שמונה שנות מאסר בפועל נגזרו על עו"ד שמעון צבר (66) שהורשע בהונאת עשרות מלקוחותיו. צבר הורשע על פי הודאתו ב-44 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בסך של למעלה מ-39 מיליון שקלים; וב-44 עבירות של גניבה בידי מורשה בסך של למעלה מ-20 מיליון שקלים. בנוסף הוא הורשע בעבירות מס, מאחר שניהל עסק בלתי חוקי של הלוואות, עליהן לא דיווח לרשויות המס. סכומי הגניבה בכתב האישום המקורי הופחתו במסגרת הסדר טיעון ל-20 מיליון שקלים בלבד, היות וחלה התיישנות על חלק מהסכומים.
צבר הוא עורך דין ותיק, מאז שנת 1975. בין השנים 2006 ועד לחודש מרץ 2011 שכנע כ-44 מלקוחותיו, קרובי משפחתו, חבריו ומכריו, מרביתם אנשים מבוגרים ופנסיונרים, להפקיד בידיו כספים לצורך השקעה. בתמורה הבטיח תשואה גדולה, אולם למעשה – הכספים לא הושקעו במטרה לשמה ניתנו לו. צבר נקט בשיטה הנקראת "שיטת פונזי", במסגרתה נטל את הכספים לעצמו, והציג את כספי ההשקעה כפירותיה, בזמן ששולמו מכספים של משקיעים אחרים.
כך למשל, בשנת 2010, פנה צבר אל אחת מלקוחותיו, אשר שכרה את שירותיו בנאמנות במשך שלושה עשורים, והציע לה ולאחותה עסקה מפתה: הן יעבירו לו כספים אותם ישקיע ביצירות אומנות ובמניות, והוא ישיב להן את השקעתן בתשואה נכבדת, הנעה בין רווחים של 3.5-10 אחוזים. האחיות, אשר סמכו על עורך הדין ולא חשדו בדבר, העבירו לו סכום של למעלה מ-290 אלף שקלים. כאשר ביקשו את כספן, הוא דחה אותן באמתלות שונות.
א' היא אישה נוספת שנפלה קורבן לתרמית, לאחר ששכרה את צבר על מנת שיטפל כנוטריון במכירת דירתה. צבר הזדרז להציע לא' להשקיע את כספיה אצלו, והציג בפניה עדויות מזויפות על השקעתו בחברה שעוסקת בתרופות, נפט, נדל"ן ותמונות יקרות ערך. בתמורה להשקעתה הבטיח צבר לא' תשואה בגובה שלושה אחוזים. א' סירבה, באומרה כי הכספים אשר ברשותה מיועדים לרכישת בית לבנה, לאחר ששכל את אביו, אולם צבר הוסיף ללחוץ עליה והפעיל מסכת שכנועים, בסופם נאותה להעביר אליו את הסכום אשר ביקש. בסך הכל העבירה א' לצבר 350 אלף שקלים.
במהלך השנים העביר צבר מידי פעם סכומים קטנים לחשבונה של א', עבור הריבית שנצברה לכאורה, הגם שבפועל לא השקיע את כספה, ולמעשה העביר לה כספים שקיבל מאחרים שהשקיעו אצלו. בינואר 2011 ביקשה א' מצבר להשיב לה את יתרת הסכום שהשקיעה, אולם הוא משך אותה באמתלות שונות, ועד היום לא זכתה א' לראות את שארית כספה.
סנגורו של צבר, עו"ד מנשה סולטן, ביקש מבית המשפט לקבל את הסכם הטיעון עליו חתמו הצדדים. לטענתו, תכניתו של צבר הייתה לנהל "מערכת פיננסית ארוכת טווח, במסגרתה נטל כספים מחד, אולם דאג גם להשיב כספים. בנקודת זמן מסוימת איבד שליטה, ואז החל כדור שלג".
במועד הקראת גזר הדין ציין השופט יעקב שפסר, כי מדובר ב"עוקץ סדרתי" אשר ניצל את חבריו, בני משפחתו ולקוחות מבוגרים שסמכו עליו כעורך דין. "אותם מתלוננים נותרו חסרי כל", ציין השופט, "מרביתם הינם אנשים קשי יום שרוקנו בלחץ הנאשם את קופות הגמל שלהם וחסכונותיהם, מכרו נכסים, הפקידו בידיו ירושות שקיבלו, וכן לקחו הלוואות בכדי להשקיע אצלו כספים, וכל זאת כאשר הנאשם מייצג אותם והם סומכים עליו בצורה מוחלטת… הנאשם השתמש באמון והמעמד המוקנה לו כעו"ד, ופגע בפעולותיו פגיעה קשה בשמם הטוב של עורכי הדין".
למרות שהסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים שרוי ברף התחתון של מתחם הענישה בנסיבות אלו, מצא שפסר כי אינו מצדיק התערבות שיפוטית, וגזר על צבר 10 שנות מאסר, שמונה מהן בפועל. כמו כן, חייב את צבר לפצות כל אחד מהמתלוננים ולשלם לו את גובה סכום הגניבה שנלקח מכל אחד מהן, ובלבד שאין הסכום עולה על סך של 258 אלף שקלים. במידה והסכום גבוה יותר, ישלם צבר לאותו מתלונן סכום של 258 אלף שקלים בלבד.
