המעצר של רונאל פישר היכה אותי בהלם. לא הפתעה אבל בלאק אאוט, שגרם לי לוותר השבוע על המרדף המתבקש אחרי כותרות מבתי המשפט וחדרי החקירות בעניינו. השארתי לעמיתיי את זירות האיסוף, והסתפקתי בקריאה של הסיקור הנרחב בכל העיתונים וערוצי הטלוויזיה, שמגוננים עליו תמיד. שיכתבו הם עכשיו. שש שנים אני מחזיק באמתחתי תחקיר עב כרס על פישר, שאף אחד לא רצה לפרסם. אמנם לא עניינים ברומו של עולם, אבל עדיין, יקיר האליטה התקשורתית והמשפטית בסצינות מובהקות של איש קטן וגס רוח, קומבינטור נכלולי.
מה היה לנו שם בתחקיר הגנוז? פיצוי כספי בתלונה על הטרדה מינית, וניצול משווע של לקוח תמים במשרד; שירקס עם פוליטיקאים מהשלטון המקומי, ושותפות בכירה ב"מפקד הארגזים" הזכור לשמצה מפריימריז מפלגת העבודה; קומבינות עם הלוחם בשחיתות, ח"כ מיקי רוזנטל, ויחסים מוזרים עם פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, עו"ד רות דוד.
מזמין התחקיר, העורך לשעבר של "מוסף הארץ", ניר בכר, היה הראשון להפנות את הגב, ומאחריו ניצבו העורכים הראשיים דאז, והיועצים המשפטיים. בשימוע שנערך לפישר בשתי פגישות במרתף של בניין "הארץ" ברחוב שוקן, טרם קבלת ההחלטה על גניזת הכתבה, התנהג פישר בדיוק כפי שתיארו אותו חוקרי מח"ש השבוע בבית המשפט: "הולך סחור סחור, מסרב לענות על שאלות בכך שעונה תשובות לקוניות ומתחמקות… תשובות ארוכות וחסרות תוכן, או מסרב וטוען בהתחמקות ובהתנשאות שהשאלות לא לרמתו".
תהא אשר תהא הסיבה לגניזת תחקיר "הארץ", אני זוכר אותו מורח אותנו בתשובות שרק מי שהתעמק בסיפורים עליו, כמוני, יכול היה להבחין בשקרים הקטנים ובפתלתלות של תשובותיו, בהיתממות, בפנים המתחרכמות כאשר הוא נאחז בכל ספק כמוצא שלל רב – פרשה אחר פרשה אחר פרשה.
"למה להרוס לי את החיים, התחתנתי מאז, יש לי אשה וילדים", הוא התחנן בפרשת הבחורה שהתלוננה על מעשיו אצל ראשי לשכת עורכי הדין, אבל תלונתה במשטרה נמנעה תמורת תשלום של כמה עשרות אלפי שקלים – סכום שנקבע על ידי מגשרת פרטית שהביאו ראשי הלשכה.
"איזה לקוח טרחן", אמר פישר בשימוע על קורבן תמים אחר, שהעביר לו 200 אלף שקל כדי לבדוק היתכנות של הגשת תביעת פיטורין פשוטה, שלא הוגשה בסופו של דבר. עכשיו פישר גם הפליג בסיפורי הווי על הצ'ימידן מלא המסמכים שהנחית במשרדו אותו טרחן אשר העז לדרוש את כספו חזרה, מה שגרר חיוך אמפטי ובוגדני של עורך המוסף.
הדהים אותי אז כיצד פישר גרם לחלק מהנוכחים האינטליגנטים בשימוע להיאחז בספקותיו ולהתאהב בו ממש, וכיצד הוא פיזר האשמות ודילג בהתנשאות ובוז מעל מי שקלט את תחבולותיו ושקריו – עבדכם הנאמן. לא אתפלא אם יתברר שזה בדיוק התהליך אשר יעבור עכשיו גם על חוקריו, שחרף הראיות המוצקות שהם אספו נגדו בפרשת אלון חסן, יימצא הפרקליט או השופט שייאחז אף הוא בספק שפישר באמצעות איש יחסי ציבור וסנגורית חריפה כבר מפזר מחדרי המעצר, ויחליט על גניזת התיק.
לפי הסנגורית שלו, והשותפה למשרד, עו"ד רות דוד, מכל ה-150 אלף דולר שהוא ביקש וקיבל, אחרי הפחתות "מס הכנסה ומע"מ נשארים בקושי 40 אלף דולר, שכר טרחה על ייעוץ במשך הרבה שעות לאלון חסן, שהצ'קים שלו חוזרים. זה נראה לך מופרך?", היא שאלה את נציגת מח"ש בבית המשפט. כנראה שגם לפרקליטת המחוז לשעבר, עו"ד דוד, יש את עזות המצח הזו, לעורר בך ספק על מה שראית ושמעת במו עיניך. משמע, להפוך את מי שביקש מאות אלפי שקלים עבור תשלומי שוחד לקציני משטרה, לקורבן שהלינו את שכרו והוא בכלל אזרח שומר חוק אשר מקפיד לשלם את מיסיו בזמן. אולי זה מה שעושה את שניהם לעורכי דין מוצלחים כל כך? לך תדע.
הכל בפוסטה
כאשר הסעתי את היועצת המשפטית של "הארץ" הביתה באותו לילה אמרתי לה שאני מרגיש עייף ומבואס, כמו קצין ימ"ר שהפרקליטות סוגרת תיק שהוא בנה בעבודה קשה, אבל שטויות, עוד תחקיר פחות תחקיר, מחר יום חדש. לגמרי. למחרת ההחלטה על גניזת התחקיר הוזמנתי למשרדו של בכר שהודיע לי על פיטוריי אחרי 12 שנה בקבוצת "הארץ". "קיצוצים, אבל גם עקב התנהלותך בתחקיר פישר".
יום חדש אמרתי? חלפו מספר שבועות ופישר הודיע על פרישתו מהיצוג של ארקדי גאידמק בשתי תביעות הענק שהוא עצמו ניסח והגיש נגד "הארץ", 70 מיליון שקל ביחד, אבל כנראה שאני באמת לא מספיק מקצועי כדי להצביע על קשר סיבתי.
בדיעבד, הכל קרה לטובה, כמאמר הקלישאה, שהרי בזכות הפיטורין מ"הארץ" הקמתי את הבלוג שלי הנפלא, "פוסטה", ושם הבטחתי לפרסם את התחקיר בחלקים, וקיימתי. פעם אחר פעם חשפתי שם את מעשיו של פישר, לרבות אירוע חדש על נסיבות הפסקת עבודתו כמרצה למשפטים במכללה אקדמית במרכז הארץ עקב מקרה מטריד אחר עם בחורה צעירה, כשלוש שנים לאחר המקרה הראשון.
הפעם היא סיפרה לי בעצמה, איך בסיום אחד השיעורים הוא הציע לה להשתלב במשרדו והזמין אותה לפגישת התרשמות. הסטודנטית מספרת כי היא הוזמנה לשעה מאוחרת יחסית, שמונה בערב, ובאותה השעה היתה במשרד רק אחת המזכירות ביומן הקבלה, והיא הפנתה אותה לחדרו. לדבריה, כאשר נכנסה לחדר היא קפאה על מקומה. המרצה המפורסם שלה, עו"ד רונאל פישר, ישב במשרדו עירום כמעט לחלוטין, וחייך אליה. לרוע מזלו של פישר, הפעם הסטודנטית היתה בחורה עם עמוד שדרה, היא התעשתה במהירות והחלה לצרוח עליו, ואחרי זה יצאה ממשרדו ובדרכה החוצה מהמשרד צעקה גם על המזכירה.
בכך לא סיימה הסטודנטית את תגובתה הנחרצת. למחרת היום היא הגיעה למכללה, שיתפה באירוע חלק מחברותיה וחבריה הקרובים, ואף פנתה עם הדברים לדיקאנית. במקום להגיש תלונה למשטרה נגד עורך הדין המתוקשר, גם במכללה למשפטים הסתפקו בהרחקתו לאלתר מכל תפקידי ההוראה. הסטודנטית בה מדובר הקימה מאז משפחה והיא מצויה הרחק מהעימות עם פישר, עימות שלדבריה נחקק עמוק בנפשה אבל אין לה כל רצון לשוב אליו.
בהנהלת המכללה לא הכחישו את הסיפור אולם מסרו בתגובה: "עו"ד רונאל פישר הוזמן לפני כתשע שנים להרצות כמרצה אורח לקורס בחירה אחד במשך סמסטר אחד בלבד. מאז עו"ד פישר אינו מלמד במכללה יותר. ככלל, המכללה מכבדת ומחויבת לפרטיותם של הסטודנטים וסגל ההוראה".
במשרד של פישר ביקשו לאורך השנים לא להגיב על הפרשות השונות שנחשפו בתחקיר, אבל בקשר למעצרו השבוע מסר איתי הר-אור מיחסי הציבור של המשרד תגובה כללית: "עורך דין רונאל פישר לא עושה הנחות, לא לעצמו ולא לאחרים, ולכן ברור מדוע הצלחותיו ויכולותיו המוכחות ממריצות גורמים שונים ואינטרסנטים לנסות ולפגוע בו. המשרד מעולם לא זכה להנחות מגורמי אכיפה שונים ובמסגרת הטיפול המשפטי, נלחם הוא והופך כל אבן, ומעלה כל טענה, מבלי לחשוש מדבר. גם כעת, דבר לא ימנע ממשרדנו להמשיך ולתת את השירות הטוב ביותר עבור לקוחותיו. עו"ד פישר עושה כל הדרוש לבירור הדברים במהרה, ומשכך, אנו משוכניעם כי הסיפור יחלוף בלא כלום".
שיחת טלפון
שש שנים לא שוחחתי עם פישר. לפני חודשיים נעצר הלקוח הכי גדול שלו, שגם נחשב לחבר אישי ושותף עסקי שלו, הקבלן הירושלמי הבינלאומי יאיר ביטון מירושלים. לפי יאחב"ל, חברת הבנייה של ביטון, ב.יאיר, הזרימה מיליוני שקלים לגורמים המזוהים עם ארגון הפשע של יצחק אברג'ל. במהלך אחד הדיונים על הארכות המעצר הצטלבו מבטנו באולם המלא מפה לפה אבל כמובן שלא החלפנו מילה.
כעבור מספר ימים צלצל הטלפון שלי ועל הקו היה עו"ד רונאל פישר בכבודו ובעצמו: "שלום מר אמיר זוהר, למרות כל מה שאתה חושב עלי, רציתי להגיד לך שהכתבה שפרסמת על המעצר של מרשי יאיר ביטון בתיק הזה היתה הכתבה הכי ישרה מקצועית ומעמיקה שנתקלתי בה בשנים האחרונות".
למה התכוון המשורר? ימים יגידו.
לחצו לכתבה בערוץ 1 על רונאל פישר והתחקיר הגנוז
התחקיר הגנוז – זרע הפורענות כפי שפורסם ב"מעריב" וב"פוסטה" בחודש מאי 2015
