עולם תחתון

תוכניות ועבודות במחתרת. ציוד מכני כבד על הגשר (צילומים: פוסטה)

ימים ספורים לפני תחילת העבודות על הרכבת הקלה בתל אביב דחה בית משפט המחוזי בקשה של בעלי עסקים ומסעדות באזור הרחובות קרליבך ואלנבי, להוצאת צו מניעה זמני לביצוע העבודות, עד שיקבלו מענה הולם ואף פיצוי על הנזקים הכבדים הצפויים להם.

בבקשה, שכוונה נגד נת"ע (חברת נתיבי תחבורה עירוניים הממשלתית) ונגד עירית תל אביב, נטען כי עקב העבודות שיימשכו שש שנים צפויה ירידה דרסטית בהכנסותיהם, וספק אם ישרדו בכלל. לטענתם, רק בחודש מאי, חודשיים בלבד לפני תחילת החפירות, הוזמנו חלקם לכינוס הסברה של נת"ע בו הם קיבלו מידע חלקי בלבד מבלי שהוצעו להם פתרונות בנושאים קריטיים כמו נגישות לעסקים, הפחתת מטרדים והקמת קרן פיצויים, ומבלי שמישהו הציע לשמוע את הצעותיהם כפי שנדרש ומקובל בפרויקטים סביבתיים בעלי השפעה על הציבור.

חוק התכנון והבנייה מסדיר את הליכי שיתוף הציבור הדרושים בשלבים המוקדמים של הכרעות תכנוניות: פרסום הודעה על הכנת התוכניות; פרסום על הפקדתן בוועדות התכנון, ופתיחתן לעיון הציבור להגשת התנגדויות; ולבסוף, לאחר דיון פומבי, פרסום על אישורן.

האם עמדו הרשויות בחובתן לשתף את הציבור בהליכי התכנון והביצוע של הפרויקט אדיר המימדים?

מיטל להבי, סגנית ראש עירית תל אביב (מטעם מרצ) ומחזיקת תיק התחבורה, הבינוי והתשתיות בעירייה, היא גם מומחית ויועצת פרטית לתהליכים של שיתוף הציבור ברשויות מקומיות, נתניה למשל. והנה, דווקא העירייה בה היא מכהנת בתפקיד ביצועי בכיר כל כך, מעורבת במה שהולך ומצטייר כמחדל תכנוני שעוד יתברר בבתי המשפט. שוחחתי איתה על מימד שיתוף הציבור בפרויקט הרכבת הקלה, שנראה בשלב זה לוקה בחסר גדול.

של מי התיק הזה. סגנית ראש העירייה, מיטל להבי

התיק של נת"ע

כבר בפתיחת השיחה להבי מציינת, שנושא שיתוף הציבור בפרויקט הוא באחריות נת"ע, אשר שכרה לשם כך את חברת "קשרי קהילה" המתמחה בפרויקטים של פינוי בינוי.

להבי גם מסבירה, כי במקרה הזה "מדובר ביידוע הציבור, ולא בשיתוף הציבור, שכן אין מה לשתף כשהתוכניות מוגמרות. שיתוף הציבור בתוכניות נערך בעבר, כי את הפרויקט הזה מקדמים כבר 20 שנה. התוכניות הופקדו ונערך דיון בהתנגדויות הציבור כנדרש בחוק. כעת, בשלב יידוע הציבור, מתקיים תהליך הידברות שנועד לצמצם נזקים. אתה לא יכול לשנות הרבה את התוכניות, אבל אתה כן יכול לנסות להקל בתקופת הביצוע, להפחית מפגעים ומטרדים".

ויידוע הציבור נעשה לדעתך בצורה נכונה, בזמן?

"יש עוד הרבה עבודה לעשות, אבל היה חשש מפני יציאה מוקדמת לתהליכי הידברות עם הציבור. כמה חודשים לפני תחילת הביצוע עדיין לא היתה ודאות שהעבודות יתחילו. אני הוצאתי כמה פעמים מכתבים כדי לשאול מתי מתחילים בשיתוף הציבור ובעבודות, ואני יכולה לומר בצורה הכי חד משמעית שחוסר ודאות היה קיים גם בנת"ע. לא ידעו מה יהיו תוצאות הבחירות, מי יהיה השר החדש ומה יהיו סדרי העדיפויות.

"ערב הבחירות לכנסת, החשבת הכללית באוצר התעמתה עם משרד התחבורה ושקלה לבטל את המכרזים של נת"ע, עקב עלויותיו, ולהחזיר את הפרויקט לשיטת BOT (הקמה במימון יזם פרטי שמחזיר את השקעתו מתמלוגים על השימוש בדרך, דוגמת כביש 6). לאחר מכן גם נעצר יו"ר נת"ע, אלכס ויז'ניצר (במסגרת פרשת 'ישראל ביתנו'. אחרי המעצר הוא פרש מהחברה, ז"ק). כל אירוע כזה ערער את ודאות הפרויקט, וכשלא קיימת ודאות אתה לא רוצה להתחיל בתהליכים של שיח עם הציבור, כדי שלא יקרה שוב מה שקרה פעמים רבות בהסטוריה של הפרויקט, שהיתה מצגת, הייתי אומרת כמעט מצגת שווא, על כך שיוצאים לדרך".

המצגת הכי מפורסמת, מזכירה להבי, היתה הנחת אבן הפינה לפרויקט בתקופת ראש העיר רוני מילוא. מצגת קודמת, למרבה האירוניה, היתה בעצם הקמתו של "גשר מעריב" שייהרס השבוע. בשנות ה-70 הוקם הגשר כפתרון תחבורתי "זמני", שהיה אמור לסייע בהזרמת התנועה במרכז העיר בתקופה בה יחפרו "רכבת תחתית".

"מלוא כובד משקלו". שר התחבורה ישראל כץ (צילום באדיבות מעריב)

דרוש מבקר מדינה

אחרי המבוכה והאירוניה, נותר לשאול האם זה הגיוני שרק בחודש מאי נת"ע ערכה כינוס דיירים ראשון, וגם זה רק כדי לתת להם ההתראה על תחילת העבודה.

"שיתוף הציבור התחיל באיחור, זאת עובדה, אבל אני לא נמצאת במקום של ביקורת הפרויקט, זה יהיה תפקידו של מבקר המדינה", מבהירה להבי. "אני נמצאת בתפקיד ביצועי כסגנית ראש העיר, הממונה על התיק, והתפקיד שלי בנקודה הזאת הוא לעשות את המקסימום כדי שגם אם היו תקלות בעבר הן ישפיעו כמה שפחות על ההווה והעתיד".

עיון בכותרות העיתונים מגלה כי רק בסוף חודש יולי, ימים בודדים לפני תחילת העבודות (!), אישר האוצר את ההסכם המרכזי של נת"ע עם חברת הייעוץ הבינלאומית PB, המנהלת בפועל את הפרויקט.

"אני מצטערת לומר לך שהמערכת השלטונית במדינת ישראל נעדרת כוח משילות", אומרת להבי אשר מכירה היטב את העובדות הללו. "עד ששר התחבורה לא נעמד עם מלוא כובד משקלו לטובת הפרויקט, לא היתה ודאות שהוא ייצא לדרך, כך שלנו לא נותרה ברירה אלא לתקן תוך כדי תנועה. אגב, גם עכשיו, הובטח תקצוב של 17 מיליארד שקל רק עבור 'הקו האדום', ואין תקצוב ליתר הקווים למרות שמדובר על מערכת להסעת המונים ולא על קו אדום אחד".

מה החלק של עירית תל אביב במחדל יידוע הציבור?

"העירייה רק מלווה את התהליך, היא לא מובילה אותו. אנחנו מהווים כתובת, ומושיטים יד במה שבכוחנו. שאלת הפיצוי הכספי היא ברמה הלאומית, אבל כאשר מסעדות מבקשות לאפשר להן תפיסת מדרכה כמו 'סגירת חורף' במטרה לצמצם רעש לכלוך ואבק, אנחנו נאשר בקשות ככל שנוכל ונפטור אותם מהיטלים ואגרות. בתקופת העבודות נאפשר גם למשרדים לשנות ייעוד למגורים. נפרוץ דרכים חדשות".

מצוקתו של האזרח הקטן. בעלי העסקים נעזבו לנפשם

מרכזי מידע

למרות שלהבי אינה בתפקיד ה"מבקרת", כדבריה, לפני סיום היא מציינת עניין מרכזי הקשור ליידוע הציבור, שבו יש לה ביקורת על נת"ע, בכובעה כמומחית לתחום שיתוף הציבור.

"כל פרויקט בנייה גדול שיוצא לפועל במדינת ישראל מלווה במערכת הסברה. למשל, כשחברת 'שיכון ובינוי' בונה שכונה, או כשגינדי מרים מגדל, מיד תראה שקם משרד מכירות, ובמשרד תראה הדמיה של הפרויקט, כך שתבין כיצד הוא ייראה, כולל פרוספקט מהודר בכמה שפות. מה שחסר לי בפרויקט של נת"ע, ואני דוחפת לקידומו לגבי התחנות הנוספות, הוא 'מרכזי שקיפות ציבורית', שבהם יתנו לציבור את המידע בכל הדרכים האפשריות, הדמיה, שרטוט, סרטון, ואם צריך אז גם אירועי שירה וריקודים.

"האחריות שלנו מעכשיו היא שהציבור יבין מה קורה, אנחנו צריכים לעמוד בכל אזור עבודה ולייצר מרכזי מידע, ברורים, שקופים, שבהם עונים על כל השאלות. כרגע יש דיילים שמסתובבים בשטח, אבל זה לא מספיק. יש מקומות שבהם נצטרך להיכנס להסברת עומק, למשל, שדרות ירושלים, ש.ב-2017 יתחילו לעבוד שם לאורך כל השדרה.

"אנחנו כעירייה לא ניתן להיכנס לאזור כזה עם מאות עסקים עובדים בלי לארגן מרכז מידע, גם בשפה הערבית, כדי לפתור בעיות קשות ברחוב שבעשור האחרון סבל כבר פעמיים או שלוש מפתיחתו וסגירתו לטובת שיפוצים".

ובמבט ירוק קדימה אומרת להבי, "בעוד חמש שנים לא ידברו על איך התחיל הפרויקט, ידברו רק על הצלחה או כישלון. חצי שנה הראשונה של שיפור תוך כדי תנועה תהיה חצי שנה קשה מאוד, אבל אם נצליח להעמיד את הפרויקט, בסופו של דבר אני מקווה שתהיה כאן הצלחה עם כמה שפחות נזקים וכמה שיותר תועלת".

להתראות בשדרות ירושלים

ירוק עולה

שיתוף הציבור, במשמעותו המקורית הקשורה להליכי התכנון, רלוונטי כעת רק בנוגע ל"קו הירוק", הקו הבא של הרכבת אשר נמצא עדיין על שולחן השרטוטים.

דובר נת"ע מעדכן כי תוכנית "הקו הירוק" – מראשון לציון וחולון לתל אביב והרצליה – אושרה בתחילת החודש להפקדה בוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (ות"ל) תחת מספר תנאים, ובתוך כחודש צפוי להיפתח חלון הזמן המאפשר הגשת התנגדויות על ידי הציבור במשך 60 יום. לאחר מכן יתקיים דיון פומבי בהתנגדויות, שצפוי להיות סוער ומתיש במיוחד לנוכח מחדלי הקו האדום. היעד לסיום הליך התכנון הסטטוטורי הוא אמצע שנת 2016, ורק לאחר השלמתו ייקבעו התקציב ותאריך לתחילת העבודות.

הקו הירוק יהיה ארוך בהרבה מהקו האדום הנוכחי (39 ק"מ לעומת 24 ק"מ), והוא צפוי לכלול 61 תחנות, חמש מהן תת-קרקעיות (לוינסקי, קרליבך, דיזנגוף, כיכר רבין וארלוזורוב).