 |
| מוחמד בכרי (צילום יח"צ: מתוך הסרט "חתיכת לחם") |
היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, החליט כי אין מקום לשנות את החלטותיהם של שני היועצים המשפטיים לממשלה שכיהנו לפניו – שופטי בית משפט העליון אליקים רובינשטיין ומני מזוז – לפיהן אין מקום להורות על פתיחה בחקירה נגד יוצר הסרט "ג'נין ג'נין", מחמד בכרי, בגין ביצוע עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע.
הסרט "ג'נין ג'נין" הביא לשיח ציבורי רחב בדבר גבולותיו של חופש הביטוי, והיווה עניין למספר הליכים משפטיים. כך, ב-11 בנובמבר 2003 פסק בית המשפט העליון – פה אחד – כי החלטת המועצה להקרנת סרטים שלא להתיר את הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין" בבתי הקולנוע במדינת ישראל, פוגעת שלא כדין בחופש הביטוי, ולכן יש להורות על ביטולה. כמו כן, שלוש בקשות לדיון נוסף בפסק הדין המתיר את פרסום הסרט "ג'נין ג'נין" בבתי הקולנוע בישראל – נדחו. וכך, ב-27 ביולי 2011 דחה בית המשפט העליון ערעור שהגישו לוחמים שהשתתפו בקרב בג'נין ומשפחות שכולות, על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את תביעתם לקבלת פיצוי ממוחמד בכרי. הם טענו, כי ההאשמות כלפי חיילי צה"ל המובאות בסרט הינן שקריות וכי פרסום הסרט מוציא דיבתם רעה. הטעם לדחיית התביעה הכספית של הלוחמים בבית המשפט המחוזי, כמו גם לדחיית הערעור בבית המשפט העליון, היה טעם משפטי בלבד.
 |
בכל המקרים בהם בתי המשפט נדרשו לבחון את הסרט נקבע, כי הסרט אינו דוקומנטרי, כי אם סרט הרצוף שקרים גסים. לאחר דחיית הערעור האזרחי בתביעות לשון הרע על ידי בית המשפט העליון, פנו נציגי הלוחמים אל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד וינשטיין, בבקשה לבחון את החלטות קודמיו, לפיהן אין מקום לפתוח בחקירה נגד מחמד בכרי בגין עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע.
לאור פנייה זו, לצד פניות נוספות שהגיעו בסמוך לכך מגורמים נוספים, ונוכח רגישות העניין, נפגש וינשטיין עם מייצגי הלוחמים, ואף עם לוחמים אשר השתתפו בקרב בג'נין, עם נציגי משפחות שכולות ונציגים של צה"ל. בעקבות כך, קיים היועץ המשפטי לממשלה מספר דיונים פנימיים נוספים, במסגרתם בחן את המצב המשפטי, ואת השאלה האם מאז החלטות קודמיו השתנו נסיבות העניין באופן מהותי.
בהחלטתו קבע היועץ המשפטי: "עלילת הסרט (תרתי משמע) היתה, אפוא, נושא לשורה של התדיינויות משפטיות לאורך שנים רבות, בהן צפה האמת ושקע השקר. דומה בעיניי כי ברור הוא לכל בר בי רב כי הסרט מתיימר להיות דוקומנטרי, אך הינו יצירה שכלולים בה שקרית גסים ורבים. זאת החל מסיפור המסגרת בהקשר בו מובאים הדברים, דרך העדויות הפרטניות הנחזות להיות אותנטיות, וכלה בעריכה המגמתית היוצרת דימויים חזותיים המשקפים לכאורה מראות קשים – שכלל לא התקיימו במציאות.
"הסרט מהווה אפוא, עלילת שקר שהופקה בכוונת מכוון. כך עולה מתחקירי צה"ל; כך עולה מקביעות בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. הצבא המתואר בסרט אינו צה"ל. זהו צבא אחר פרי דמיונו של יוצר הסרט".
"האינטרס שבעמידה על האמת והפרכת השקר, שבנסיבות מסוימות עשוי לתמוך בפתיחת הליך פלילי, כבר הוגשם במלואו בהליך המשפטי האזרחי בשתי ערכאות, כמפורט לעיל", הוסיף היועץ, "לאור קביעותיהם הנחרצות של בית המשפט המחוזי ושל בית המשפט העליון בדבר תוכנו השקרי של הסרט וכוונת הזדון שבו, ולאור דברי שלושה יועצים משפטיים לממשלה ביחס לשקרים הבוטים שבסרט (שני קודמיי ואנוכי), הלוחמים והמשפחות השכולות יכולים לחוש בהחלט כי מדינת ישראל לא זנחה אותם בשולי הדרך. מדינת ישראל הכירה בהחלט בעוול שנעשה להם, כמו גם לשמה הטוב של המדינה. בהיבט זה, נאמר הדבר בקול ברור – המדובר בעלילת שווא".
"קודמיי בתפקיד החליטו שלא לפתוח חקירה נגד מר מחמד בכרי", התייחס היועץ לסוגיית החקירה ממבטם של קודמיו בתפקיד, "החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה (דאז) השופט אליקים רובינשטיין משנת 2003, לפיה נסיבות העניין אינה מצדיקה שינוי מהמדיניות המצמצמת של אכיפת עבירות המשיקות לחופש הביטוי, התקבלה במועד סמוך לפרסום הסרט. זמן קצר לאחר פסיקת בית המשפט העליון אשר נקבע בה כי הסרט רצוף שקרים, אולם אין בכך כדי לאסור את הקרנתו בבתי הקולנוע במדינת ישראל.
 |
| עו"ד יהודה וינשטיין |
"החלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה (דאז), השופט מני מזוז, מהשנים 2009 ו-2010, לפיהן נסיבות העניין אינן מצדיקות נקיטת הליך פלילי, התקבלו זמן קצר לאחר פסיקת בית המשפט המחוזי מרכז לפיה לא עומדת לחיילי צה"ל עילת תביעה אזרחית נגד מחמד בכרי; פסק-דין בו נקבע באופן פוזיטיבי כי בכרי הוציא דיבת חיילי צה"ל רעה וכי לא עומדות לו הגנות 'אמת דיברתי' ו'הבעת דעה בתום לב'".
"אשר על כן", סיכם וינשטיין, "באין נסיבות שונות וחריגות מאלה שעמדו בפני קודמיי, בחלוף למעלה מ-12 שנים לאחר שהסרט בא לעולם, לאחר שהערכאות השיפוטיות בפניהן נדון העניין עמדו על הכזבים שבו, ולנוכח מדיניות התביעה העקבית ורבת השנים, מצאתי שאין מקום לשנות מהחלטות קודמיי ולהורות על פתיחה בחקירה. המדינה שלחה את חייליה – טובי בנינו – ללחום בג'נין. הם עשו זאת בגבורה. הם עשו זאת תוך שמירה על טוהר הנשק. על אף זאת, הוציא בכרי את דיבתם רעה. בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו כי ביסוד התנהגותו זו עומדים 'חוסר תום לב ומגמה מכוונת לעיוות של הדברים'. כך הם הדברים. הציבור ישפוט את בכרי על פי קביעות אלה. אך אין בכך כי להביא לשינוי החלטות שני קודמיי, כאמור".
