![]() |
| צילומים מתוך התערוכה |
מוזיאון מורשת בתי המשפט אשר בבית המשפט העליון, מארח זו השנה השלישית את תלמידי התיכון "יובל" בירושלים בפרויקט "ארגז כלים לאזרחות טובה". בחלל הפירמידה שבבית המשפט העליון תוצג השנה תערוכת צילומים של התלמידים, בשיתוף עם הצלם אלכס ליבק. התערוכה עוסקת בנושא "רגע ברחוב".
במסגרת הצגת התערוכה נפגשו תלמידי תיכון "יובל" בירושלים עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אשר גרוניס. במהלך המפגש שהתקיים ב-21 בינואר הציגו התלמידים לשופט גרוניס את הצילומים פרי שיתוף הפעולה עם הצלם ליבק.
התערוכה מוצגת ותוצג לקהל הרחב בין עד סוף החודש (30.1).
במסגרת התוכנית חברו התלמידים לצלם ליבק, ל"רגע ברחוב" – יום התבוננות וצילום של הרחוב הישראלי. "התוכנית פותחת בפני התלמידים דיון שמהותו פיתוח תובנות והכוונה להתנהלות אזרחית וחברתית שומרת חוק – השימוש במצלמה ככלי שמלמד אנשים איך לראות ללא מצלמה – משמש למתבונן בסביבתו פיתוח שימת לב, תחושת שייכות, הבנה ובקורת חברתית, המהווים מקפצה לגיבוש עמדות ושיתוף פעולה חברתי", נמסר מדוברות מערכת בתי המשפט, "התערוכה מוצגת בבית המשפט העליון, מקום של מילים, טקסטים פרשניים, איזונים ופסיקות כתובות המכריעות בעניינים שונים של החברה הישראלית, מציגה באופן ויזואלי נקודת מבט פרי תחושה חווייתית רגשית, על החברה".
![]() |
| התלמידים עם הנשיא גרוניס |
"לרגע ברחוב" הוא לקט קטן של 12 צילומים, מתוך אוסף גדול של רגעי רחוב, שתיעד ליבק במצלמה. תולדה של שעות רבות של צפייה וציפייה לרגע הנכון שבו ינציח משהו מעניין במקום רגיל. "רגעים יומיומיים – רגעים אופייניים והזויים של החברה הישראלית – ביטוי לחיים שכל כך מאפיינים אותנו ושאנו חולפים על פניהם בשגרת הימים מבלי משים עד שמציגים אותם בפנינו בהקטנה – בצילום על קאפה", נמסר, "תגובתם של התלמידים למכלול צילומי הרחוב המופיעים בשש הכרזות הצבעוניות שבתערוכה, שילבה תובנות ורגשות. לדבריהם מן הכרזות עולים חיבורים – בין תרבויות, בין אנשים, בין מעמדות, בין עדות ומגזרים – 'כיסויי ראש דתיים אל מול העממיות הפורצת והחובקת של השוק'. תוך כך הם התייחסו לניגודים שבין שפע למחסור – 'מגדלי מגורים מודרניים ודרי רחוב'. הם ציינו את הביקורת והמחאה הבאה לידי ביטוי בכתובות ובצבעים, וגם את האהבה שעולה בציורי הגרפיטי לאנשים, לעיר, לארץ ולבעלי החיים".
עבודות הצילום של התלמידים המוצגות לצד עבודותיו של ליבק נוצרו בהשראתן, במפגש צילום משותף בין הצלם והתלמידים, ומתוך התבוננות התלמידים ברחוב – בחברה הישראלית – אמנם, בשונה מניתוח פרשני, שכלתני של החוק, העין קולטת רגשות ולא מחשבות, אך ההתבוננות מאפשרת אף היא הבעת דעה מהמקום החווייתי והרגשי.









