 |
| המצלמות בבית המשפט (צילומים: מוטי גולן דוברות בתי משפט) |
כ-10,000 צופים צפו (18.11) בשידור החי הראשון מסוגו שהועבר באתר הרשות השופטת (www.court.gov.il) מבית המשפט העליון, מדיון שעסק בעתירה לביטול גיל הפרישה במשק. כך עולה מניתוח ראשון שבוצע בהנהלת בתי המשפט בעקבות השידור התקדימי. במערכת המשפט הופתעו לטובה ממספר הצופים, ומסיכום ראשון, לפחות מההיבט הטכני, השידור המוגדר "ניסיוני" נחשב מוצלח.
הדיון תועד על ידי ארבע מצלמות – שתיים מהן כוונו אל ההרכב המורחב של שבעת השופטים בדיון, ושתיים נוספות אל עורכי הדין. אתרי החדשות הגדולים נערכו להתחבר ל"פיד" של מערכת המשפט ולהעביר את השידור ישירות בתשע בבוקר, אך התוכניות השתבשו בשל הפיגוע בירושלים, כך שהשידור הועבר רק בחלק מהאתרים ובאיחור. על ההפקה הופקדה לשכת העיתונות הממשלתית, תחת האחריות של מערך הדוברות וההסברה של הנהלת בתי המשפט.
על קיום הפיילוט סיכמו נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, ושרת המשפטים ציפי לבני, בעקבות הצעת חוק של חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד) וזהבה גלאון (מרצ), שהוגשה בתחילת השנה לוועדת השרים לחקיקה. עקב עמדתה של לבני, הוקפאה ההצעה על מנת לאפשר לשופטי העליון "לעיין" בנושא ולקבל החלטה עצמאית – מה שבסופו של דבר הוביל לפיילוט שתחילתו לפני חודשיים בשידור אודיו (שמע) ראשוני מדיון של בג"צ, והמשכו אתמול בשידור המצולם הראשון.
במערכת המשפט מעריכים כי המשך תהליך פתיחת דיוני בג"צ לשידורים יהיה איטי, ויצבור תאוצה רק בהמשך. עם זאת, נוכחו במערכת ש"השד אינו נורא" והסף של שידור חי ויזואלי ראשון מבית המשפט נחצה. החלטות ממשיות בנוגע להמשך, לשידורים הבאים ולתדירותם יתקבלו לאחר תהליך הפקת לקחים שיחל בשבוע הבא.
היתרים חריגים
הצעות לפתיחת דיוני בית המשפט העליון למצלמות ולמכשירי ההקלטה של התקשורת מתגלגלות כבר לפחות 15 שנה, מאז הגישה ח"כ גלאון הצעת חוק פרטית בנושא. כמו היום, גם אז, הצעת החוק הפעילה לחץ על המערכת, ו-ועדה שמונתה על ידי שר המשפטים בראשות שופטת בית המשפט העליון דאז דורית בייניש, המליצה כבר ב-2004 לפתוח "בזהירות" ובאופן ניסיוני את דיוני בג"צ לסיקור אלקטרוני, כאשר הדבר "משרת את האינטרס הציבורי ועשוי לתרום לידיעת הציבור אודות עבודתו של בית המשפט, כמו למשל בעתירות בנושאים חוקתיים או כלכליים וחברתיים", וכל זה בתנאי ש"הסיקור לא יפגע בזכות להליך הוגן, בטוהר ההליך השיפוטי, בזכות המתדיינים לכבוד ולפרטיות ובמעמדו של בית המשפט בעיני הציבור".
הוועדה, בה היה חבר גם פרקליט המדינה כיום, עו"ד שי ניצן, המליצה מה שאכן התגשם בפועל – להשאיר בידי בית המשפט העליון את שיקול הדעת הבלעדי בעניין דרך הסיקור, תנאיו ועיתויו, ולמנוע כל התערבות בחקיקה של חברי הכנסת.
מאז קום המדינה ניתן היתר צילום או הקלטה בבתי משפט בפעמים חריגות ובודדות – במשפטיהם של הפושעים הנאציים אדולף אייכמן וג'ון דמיאניוק. להבדיל, שודרה הקראת הכרעת הדין של יגאל עמיר ברדיו ובטלוויזיה, ללא הסכמה מפורשת של מערכת המשפט. היתר חריג ניתן להשמיע את הכרעת הדין של אריה דרעי ב-1999, אך בשנים האחרונות דחו בתי המשפט בקשות של התקשורת לשדר חי מגזר דינם של ראש הממשלה והנשיא לשעבר, אהוד אולמרט ומשה קצב.
 |
הדיון הנבחר
הדיון שנערך אתמול, הראשון שנבחר לשידור מצולם, עסק בעתירתם של הפרופסורים משה גביש, מרדכי שגב ואסא כשר נגד הכנסת, שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לביטול גיל הפרישה במשק העומד על 67. עו"ד שושנה גביש, רעייתו של משה גביש, המייצגת את הפרופסורים, טענה כי "הדרת אדם בעל כורחו ממקום עבודתו מטעמי גיל בלבד, ובהיותו כשיר, פוגעת בו. לעבודה יש משמעות עצומה לחיי אדם, ושיקול הגיל פסול ולא רלוונטי. הגיל כשלעצמו אינו קנה מידה, כמו שהדת והגזע אינם קני מידה. תפקוד העובד אינו קשור לגיל ולא יכול להיות שעובדים מבוגרים יושלכו משוק העבודה רק כדי לפנות מקום לצעירים".
נציגת המדינה, עו"ד חני אופק, הדגישה בתשובתה כי אין מניעה על פי חוק שעובד ימשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה. לדבריה, מה שהחוק אומר הוא שבגיל 67 לגיטימי שיחסי העבודה יבואו לקיצם מחמת גיל, אך החוק אינו מונע המשך העסקה במידה והדבר מוסכם בין המעסיק והעובד. עו"ד אופק שאלה "במידה ולא נקבע גיל פרישה, האם זה יקדם את כבודם של העובדים אם יבוא אליהם המעסיק ויגיד חבר'ה, ירדתם בתפקוד?”. עו"ד גור בליי, נציג הכנסת, טען כי בהיעדר גיל פרישה, מעסיקים עלולים לבנות "תיק" על עובדים ולאסוף דוגמאות של חוסר תפקוד, "והתוצאה תהיה של פרישה עם אות קין”, כדבריו. ביטול גיל הפרישה ייטיב לדבריו, אולי, עם קבוצות חזקות בחברה כדוגמת הפרופסורים, אך לא עם עובדים חלשים, בעלי צווארון כחול.
השופטים הקשו על העותרים ובאת כוחם, עו"ד גביש, בשאלות רבות. המשנָה לנשיא השופטת מרים נאור שאלה: "האם לשיטתכם, אם יבוטל החוק, פרופסור בן 119 למשל – זכותו להישאר?". השופט אליקים רובינשטיין שאל: "מה גברתי עונה לעניין של סתימת המקומות בפני צעירים. נניח שיש עשרה אנשי סגל במחלקה פלונית וכולם עברו את גיל הפרישה. מה יהיה עם הקידום?”. השופטת אסתר חיות תהתה מה יהיו השלכות העתירה על ההסכמים הקיבוציים בנושא הפנסיה.
עו"ד גביש טענה כי לפי מחקרים מארצות הברית, שם בוטל חוק גיל פרישה, תקופת העבודה של אלו אשר ביקשו להמשיך לעבוד אחרי הגיל הקונבנציונלי לא עלתה על שלוש שנים בממוצע, ולכן החששות מ"צוואר בקבוק" מופרזים.
השופט רובינשטיין שאל את נציגת המדינה האם נשקלה האפשרות להעלות את גיל הפרישה, למשל בשנתיים, בשל התארכות תוחלת החיים. עו"ד אופק השיבה כי גיל 67 הוא הרף העליון, ו"ישראל במקום מכובד" מבחינה זו. גיל הפרישה לשופטים, אגב, הוא 70. בדיון לא התקבלו החלטות.
