תשעה חודשי מאסר בפועל. זהו העונש שנגזר בבית משפט השלום בתל אביב על גבר בשנות הארבעים לחייו, שהורשע במעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14.
לפי הכרעת הדין של השופט שמאי בקר, הנאשם שי אמיר נסע ברחובות הרצליה לפנות ערב, הבחין בילד בן 10, עצר לידו, הציג עצמו כסוקר של משרד החינוך והזמינו להיכנס למכונית. לאחר מכן הוא נסע לחורשה מבודדת בקרבת מקום וערך לילד "חידון" על אברי גוף שונים – לאו דווקא אינטימיים, אולם אחרי שהורה לו לכבות את הטלפון. את התשובות רשם ה"סוקר" במחברתו, ותוך כדי ליטף את ראשו של הילד, נגע בחזהו ובכתפו. עובר אורח שעבר במקום באקראי הבחין ברכב בזמן שהוא "שיפר עמדה" אל מאחורי מכולה בחורשה, והזעיק משטרה, שהגיעה מיד.
בתחילה אמיר הודה במיוחס לו, אולם לאחר מכן חזר בו וניהל משפט. להגנתו טען כי סבר שהילד "פגוע או מוכה" ולכן עצר לידו. סנגוריו, עורכי הדין קרן ובני נהרי, ציינו בטיעוניהם כי גם חוקרת הילדים שגבתה עדות מהילד, התרשמה כי הוא לא נפגע באופן קשה וכעבור זמן קצר כבר הלך שוב לבית הספר.
התביעה ביקשה לגזור על אמיר בין שמונה ל-20 חודשי מאסר. התובעת, עו"ד פיכמן, שאלה מה היה קורה לולא נמצא אותו עובר אורח, והסנגורים התקוממו: "אין עונשין על מחשבות שבלב או על מטרות וכוונות נסתרות". השופט בקר ציין בהחלטתו: “לא לקחתי בחשבון בשום אופן את השאלה מה היה קורה אילו… די והותר במעשים שנעשו, הם חמורים דיים, ולא מצאתי לצאת למסע אל מחוזות היפותטיים".
 |
 |
| עו"ד בני נהרי | השופט שמאי בקר |
עוד הוסיף השופט: "מי שמעלה ילד, קטין או קטינה, על רכבו, ומסיעם למקום אחר, קרוב או רחוק אך מבודד – עונשו חייב להיות מאחורי סורג ובריח". לדברי השופט, ה"חידון" שנערך לילד שימש כמבוא וכר לביצוע עבירה: "יהא נכון להשקיף על האירוע, על התכנון, על המכונית המשחרת לטרף… אירוע בו ילד בן 10 מועלה בעורמה ובחשאי אל מכונית של זר מוחלט ומובל ליעד ולזמן לא ידועים, לצורך זממו המיני של הזר, הוא סיוט של כל הורה. לא נולד ההורה שאירוע כגון זה לא יחריד אותו ויטלטלו כהוגן… הערך חברתי שנפגע אינו צריך פירוט: מדובר בשמירה על ילדינו, על תומתם ותמימותם, על ילדותם ולעתים במקרים רבים גם איך וכיצד תיראה שארית חייהם”.
מלבד תשעה חודשי מאסר, השופט בקר גזר על אמיר שנת מאסר על תנאי ופיצוי של 10,000 שקל למשפחת הילד.
