ברוכים הבאים והנמצאים

השופטת נאור עם הנשיא שפרש גרוניס ועם השופט רובינשטיין (קיצוני משמאל)

"בשבוע האחרון דיברתי בפומבי יותר משדיברתי ב-35 השנים שבהן אני יושבת על כס השיפוט”. כך התבדחה היום (רביעי, 21.1) הנשיאה הטרייה של בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, בטקס שהתקיים במשכן נשיא המדינה בירושלים.

שבוע אחרי שהושבעה נאור לנשיאה, הושבע היום המשנה החדש לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, המכהן בבית המשפט העליון מ-2004. בנוסף, הושבעה השופטת החדשה בעליון, ענת ברון (61) שכיהנה מ-2002 כשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ולפני כן כשופטת בית משפט השלום בעיר.

"את השופט רובינשטיין אני מכירה למעלה מארבעים שנה. שנינו וגם השופט סלים ג'ובראן בני אותו הגיל, ילידי 1947. כשנצא לגמלאות יסתיים עידן בעלי תעודות הלידה של פלשתינה-ארץ ישראל בבית המשפט", המשיכה נאור בקו המבודח בדברי הברכה שלה.

על רובינשטיין היא אמרה כי הוא התגלמות הביטוי "יהודית ודמוקרטית". "יהודי בכל הווייתו ואורחות חייו, המקפיד על שמירת הערכים הדמוקרטיים. באורחות חייו, כמו גם בכתיבתו העיונית ובפסיקתו, הוא מראה כי לא זו בלבד שאין סתירה בין ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ובין ערכיה כמדינה דמוקרטית, אלא ששתי מערכות ערכים אלו משלימות זו את זו. זיקת גומלין קיימת ביניהן, והיא מייחדת את מדינת ישראל".

על השופטת ברון אמרה נאור: "הכרתי אותה בעיקר דרך פסקי הדין המצוינים שלה, הרבה לפני שהכרנו באופן אישי. פסקי הדין הם כרטיס הביקור היפה ביותר שיכול שופט להציג. את מצטרפת היום, ענת, יחד עם משפחתך, למשפחת שופטי בית המשפט העליון. אמנם, אנו לא מרבים להיפגש מחוץ לבית המשפט. כפי שתיווכחי מהר מאוד לדעת אנו כל הזמן שם, ולא נותר לנו זמן פנוי. אך אנו משפחה חמה ומלוכדת, האחד בעד כולם וכולם בעד אחד", אמרה נאור. 

השופט רובינשטיין, המשנה לנשיאה, אמר: "נכנסתי לשירות הציבור בצעירותי המוקדמת, ואם לכלול גם את השירות הצבאי, הריני שרוי בו לא הרחק מיובל שנים – במערכת הביטחון, במשרד החוץ, במזכירות הממשלה, במשרד המשפטים ובבתי המשפט. נער הייתי בשירות וגם זקנתי בו. זהו – דומני – התפקיד השנים עשר שלי בשירות הציבורי בישראל, תלוי כיצד סופרים”.

"בתוך אוקיינוס הנושאים שאנו מטפלים בהם בבית המשפט העליון", אמר רובינשטיין, "ישנם כאלה שברומו של עולם, אך לבי נתון במיוחד, גם אם אין הדבר מוליד תפארת של פסיקה שתילמד בפקולטות למשפטים, למצוקתם של בני אנוש אינדיבידואלים, יחידים או קבוצות, שאם ניתן להקל עליה בעזרת סמכותו של בית המשפט, הסיפוק רב לא פחות מאשר בכתיבת פסקי דין מלומדים. לצד זכויות האדם במאקרו, שתפקידנו לקדמן בפסיקתנו, ישנן זכויות האדם במיקרו, תרגום מעשי של העקרונות, ויכולתו של בית המשפט, ושל כוחו השיפוטי, לסייע בכך – רבה".

השופט רובינשטיין ריגש כשהזכיר כי לצד בני משפחתה של השופטת ברון, שליוו את השבעתה היום, "מאמין אני שיש נשמה בעולם שכולו טוב אשר שמחה בשמחה הזאת, בנה רן עליו השלום, שלמרבה היגון נפל בדמי ימיו בהתקפת טרור בתל אביב, וכישרונותיו הרבים, לרבות במוסיקה, נגדעו באיבם”. רן ברון נרצח בפיגוע במועדון המייקס פלייס בתל אביב באפריל 2003, כשעלה להופיע עם מוזיקאים נוספים במועדון.

בדבריו אמר רובינשטיין גם "מילה טובה על בית המשפט העליון, מלה שלא תמיד היא נאמרת. במציאות הישראלית המורכבת והתחרותית, בית המשפט העליון הוא – והדבר ראוי לציון – אי של יחסים פנימיים טובים, דבר המצדיק ברכת הגומל מתמדת. משרת אני בבית המשפט זו השנה האחת עשרה, ולא פשוט המצב שבו נשים ואנשים מרקעים שונים ובעלי השקפות עולם שונות, 15 במספר, יושבים לדין כולם אלה עם אלה (בשונה מבתי משפט אחרים שבהם אפשר לשרת עשרות שנים מבלי לשבת יחדיו), ומקיימים מערכת יחסים תרבותית וטובה באמת. הדברים אינם מובנים מאליהם, וברי כי אילו היה המצב הפוך היו הופכים לנחלת הרבים בתקשורת. תרמה לכך גם שיטת הבכירות (seniority) הנוהגת בבית המשפט, שיתרונותיה לדעתי עולים בהרבה על חסרונותיה, והיא מונעת תחרות וחשש פוליטיזציה, ועמם קשיים ביחסי אנוש”.