העובדות הסוציאליות בוכות בלילה

מוטי לייבל (עם המגאפון) באחת ההפגנות

בבקשה תקדימית שהוגשה לבית המשפט ביקש היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת, לצורך הגנה על עובדות סוציאליות בכירות במשרד הרווחה. לפי המדינה, עובדות אלה חשופות בחודשים האחרונים לפעולות מחאה מאיימות על ידי פעילים בקבוצה המכנה עצמה "הורים שכולים לילדים חיים", המוחים על הוצאת ילדים מחזקת הוריהם ובתיהם לטובת אימוץ ומשפחות אומנה.

הצו למניעת הטרדה ניתן לבקשת המדינה במעמד צד אחד נגד ראש קבוצת המחאה, מוטי לייבל, המציג עצמו כפעיל חברתי ועיתונאי. לייבל יזם פרויקט שנקרא "עושים שכונה לעובדות הסוציאליות", במסגרתו הוא מתייצב עם הורים מול בתיהן עם מגאפון כדי למחות על החלטותיהן חורצות הגורלות עם קריאות מתריסות בנוסח "חוטפת ילדים", "פושעת בחסות החוק", "מנתקת ילדים מהוריהם" ועוד. בנוסף, לטענת המדינה, לייבל ואנשיו תולים בשכונות מגוריהן עובדות הרווחה כרזות המציגות את תמונתן בתוך גולגולות, מפרסמים נגדן סרטונים ביוטיוב וכותבים דברים מכפישים בגנותן ברחבי הרשת.

אחת העובדות שהפכו מטרה לפעולות אלה היא מנהלת השירות למען הילד במשרד הרווחה והעובדת הסוציאלית הראשית לחוק האימוץ. עובדת סוציאלית אחרת שלהגנתה הוצא הצו עובדת בשרות למען הילד במחוז תל אביב ומטפלת בענייניהם של קטינים שהוכרזו ברי אימוץ או קטינים נזקקים בעקבות הליכי גירושין של הוריהם וסכסוכי משמורת.

היועמ"ש, יהודה וינשטיין

שכונה עד הבית

בקריאה שהתפרסמה בקבוצת הפייסבוק של "הורים שכולים לילדים חיים" לפני שלושה חודשים, ביוזמתו של לייבל, הוזמנו הורים שילדיהם נותקו מהם להפגין נגד פקידות הסעד. "איך את לא מתביישת, איך את ישנה טוב בלילות כש-א' לא ישנה מאז שלקחתם לה את הילדים"; "תתביישי לך שאת אטומה לסבל של אנשים". אלו הן רק חלק מהכרזות שתלו ההורים בפתח בתיהן של עובדות סוציאליות ובעלות תפקידים רלוונטים אחרים.

הסלוגן של לייבל בהקשר  הזה הוא "לעשות להם שכונה. מה זה שכונה?", הוא שואל ועונה, "הן נכנסו אליכם הביתה? לקחו לכם את הילדים? אתם הורים שכולים לילדים חיים בגללן? תיכנסו להן לחיים עכשיו אתם! לכו לשכונה שלהם, תעשו פליירים כל אחד בגודל ובצבעים שהכיס שלו מרשה לו, כמו בדוגמאות שמוצגות פה ותעשו להן שכונה!!!!".

לפי לייבל, אמירות מהסוג הזה מותרות על פי חוק כל עוד אין הסתה לאלימות או דברי שקר, והוא גם מספר כי הוא עצמו והורים נוספי זומנו לחקירות במשטרה שהסתיימו ללא תיק פלילי.

בתקופה האחרונה, עקב האיום שחשו, ועם התגברות הקריאות נגדן כ"פושעות משרד הרווחה", התקינו העובדות המפוחדות לחצני מצוקה ומצלמות בכניסות לבתיהן. בבקשת המדינה לבית המשפט נכתב כי בשל החשש לפגיעה באחת העובדות, קצין הביטחון של משרד הרווחה אף הציע ללוות אותה לכל מקום שיידרש.

באחד הסרטונים שהעלה לייבל לבלוג האישי שלו מתועדת הפגנה שנערכה מול בית ראש הממשלה לפני מספר חודשים, בה הוא אומר: "אדוני ראש הממשלה, אתה מדבר כל היום על מלחמה, אבל כל אחד מההורים שנמצאים פה היום הוא במלחמה יומיומית להחזיר את הילדים הביתה. הילדים שלהם נלקחו מהם בגלל שאין להם כסף. משרד הרווחה הוא משרד פושע, הוא מוכר את הילדים האלה לאומנה, לאימוץ, למוסדות. במקום לעזור באלפיים שקל בחודש לאמא, לוקחים לה את הילדים ומוכרים אותם".

תוכנית תחקירים התומכת בעובדים סוציאלים

כושר ההרתעה

"היועץ המשפטי לממשלה סבור ומאמין כי ביקורת נגד עובדי מדינה היא לא רק לגיטימית, אלא אף חיונית ונדרשת, גם אם לא תמיד היא מתאפיינת באיפוק ובנימוס או בלשון אנדרסטייטמנט", כתב נציגו של וינשטיין בפנייה לבית המשפט. "אולם, מכאן ועד להטרדתו של אדם, הסתה נגדו, ביזויו, השפלתו והפרת שלוותו ושלוות בני משפחתו באופן של הטלת אימים ופחד – הדרך ארוכה. הפגיעה בעובדי הציבור חצתה את הקווים האדומים וחדרה לביתם במטרה ברורה לרפות את ידיהם, להלך עליהם אימים ולהרתיעם ממילוי תפקידם הציבורי".

לטענת המדינה, בכרזות נגד העו"סיות הועלו "תמונות מבזות ומשפילות, חלקן בעלות גוון מיני בוטה", ובהקלדת שמותיהן בגוגל עולים "דברי בלע והסתה", אולם הפגיעות לא עוצרות רק בהן, וברשתות החברתיות ניתן למצוא גם פרסומים על בני משפחותיהן ואפילו על ילדיהן הקטינים, כולל תמונותיהם.

עו"ד מאיר אסרף, סגן בכיר בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), כתב בבקשה לבית המשפט כי מדובר בתופעה נרחבת של התאגדות פעילים מעמותות שונות המפיצים פרסומים מאיימים – לא רק נגד עובדי רווחה – אלא גם נגד שופטים ועורכי דין העוסקים בדיני משפחה. הפעילים נאבקים גם באמצעי התשה משפטיים והגישו כ-10 תביעות אישיות בבתי משפט אמריקאיים נגד שרים, שופטים, עובדים סוציאליים ובעלי תפקידים אחרים. כדי להתגונן שכרה המדינה משרד עורכי דין אמריקאי בעלות של מאות אלפי שקלים לכל תיק.

לפני שנה הוקם צוות בין-משרדי שמרכז את ההתמודדות עם התופעה במישור הפלילי, האזרחי והמנהלי, מתוך הבנה שמדובר בתופעה בעלת סיכון משמעותי לתפקוד המערכות המקצועיות בתחום המשפחה וזכויות הילדים. לפי עו"ד אסרף, "המדינה מתכוונת לאחוז בכל אמצעי חוקי על מנת למגר את התופעה הנפסדת של פגיעה בעובדי ציבור ורדיפתם האישית".

לבקשת המדינה, שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, ארז נוריאלי, הוציא צו למניעת הטרדה מאיימת האוסר על לייבל להתקרב ולהימצא במרחק 500 מטר מבית מגוריהן של העובדות הסוציאליות, לבלוש אחריהן ולהטרידן, או לשוב ולפרסם נגדן חומר פוגעני. כן נאסר עליו לשאת ולהחזיק נשק.

לייבל מסר בתגובה: "הצווים לא מרתיעים אותי. אין הגדרה בחוק שמונעת ממני לקרוא לאקט של הוצאת הילדים מהוריהם 'חטיפה'. לבקשת עיריית פתח תקווה הוציאו לי צו הרחקה מפקידת הסעד, אבל השופטת קבעה שהפגנות נגד פקידות הסעד הן לגיטימיות. מישהו צריך לזעוק את זעקת ההורים, אני פעיל חברתי ועיתונאי שמייצג הורים שאין להם למי לפנות ואיש לא קשוב לזעקתם. כשההורים האלה, החלשים ומוחלשים כלכלית וחברתית, פונים לערכאות בתי המשפט קונסים אותם, אפילו דף פייסבוק כבר הורידו לנו.

"במוצ"ש 'עשינו שכונה' לפקידת סעד בבת ים והערב אנחנו מפגינים ליד ביתה של שופטת משפחה. מחר בערב (היום 5 פברואר) נפגין מול משרדי 'רשת' של ערוץ 2 נגד כתבת התדמית המגמתית מטעם העובדים הסוציאליים שתשודר בתוכנית 'המערכת' עם מיקי חיימוביץ. בכיר בשירותי הרווחה אמר בפרומו לתוכנית, 'אנחנו נכנסים לביוב החברתי של מדינת ישראל' – זו הגישה, ואף אחד לא טרח לבוא ולשמוע את הצד השני".

חיימוביץ, יש לציין, מבטיחה להביא בתוכנית את מצוקת העו"סים וטענתם כי המדינה נכשלה בהגנה עליהם.

פרקליטו של לייבל, עו"ד בנימין דקל: "אין המדובר בתיק הטרדה מאיימת, אלא בניסיון נואש של המדינה לקעקע זכויות יסוד של אזרחים, ובהן חופש הביטוי. החלק הארי בטענות המדינה נוגע לפעולות שלייבל לא עשה כלל, והיתר הן פעולות שאינן בגדר הטרדה מאיימת, ובקשת הצו היא חותם על ניסיון המבקש לסתום פיות ולהלך אימים על כל מי שמוחה נגד רשויות הרווחה".