מהלך מפתיע התרחש השבוע באחד מדיוני ההוכחות הראשונים בתיק החשבוניות הפיקטיביות של אהרון ומרטין אביטן, העומדים למשפט על עבירות מרמה והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בצעד חריג יחסית עצר שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, ג'ורג' קרא, את עדותו של עד התביעה המרכזי והורה להחזיר אותו לחקירה במשטרה, כדי לגבות מחדש את גרסתו, ולהגדיר את מעמדו.
מאחורי עלייתו לדוכן של עד התביעה המרכזי עמדה דרמה לא קטנה המסמלת קרע במשפחה. העד הוא קרוב משפחתם של אהרון אביטן והרצל אביטן המנוח, מהעבריינים המסוכנים שהיו בישראל בשנות השמונים. לפי הטענה הבסיסית של המשטרה ורשות המסים, אביטן אשר מנוע מבעלות על חברת שמירה בשל הרשעותיו הפליליות ומידע מודיעיני שלילי, הציב את קרוב המשפחה כבעלים רשום של חברת שמירה אשר נתנה שירותי שמירה לחברות בנייה מהגדולות במשק.
כתב האישום נגד אהרון אביטן (58), אשתו מרטין (38) ושלוש חברות שמירה שהיו לכאורה בשליטתם ("מוקד דרך המלך", "דוד המלך" ו"מאיר ענני"), הוגש על ידי עו"ד אורן בר עוז מהמחלקה לתיקים מיוחדים ברשות המסים, בסיום חקירה של יחידת להב 433.
בכתב האישום נטען, כי אביטן הפעיל מקורבים שנחזו לקבלני משנה והוציאו חשבוניות פיקטיביות לחברות שבשליטתו. לטענת התביעה, סכום החשבוניות הפיקטיביות שקיזזו "דרך המלך" ו"דוד המלך" הגיע ל-73 מיליון שקל, וסכום המסים שהיה גלום בהן הוא 10 מיליון שקל. לפי התביעה, סכום זה קוזז מסכומי מס ערך מוסף ומס הכנסה שהיה על החברות הללו לשלם בשנים 2007 עד 2011. בני הזוג אביטן הואשמו בעבירות נגד חוקי מע"מ ומס הכנסה, ובהלבנת הון של 52 מיליון שקל.
קרוב המשפחה הוא הבעלים הרשום של חברת "דרך המלך", אך לטענת המדינה הוא היה איש קש שהופעל בידי אביטן, ממש כפי שבראש החברה הנוספת, "דוד המלך", הועמד מיכאל סרקיסוב – שהיה פעם מאבטח בחברה של אביטן והתפרסם כמי שמנע פיגוע כאשר הניס מחבל מפתח של בית קפה בטיילת תל אביב ליד השגרירות האמריקאית. השמות של שניהם ואנשי קש אחרים שנטען כי הופעלו על ידי אביטן, נפקדו מרשימת הנאשמים בכתב האישום, ושמם הופיע רק ברשימת עדי התביעה.
תבשיל חצי אפוי
הסניגורים בתיק הם עורכי הדין עדי ארליך המייצגת את אהרון אביטן, סוזי עוז סיני ארניה מייצגת את מרטין אביטן, ואייל בסרגליק מייצג את חברת "דוד המלך". כבר בדיונים המקדמיים דרשו הסנגורים לפזר את העמימות ולהבהיר את הכוונות ביחס לעדי תביעה אלו: האם המדינה תגיש כתבי אישום נגד מי שהיא הגדירה "אנשי קש"? בהמשך לטיעון הזה, גם השופט ג'ורג' קרא כינה את התיק "תבשיל חצי אפוי", בין היתר כיוון "שהמדינה טרם גיבשה עמדה בעניינם של עדי התביעה המרכזיים".
עו"ד ארליך טענה, כי הגשת התיק מהווה אכיפה בררנית, משום שקרוב המשפחה היה בעלים ומנהל יחיד בחברת השמירה, והיחיד שהתקשר בחוזים מול קבלני משנה, בעניינם נטען שהוגשו חשבוניות פיקטיביות. "ידוע למאשימה שהנאשם אהרון אביטן הינו אדם שמעולם לא ביקר בבית ספר, שרמת הקריאה והכתיבה שלו משולות לאלה של ילד בכיתה ב', אדם הנמצא מגיל שמונה במוסדות, ואשר היה נרקומן מהלך רוב שנות חייו. הוא בוודאי שלא כתב חשבוניות ו/או צ'ק אחד מאלה המצויים בכתב האישום", טענה עו"ד ארליך בכתב ההגנה שהגישה.
"כל חקירת להב 433 התמקדה במטרה אחת בלבד, הפללתו של אביטן בשל שם משפחתו. כך ניסו לקשור אותו גם לארגוני פשיעה ולעבירות סחיטה, שזכרן לא בא לכתב האישום. להב 433 מצאו לעצור ולאיים על מרביתם של העדים הרשומים כעדי תביעה, ושחררו אותם אך כשקיבלו מהם את שמו של אביטן… מדובר בחקירה מגמתית, דורסנית, המשתמשת בכל הכלים ה'חוקיים' המצויים בידי משטרת ישראל כדי להפליל את הנאשם אותו שמו למטרה לנגד עיניהם".
השבוע, כשקרוב המשפחה החל בעדותו, הסניגורים דרשו שוב מהתובע בר עוז, להבהיר את מעמד העד והביעו חשש כי הוא ינסה לרצות את התביעה, כיוון שחרב ההעמדה לדין עדיין מתנופפת מעל ראשו. לדבריהם, כבר בחקירותיו במשטרה הוא הביע נכונות להיות עד מדינה, ולכן יש לראות בו לכל הפחות "עד מדינה לשיטתו".
לטענת הסנגורים, מתחילת הדברים שהוא אמר כעד בבית המשפט התברר כי הוא אכן שינה את גרסתו לעומת הדברים שאמר במשטרה, וסתר את עצמו בנקודות מהותיות, הכל בציפייה לקבל מהתביעה את טובת ההנאה בעניינו – ביטול האישום נגדו. כשנחקר במשטרה לפני שלוש שנים, הוא הכחיש קשר בין ניהול חברות השמירה לבין אביטן, וטען כי פעילותן היתה אמיתית תחת ניהולו וכי הן נתנו שירותים לחברות בנייה מהגדולות במשק כמו דניה סיבוס ואשטרום.
מסמכים חדשים
במהלך עדותו בבית המשפט ביקש התובע לחקור אותו על מסמכים חדשים הקושרים לכאורה את אביטן לחברה. הסניגורים התנגדו להגשת המסמכים בטענה שהם אינם קבילים, מכיוון שהועברו להם ולעד רק ערב העדות, ובמשפט פלילי לא ניתן להעיד עד על דברים עליהם לא נחקר במשטרה.
כאמור, השופט קרא קיבל את הטענות הללו, עצר את עדותו והורה לשלוח אותו לגביית עדות חוזרת במשטרה, שם יש להבהיר לו מעמדו: עד מדינה? עד תביעה? חשוד ונאשם עתידי? השופט ציין כי עשויות להיות לעדו החוזרת השלכות על התביעה.
עורכי הדין מסרו תגובה משותפת להחלטה: "אנו שמחים על החלטת בית המשפט הנכבד אשר לא איפשרה, הלכה למעשה, השלמת חקירת משטרה באולם בית המשפט. אנו סבורים כי התנהלות זו של רשויות התביעה והאכיפה מהוות המשך ישיר להתנהלותן בתיק, הנובעת מייחוסם הבלתי מוצדק של חשדות שאינם קשורים לנאשמים. הסניגורים טענו כל העת שאין לכתב אישום על מה לסמוך בתיק זה, וכי מדובר בחקירה מגמתית המתעלמת מהראיות שקיימות בתיק ובשטח. אירועי היום בבית המשפט נתנו תוקף לטענות הסניגורים, שעה שבית המשפט קיבל את עמדת ההגנה והורה על השלמת חקירה. ההחלטה, אשר הינה חריגה בנוף המשפט הפלילי, עשתה צדק עם הנאשמים ומחזקת את שלטון החוק ואת כללי המשפט ההוגן".
מרשות המסים נמסר בתגובה: "מדובר בהליך משפטי טכני עליו הורה השופט בעקבות העובדה שעד התביעה מסר על הדוכן גירסא שכללה מידע רחב יותר מאשר העדות אותה נתן בחקירתו. לאור זאת, ביקש השופט שהעד ייחקר שוב ותימסר לבית המשפט גירסא עדכנית".
