"אזרחי המדינה שבויים בידי הפרקליטות"

הנציבה, השופטת בדימוס הילה גרסטל

משך הזמן העובר מהרגע בו הוחלט בפרקליטות על סגירת תיק נגד חשוד, ועד לרגע שבו החשוד מקבל הודעה על כך, עולה בהרבה על משך זמן סביר – כך קובעת נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס הילה גרסטל, בדו"ח מערכתי ראשון שהוציאה, בנושא "אופן הטיפול בתיקים שהוחלט על סגירתם".

הסחבת, על פי דו"ח גרסטל, בולטת בעיקר בתיקים שבהם קיימים חשודים רבים ורק חלקם מועמדים לדין. על פי הבדיקה שביצעה הנציבה, והמבוססת על מדגם של יותר מ-500 תיקים שנסגרו בשנים 2012-2013, מספר הימים העובר בין הגשת כתב אישום נגד חלק מחשודים בתיק ועד להחלטה על סגירת התיק נגד החשודים האחרים עומד על 328 יום בממוצע. לכך מתווספת עוד תקופה של מספר חודשים עד שנה שעוברת מרגע שמתקבלת ההחלטה על סגירה ועד ליידוע החשודים. במלים אחרות, בתיקים רבים עברו שנתיים מרגע הגשת כתבי אישום ועד למסירת ההודעה לחשודים אחרים שהתיק בעניינם נסגר.

בתיקים שבהם מתקבלת החלטת סגירה נגד כל החשודים, או שקיים רק חשוד אחד והתיק בעניינו נסגר, מספר הימים שעוברים מרגע קבלת ההחלטה ועד למסירתה לחשודים עומד על כ-80 יום. בתיקים בהם החשוד יוצג על ידי סנגור, משך הזמן אמנם קוצר, אולם לדברי גרסטל, גם כך ממוצע של למעלה מחודשיים בתיקים אלו אינו סביר. "המצב הנוכחי מחייב תיקון ושיפור. מאחורי כל אחד ממאות התיקים שנבדקו עומדים חשודים, אשר חלקם נותרו שבויים של מערכת התביעה, ללא ידיעה מה עלה בגורלם. לא ניתן להקל ראש במאות רבות של אזרחים… המתנהלים בצל עננה כבדה ותחת חרב על צווארם", כותבת הנציבה. לדבריה, מעבר לעינוי הדין ולפגיעה בזכויות החשודים, נפגעות גם זכויות נפגעי העבירה, הזכאים לערור על סגירת תיקים, ונפגע אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. 

יש לציין כי הביקורת הנוכחית אינה עוסקת בזמן העובר מהגעת תיק מהמשטרה ועד לסגירתו או עד להגשת כתבי אישום, אלא רק בנושא המצומצם יותר, ולכאורה הבעייתי פחות, של פרק הזמן העובר מקבלת ההחלטות בפרקליטות ועד שהחלטות אלו נמסרות לחשודים.

כמקור לתקלות ציינה גרסטל את העובדה שחסרה מדיניות כללית של הפרקליטות, המגובה בהנחיות ונהלים ברורים, לגבי אופן הטיפול בסגירת תיקים. ההנחיה הקיימת של פרקליט המדינה בנושא "לקונית ואינה חד משמעית", אין אחידות בנהלי העבודה בין היחידות השונות של הפרקליטות, ואין גורם אחד שהוגדר כאחראי לטיפול ופיקוח על הנושא.

כתוצאה מכך, לדברי הנציבה, "חשודים נשכחים על ידי הפרקליטות", פשוטו כמשמעו, ותיקיהם נסגרים אחרי שנים, לעתים רק בסוף ההליך המשפטי נגד אחרים שהועמדו לדין באותם תיקים. במקרה קיצוני אחד, בתיק שטופל בפרקליטות מחוז חיפה, עברו יותר משש שנים בין העמדה לדין של חשוד אחד לבין מסירת ההודעה לחשוד שני על סגירת התיק נגדו.

גם נושא הטיפול בתפוסים בתהליך סגירת תיקים נבדק במסגרת הביקורת, וגם בעניין זה נמצא שאין נהלי עבודה אחידים, עקביים או מוסדרים.

עו"ד לימור פלד (צילום מסך: הערוץ הראשון)

תוכנית מובנית

ההמלצה העיקרית של הנציבה לקיצור עינוי הדין וזירוז ההודעה לחשודים שהתיק בעניינם נסגר, היא שאותו פרקליט שמקבל את ההחלטה על סגירת התיק יחתום, בד בבד, על מכתב לחשוד שיועבר מיד. גרסטל מציעה "יצירת תבנית מובנית, מחשובית, פשוטה וקלה שבמסגרתה יחתום הפרקליט על הודעה לחשוד הכוללת את עילת הסגירה, את הזכות לערור ופרטים על היחידה המשטרתית המטפלת בתפוסים”. לדבריה "מדובר בתוספת זמן של דקה-דקתיים בלבד מחד-גיסא, ושינוי דרמטי מבחינת חייו של החשוד, מאידך גיסא”. כיום הפרקליטות אינה מודיעה לחשודים על סגירת תיקים, אלא מעבירה את הטיפול בעניין למשטרה. הפרקליטות כבר הביעה התנגדות להמלצה זו (ראו מסגרת).

המלצות נוספות של הנציבה לפרקליטות הן הגדרה של משך זמן מקסימלי למתן הודעה לחשודים על סגירת תיק נגדם, הגדרת גורם אחראי בפרקליטות שיופקד על ביצוע, וידוא ופיקוח על התהליך, ומנגנון דיווח תקופתי שיימסר לפרקליטי המחוזות ולפרקליט המדינה.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה בשם הפרקליטות: "הפרקליטות מברכת על הביקורת המערכתית, עימה שיתפה פעולה באופן מלא, ולומדת את ממצאיה והמלצותיה, שאת חלקם כבר הודיעה כי תאמץ.

"הפרקליטות פועלת מזה תקופה ארוכה, בצורה רחבה ומקיפה, לתחקור ולשיפור תהליכי העבודה, ויישום המלצות מהדוח יהווה חלק מפעילות זו. יצוין, שחלק מההמלצות כבר יושמו בשנה האחרונה, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בדוח שבדק תקופה קודמת.

"ההמלצה העיקרית שבדוח הינה, העברת האחריות לפרקליטות לשליחת ההודעות לחשודים, בעשרות אלפי תיקים מדי שנה, בדבר סגירת תיק החקירה נגדם. זאת, בניגוד למצב הקיים מאז ומתמיד, ולפיו משטרת ישראל, שאמונה על ניהול מאגר הרישום הפלילי במדינת ישראל, היא ששולחת את הודעות הסגירה לחשודים, לאחר עדכון המאגר.

"כפי שצויין בדוח עצמו, המלצה זו אינה לוקחת בחשבון את העלויות התקציביות המשמעותיות ואת המטלות בכוח אדם הנדרשות לצורך יישומה. מכל מקום, גם המלצה זו, כיתר ההמלצות, תיבחן ותישקל.

"על פי ממצאי הדוח, פרק הזמן שחלף ממועד קבלת החלטת הפרקליטות בדבר סגירת תיק ועד משלוח הודעה לחשוד ע"י משטרת ישראל, בכ–99 אחוזים מהתיקים, עמד על זמן ממוצע (לפי תיק) של 73 ימים. פרק זמן זה מורכב ממספר הימים שנדרשו לפרקליטות להעביר הודעה זו למשטרה, וממספר הימים שנדרשו למשטרה להודיע לחשוד אודות סגירת התיק.

"בדיקה שנערכה בעניין זה לאחרונה העלתה, כי משך הזמן מקבלת ההחלטה בפרקליטות ועד שליחת התיק למשטרת ישראל עמד בממוצע על 12 ימים בלבד. פרק זמן זה הינו סביר בהחלט.

"בכאחוז אחד מהתיקים, מתקבלת בשלב ראשון החלטה על הגשת כתב אישום נגד חלק מהחשודים, ונגד החשודים האחרים מתקבלת החלטה בשלב מאוחר יותר. הדוח מצא כי בתיקים אלה חולף לעתים פרק זמן ניכר עד אשר מתקבלת ההחלטה בשלב השני.

"במקרים רבים, הסיבה לכך נעוצה בצורך להמתין עם קבלת ההחלטה לגבי החשודים האחרים עד לתום ההליך המשפטי נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום, כדי לבחון מהן השלכות פסק הדין על ההחלטה בשלב השני. הדוח לא בחן את הסיבות לעיכוב באופן פרטני בכל תיק, אלא את הנתונים הסטטיסטיים בלבד. מכל מקום, ומבלי להקל ראש בדברים, יש לזכור כי מקרים אלה מהווים פחות מ-1% מכלל התיקים שהפרקליטות סגרה בתקופה שנבדקה וכי ב-99 אחוזים מהתיקים, ההודעה על סגירת התיק נשלחה למשטרת ישראל על ידי הפרקליטות במהירות רבה מאוד.

לדוח צורפה תגובתה המלאה של הפרקליטות, בה הובהר, בין היתר, כי ערך השמירה על הזכות להליך הוגן כלפי כלל המעורבים בהליך הפלילי, ובכלל זה חשודים שממתינים להחלטה בעניינם, עומד כנר לרגליה של הפרקליטות. הפרקליטות תמשיך לפעול כמיטב יכולתה, כפי שנהגה עד היום, על מנת להבטיח את זכויותיהם של קורבנות עבירה וחשודים כאחד".