 |
| אז מה באמת קרה במעבר החצייה? (תמונה להמחשה) |
שורה של מחדלי חקירה קשים של המשטרה וסתירות בעדותו של עד תביעה מרכזי הביאו לפני ימים אחדים לזיכוי מחמת הספק של קשיש בן 75, שהואשם כי נהג בקלות ראש ופגע עם רכבו בהולכת רגל שחצתה את הכביש במעבר חצייה בבת ים.
על פי כתב האישום, ב-11 באוגוסט 2010 בשעת בוקר מוקדמת, נסע הנהג ברכבו בשדרות יוספטל בבת ים ובהתקרבו לכיכר עם רחוב שי עגנון לא נתן זכות קדימה במעבר חצייה להולכת רגל בשנות הארבעים לחייה, שחצתה את הכביש, וגרם לפציעתה. הוא הואשם באי מתן אפשרות להולכת הרגל לחצות מעבר חצייה בבטחה, נהיגה בקלות ראש וגרימת חבלה. הנאשם הקשיש כפר במיוחס לו בכתב האישום ומסר גרסה שסתרה לחלוטין את גרסת הולכת הרגל. וכך, בבית המשפט לתעבורה החל שלב הצגת הראיות ושמיעת עדי התביעה.
במהלך המשפט העידו הולכת הרגל שנפגעה, שוטרת שנשלחה לזירת התאונה וגבתה עדות מהנפגעת ומהנהג, וחוקרת שגבתה עדות מהנהג בתחנה. האחרון, יש לציין, הגיע ביוזמתו לתחנה, כשעה לאחר התאונה, ומסר את גרסתו, מה שלא הפריע לבוחן תנועה לחקור אותו באזהרה רק כשנה לאחר מכן, בעקבות הנחיית מחלקת התביעות. אלא שאותו בוחן, מסתבר, לא טרח לגבות עדות מהנפגעת ואפילו לא יצא לזירת התאונה.
השופט ישראל ויטלסון ציין בהכרעת הדין את התנהלות הבוחן כחלק ממחדלי החקירה, ביניהם העובדה שהשוטרת שהגיעה לזירה לא עדכנה בוחן תנועה או חוקר על כך שיש שתי גרסאות סותרות, כפי שהיתה צריכה לעשות. היא אף לא דיווחה שהרכב הפוגע לא נפגע, ובכך מנעה את האפשרות לבדוק כיווני חקירה נוספים, כמו למשל שמדובר בתאונת פגע וברח או לחילופין באירוע פלילי. השוטרת, מסתבר, כתבה בדוח את המילים "לגניזה" ובכך סיכמה את התיק כ"גמור" או כ"סגור".
 |
| השופט ישראל ויטלסון |
"הבוחן לא חקר את הנפגעת ולא עימת אותה עם גרסת הנאשם, כפי שהיה מתבקש לאור הסתירות המהותיות בין שתי הגרסאות… לא יתכן שבמסגרת שיקוליו הסתמך על עדותו העתידית של אותו עד ראייה, שכן הוא נחקר לראשונה במשטרה רק כעבור כשנתיים מהמועד בו חקר הבוחן את הנאשם באזהרה".
השופט ציין בהכרעת הדין גם את מחדלי החקירה בכל הקשור לעדי הראייה. עד התביעה הניטראלי היחיד – שהיה גם זה שהודיע למשטרה על התאונה בזמן אמת – זומן למסור עדות במשטרה רק בחלוף שלוש שנים, למרות שפרטיו היו רשומים ביומן המשטרתי, כולל מספר הטלפון שלו. העד השני עליו דיווחו הנהג והולכת הרגל – או כפי שהם כינו אותו, "האיש עם הכלב" – לא אותר עד להגשת כתב האישום, אף על פי שניתן היה לאתרו במאמץ לא גדול. לדברי השופט, חקירת שני העדים היתה, קרוב לודאי, מסייעת לחקירה ושופכת אור על נסיבותיה.
מאגף התנועה של המשטרה נמסר בתגובה: "ההחלטה תילמד על ידי הגורמים הרלוונטיים ולקחים יופקו בהתאם".
את הנהג שזוכה ייצג משרד עו"ד חיים צדוק. את התביעה ייצגה פקד עו"ד רוית בר דיין.
