גרוניס בטקס הפרישה: "מעולם לא היה לי קושי בכך שנותרתי בדעת מיעוט"

זה שמסיים, וזו שמתחילה. השופטים גרוניס ונאור (צילומים: טלי מאייר)

"לפני כמעט שבעים שנה נולדתי בארץ הזו ומאז ועד היום לא חדלתי לאהוב אותה ולדאוג לגורלה. אסיר תודה אני על הזכות שנפלה בחלקי, שאין גדולה ממנה, לשרת את המדינה כשופט במשך למעלה מ-26 שנים, מתוכן כשלוש שנים בתפקיד נשיא בית המשפט העליון", כך פתח הנשיא היוצא, השופט אשר גרוניס, את נאומו בטקס פרישתו ממערכת המשפט ומבית המשפט העליון בו שירת משך 13 שנה.

"מלאכת עשיית הצדק היא שליחות ציבורית חשובה מאין כמוה, וכך השקפתי על תפקידי מיומי הראשון כשופט. חוסנה של המדינה אינו נובע אך מכוחה הצבאי המרשים, מאיתנותה הכלכלית או מן ההון האנושי שלה. יסודותיה של המדינה שלנו מושתתים גם, ואולי בעיקר, על היותה יהודית ודמוקרטית, ועל קיומה של רשות שופטת עצמאית וחזקה. לא כל החלטה המתקבלת על ידי הרוב הדמוקרטי היא הכרעה לגיטימית", אמר הנשיא גרוניס. "תפקידו החשוב והקריטי של בית המשפט העליון הוא לשמש הגורם השיפוטי הבכיר בהגנה על המיעוט ועל זכויות האדם והאזרח בישראל".

"בעבר נמניתי עם עמדת הרוב בפסקי דין בהם בוטלו חוקים של הכנסת. אולם אין זה סוד שתפישתי כשופט שונה במידה מסוימת מזו של חלק מחבריי, ועל כן נותרתי לא אחת בדעת מיעוט", אמר הנשיא היוצא. "דווקא על רקע זה רואה אני חובה לחזור ולהדגיש: אין כל הצדקה לערער על סמכותו של בית המשפט לבטל חקיקה ראשית של הכנסת. בשנים האחרונות נשמעים קולות הקוראים לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון. אנו השופטים יושבים בתוך עמנו, ואיננו חסינים מביקורת. אך יש לערוך הפרדה מוחלטת בין הביקורת על פסק דין זה או אחר לבין החשיבות שבשמירה על בית המשפט העליון עצמו ועל סמכויותיו".

גרוניס דחה את הביקורת על מה שמכונה לדבריו "שיטת חבר מביא חבר" במינוי השופטים. נכון, הוא אמר, "הוריי נישאו בשכונת רחביה בירושלים. גם השופטת מרים נאור, הנכנסת היום לתפקיד הנשיאה, מתגוררת בשכונת רחביה. אך אין בטענות ממש. שיטת מינוי השופטים בישראל היא מהמוצלחות בעולם ואין מקום לשנותה. אני גאה אני על כך ששירתתי בבית משפט עליון פלורליסטי, בעל מגוון דעות, המפתח את הדין בישראל בזהירות ובאחריות".

לגבי עצמו אמר גרוניס: "מעולם לא ראיתי קושי בכך שנותרתי בדעת מיעוט, גם בעת שכיהנתי כנשיא בית המשפט העליון. הציפייה שהנשיא יימנה תמיד עם עמדת הרוב בהכרעות הקשות היא ציפייה המתעלמת מאופיו הפלורליסטי של בית המשפט, מתעלמת מחשיבותו של המצפון האישי בהכרעה השיפוטית ומתעלמת ממהות תפקידו של הנשיא. נשיא בית המשפט העליון הוא ראש המערכת, אך בקרב שופטי בית משפט זה הוא ראשון בין שווים ואין הוא מתווה מדיניות שיפוטית כוללת לחבריו".

גרוניס ציין רפורמות ניהוליות שקידם, ובראשן התוכנית ארוכת הטווח לייעול מערכת המשפט, המתוקצבת בהסכם רב שנתי עם האוצר, ומטרתה קיצור משך החיים של התיקים ושיפור השירות לאזרח. העומס הרב המוטל על שופטי העליון, אמר גרוניס, הוא קטן בהשוואה לבתי המשפט האחרים. בשנה האחרונה הוגשו לעליון כ-9,000 תיקים מתוך 760,000 שהוגשו בכל המערכת. "במפגשים עם שופטות ושופטים שמעתי לעתים את האמירה 'אין לנו חיים'", סיפר גרוניס. "בשל עומס העבודה, לא נותר להם זמן לעניינים האישיים והמשפחתיים. יש להמשיך בפעולות להקלת העומס על השופטות והשופטים ואני סמוך ובטוח שכך ייעשה. בסופו של דבר הקלת העומס תשרת את מטרתנו להביא לכך שהצדק יופיע תוך זמן סביר".

על מחליפתו בראשות בית המשפט העליון, השופטת נאור, ציין גרוניס כי היא השופטת הוותיקה במערכת המשפט כולה. "היא נתמנתה לבית משפט השלום בירושלים לפני קרוב ל-35 שנה, ובזכות כשרונה הרב ותכונותיה הטובות טיפסה במעלות השפיטה והניסיון העשיר שצברה ניכר בכל פסיקותיה. השופטת נאור היא משפטנית מעולה ומבריקה. היא מחזיקה בידע משפטי אדיר, ויש לה חוש צדק נדיר. היא בעלת יכולת יוצאת דופן לאחוז את השור בקרניו, לצלול לעובדות ולשלוט בכל פרטי התיק, לברור את העיקר מן הטפל, והכל ביעילות ובענייניות יוצאות דופן".

השופטת נאור אמרה, בדברי הפרידה שלה מהנשיא היוצא, כי בדרכו הניהולית והשיפוטית הוא שם דגש על שיפור השירות לאזרח, היעילות הדיונית, ועל הצורך לשמור מכל משמר על הזמן השיפוטי שהוא, כלשונו, "המשאב היקר ביותר של הרשות השופטת". נאור ציינה בין היתר את הנוהל שקבע גרוניס לטיפול מחמיר בבקשות עורכי הדין לדחיית מועדי דיון.  "בשבתנו יחד עמדתי על תכונותיו של הנשיא גרוניס כשופט יעיל, ענייני, הוגן, מוכן היטב, המכיר את פרטי העניין, ניחן בחשיבה יצירתית ובעל רעיונות מקוריים כיצד ליישב סכסוכים. ההרכבים הרבים שבהם ישבנו יחד לדין זכורים לי כפרקים יפים על כס השיפוט. עבדנו, בראשותו, כתזמורת שהיטיבה לנגן", אמרה נאור.

בטקס השתתפו נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, השופטים שלמה שמגר, אהרון ברק ודורית ביניש, ובכירי מערכת המשפט. קדמה לטקס הקראת פסק הדין האחרון של הנשיא גרוניס – פסק דין שהתקבל בהרכב מורחב של שבעה שופטים, אשר הפכו החלטה קודמת של העליון, והחליטו כעת לסלק על הסף את תביעת הפיצויים שהגיש מוסטפה דיראני, האזרח הלבנוני שהוחזק בעבר בישראל, נגד המדינה. דיראני נלכד בלבנון ב-1994 והוחזק במעצר מנהלי בישראל במשך עשור כ"קלף מיקוח" עקב אחריותו להחזקתו בשבי של הנווט הישראלי רון ארד. בשנת 2000 הגיש דיראני תביעה על שישה מיליון שקל בטענה כי עונה בחקירותיו וכי אנשי השב"כ ביצעו בו מעשה אינוס ומעשי סדום.

פסק דין אחרון בהרכב של שבעה שופטים

לאחר שחרורו בעסקת חילופי שבויים בשנת 2004, הודיע דיראני על התמזגות תנועתו עם החיזבאללה, ומדינת ישראל ביקשה לסלק את תביעתו על הסף על בסיס הכלל ש"אין מבררים תביעתו של אויב".עמדת המדינה נדחתה בבית המשפט המחוזי, וברוב דעות גם בעליון (השופטים איילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן נגד דעת המיעוט של השופט חנן מלצר), אך לבקשת המדינה נקבע דיון נוסף, וכעת בהרכב מורחב של שבעה שופטים הפכה דעת המיעוט דאז לדעת שופטי הרוב, בה תמכו הנשיא היוצא גרוניס וגם הנשיאה הנכנסת נאור.

והנה עוד כמה תמונות מהטקס.