אך משנת 2011 לא הגיש כלל דוחות למס הכנסה. כמו כן, נתגלה כי החשוד הפיץ חשבוניות ללקוחות שונים בסכום כולל של כ-1.5 מיליון שקלים עליהן לא דיווח למס הכנסה ומע"מ. החשוד הודה כי בשנת 2014 היה לו מחזור של כשני מיליון שקלים עליו לא דיווח לרשות המסים.

עו"ד שלמה תורג'מן	עו"ד אייל בסרגליק	עו"ד תומר נוה

עו"ד איל בסרגליק, מרצה למשפט פלילי העוסק בעבירות צווארון לבן, אומר כי "מבצע הביקורת ממשיך מגמה של רשות המסים לגבות כספים ממקורות שבעבר לא נחקרו, למשל מחצרות רבנים, או ממשכירי דירות. במסגרת זאת מועמקת כעת החדירה לתחום ניכיון הצ'קים. פרשות שחיתות רבות, ועבירות פליליות בכלל, מלוות פעמים רבות ב'כיבוס' כספים דרך צ'יינג'ים, כמו למשל בפרשיות הרב מצגר ו'חפציבה', כאשר הצ'יינג' משמש לטשטוש מקור כספים שנחשב כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, והטמעתו בכסף 'נקי' לחלוטין. מדובר בפעילות ברוכה מבחינת גביית כספי המס, אך צריך לקחת בחשבון שמדובר גם בהרחבת החזית והגדלת כמות החקירות הפליליות".

עו"ד רו"ח שלמה תורג'מן, העוסק בתחום עבירות המס והלבנת הון, מציין כי מבצע הביקורת משדר מסר הן כלפי הצ'יינג'ים והן כלפי הלקוחות. לדבריו, "רשות המיסים מתחילה לחשוב מחוץ לקופסה, ונראה כי מטרת המבצע הזה היא בעיקר בחינת מקבלי השירות בצ'יינג'ים, שמנכים סכומים גבוהים, ואין להם תיקים במס הכנסה או שדיווחיהם לא תואמים את נפח פעילותם. לפני שנתיים נוסף לפקודת מס הכנסה סעיף 141א שכותרתו היא חובת דיווח של חלפני כספים על כל פעולה בסכום של מעל 50 אלף שקל. החוק עדיין לא יושם עדיין כיון שלא הותקנו תקנות, אך מטרתו היא הזרמת מידע לרשות המסים על הצדדים לביצוע פעולות אלו, עוד לפני ביצוע פעולות אכיפה מסוג המבצע הנוכחי".

עו"ד תורג'מן מוסיף, כי טיעון שיכול להועיל בחקירת מס הכנסה בעניין זה הוא אם מבצע הפעולה הוא לקוח בעל חשבון בנק מוגבל, או חייב מוגבל באמצעים שאינו מקבל אשראי בנקאי.

ביחס לבעלי הצ'יינג'ים מוסיף עו"ד תורג'מן, כי להבדיל מהם, בכל סניף בנק יש "קצין ציות" שמוודא קיום של נהלי עבודה לפי חוק איסור הלבנת הון והקפדה על זיהוי הלקוחות. תחום הצ'יינג'ים היה עד כה פרוץ מהבחינה הזו: "בעלי צ'יינג'ים קטנים סברו שרואה החשבון אמור לטפל, להנחות ולבדוק אותם מבחינת הרגולציה, אך זה לא תפקידו". כעת, לדבריו, עם הגברת הפיקוח, כש'הרגולציה הגדולה' נכנסת לענף הצ'יינג'ים, כל נותן שירותי מטבע בינוני וקטן יצטרך להחזיק בעל תפקיד מקביל ל'קצין ציות' שיופקד על הרישומים, ההתנהלות והדיווח, ומטרת מבצעי אכיפה בין היתר היא 'לנפות' ולאותת לכל אותם הצ'יינג'ים שאינם מסוגלים לעמוד בכך.