![]() |
| השופטת זהבה (קאודרס) בנר |
שופטת בית המשפט לתביעות קטנות בעכו, זהבה (קאודרס) בנר, קבעה כי עיריית נהריה, יעקוב סקרליאוב וחברת מ. יעץ שיווק ותחבורה יפצו אב ובתו תושבי האזור בסכום של למעלה מ-16 אלף שקלים, לאחר שרכבם ניזוק מפגיעת ענף אקליפטוס שנפל עליו בשדרות הגעתון בנהריה. הענף, כך עולה מפסק הדין, נתלש מהעץ לאחר שמשאית שנסעה בכביש, בצמוד למדרכה, פגעה בעץ ואחד מענפיו נעקר ופגע ברכב.
מהחלטת השופטת עולה, כי עיריית נהריה, כנתבעת צד ג' בתביעה, תישא ב-70 אחוזים מהנזק שנגרם לתובעים – 12,562 שקלים, ואילו סקרליאוב והחברה יישאו בפיצוי הנוסף, 5,384 שקלים.
התובעים – הבת שנהגה ברכב ואביה בעל הרכב – הגישו לבית המשפט תביעה לתשלום נזקים בסך 19 אלף שקלים. סקרליאוב הוא נהג המשאית שפגעה בעץ ואילו מ. יעף היא חברת משאיות ובעליה של המשאית, שהגישה הודעת צד ג' לעירייה. בתביעה נטען כי ב-16 ביולי, בשעה שהבת נהגה ברכב הנכים של אביה, בעודה עומדת ברמזור ברחוב הגעתון, כשבכוונתה לפנות שמאלה, עמדה משמאלה המשאית, שפגעה באחד מענפי העץ, וכתוצאה מכך "נפל העץ" על רכבה. כן נטען, כי בשיחה עם נהג המשאית, לאחר מספר ימים, הוא הודה בפניה שהוא "אשם", אלא שחברת המשאיות "התנערה", לטענתה מהאשמה ובעקבות כך הוגשה התביעה.
בכתב ההגנה הכחישה החברה את אחריותה לתאונה וטענה כי הרשלנות הבלעדית היא של עיריית נהריה, "שלא טרחה להסיר את המפגע". בהודעת צד ג' נגד העירייה טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה, לחייב את התובעים בהוצאות משפט ולקבל את התביעה כנגד העירייה.
בתגובה טענה העירייה, כי היא פעלה בהתאם לחוק בכל הקשור להסדרת הגיזום והצמחייה בעיר בכלל וגיזום עצי האיקליפטוס בשדרות הגעתון בפרט. כמו כן טענה העירייה, כי בהתאם לפקודת היערות חל איסור מוחלט לגזום, לדלל ולכרות כל עץ מוגן, ובכלל זה עצי אקליפטוס, אלא אם כן ניתן לכך אישור רשמי ובכתב של הגורמים המוסמכים מטעם הקרן הקיימת לישראל. בנוסף נטען לרשלנות של הנהג וכי מדובר במקרה "קיצוני" בגין "מחדל נהיגה".
במהלך המשפט התברר, כי במשך שנתיים מאז שנת 2011 – השנה בה נבדקו העצים על ידי העירייה – ועד שנת 2013 – לא עשתה העירייה דבר למניעת המפגע, וכי הסרת העץ התבצעה רק לאחר הדיון הראשון בבית המשפט. ממועד התאונה ועד להסרת המפגע עברו לפחות שמונה חודשים.
יצחק שקד, הממונה על ביטוחי העירייה, אמר בבית המשפט: "מספרנו את כל העצים בגעתון, כמו שמות, לכל עץ יש מספר. אנחנו לא יכולים לגעת בעצים אלא עם אישור מקק"ל. ואנו מקבלים ייעוץ מאגרונום מומחה כל הזמן. אני מניח שהעץ הזה עבר את הבדיקה ועשינו תכנית מסודרת בשנת 2011 איך לטפל בעצים אלה שלא יישברו ויפלו באופן חופשי מסערה וגם לעניין שלא יהיו במסלול הנסיעה. אני עדיין לא מבין איך המשאית פגעה בענף הזה".
השופטת בנר קבעה בהחלטתה, כי העירייה לא הצליחה לסתור את "חזקת החובה" ולהוכיח כי לא התרשלה. "גם אם פגעה המשאית בעץ, אין בכך כדי לנתק את הקשר הסיבתי שבין התרשלות העירייה לבין הנזק…". היא קבעה כי צד ג' (העירייה) "התרשל והפר את חובתו לתחזק ולשמר את העצים המצויים בתחום שיפוטו. התרשלות זו גרמה לנזק הרכוש שנגרם לתובעים ועליו לפצותם". עם זאת קבעה כי לנהג ולחברה "אשם תורם", ולכן, כאמור, חלוקת הפיצויים בין הנתבעים לבין העירייה.






