שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אמנון כהן, גזר עונשי מאסר על ארבעה מהמעורבים בפרשה שכונתה "תיק הרבנים", במרכזה הנפקת תעודות השכלה תורנית גבוהה לאנשי כוחות הביטחון מבלי שעמדו בתנאי הזכאות שנקבעו בגופי הביטחון למתן הטבות שכר בגין לימודים. בגזר הדין קבע השופט, כי "בתיק זה נחשפה פרשת מרמה מן הגדולות שנראו בארץ, אם לא הגדולה שבהן, מבחינת היקפה ובמיוחד מבחינת הנזק הכספי שנגרם בעטיה".
בכתב האישום נטען בין היתר, כי מכללות שונות וכן הרבנות הראשית הנפיקו במרמה מסמכים ותעודות הכוללים נתונים כוזבים, במטרה ליצור מצג לפיו תלמידי המסלול עומדים בקריטריונים של הרבנות הראשית לקבלת תעודת ההשת"ג (השכלה תורנית גבוהה) ובקריטריונים של גופי הביטחון לקבלת הטבות שכר בגין לימודים תורניים. "על סמך מצג כוזב זה", קבע השופט כהן, "אישרו גופי הביטחון את זכאותם של אנשי הקבע והשוטרים להטבות שכר ושולמו ליותר מאלף איש, הטבות שכר בסכומי עתק, שהגיעו למאות מיליוני שקלים. יצוין כי סכום זה מתייחס רק לגובה ההטבה שקיבלו 400 אנשי קבע שנחקרו במצ"ח מתוך 750 אנשי קבע שלמדו במכללות השונות".
ניתן לציין, כי קצינים ונגדים יכלו באותה תקופה אליה מתייחס כתב האישום לקבל תוספת שכר מקבילה למי שיש בידם תואר אקדמאי. תוספת זו נעה בסכומים שעד 4000 שקלים. שירותי הביטחון דרשו ממי שביקשו ליהנות מתוספת השכר – גם תעודת הסמכה של הרבנות הראשית, מה שהוביל להקמת כיתות לימוד פרטיות בשכר לאנשי כוחות הביטחון, במטרה לאפשר להם לקבל את העודה ולזכות אותם בהטבה.
 |
| השופט אמנון כהן |
על נאשם מס' 1, הרב מאיר רוזנטל, האחראי במכללת דרכי הוראה על הנפקת האישורים השונים, גזר השופט שבע שנות מאסר והטיל עליו קנס בסך חצי מיליון שקלים או שנתיים מאסר תמורתו. "רוזנטל היה הרוח החיה מאחורי כל נושא הנפקת האישורים הנדרשים וניצח על התעשייה של אלפי המסמכים הכוזבים והמזויפים על בסיסם הוענקו הטבות השכר", ציין השופט כהן בגזר הדין, "בהיותו אדם ממולח ופיקח, הוא ראה לעצמו הזדמנות למנף את המסלול החדש שנפתח לאנשי כוחות הביטחון, לטובתו האישית… כאשר מסתכלים על פעולותיו ממעוף הציפור, ולא על כל מכללה בנפרד, מגלים התנהלות עבריינית מהחמורות ביותר שערכה המצטבר גרם לנזק אדיר".
על נאשם מס' 2, יצחק אוחנה, שהיה מנהל מחלקת הבחינות ברבנות הראשית, נגזרו 10 חודשי מאסר בלבד. "חומרת הפגיעה שנגרמה לאינטרס הציבורי בעקבות סטייתו של אוחנה מן השורה – הינה זועקת", קבע השופט כהן, "מעבר לכספים העצומים שנגזלו מקופת המדינה, העומדים על מאות מיליונים, הוא פגע פגיעה חמורה לאין שעור באמון הציבור במערכת הציבורית וגרם לזילות מוסד הרבנות הראשית. יידע כל עובד בשירות הציבורי כי להחלטתו להעדיף אינטרס אישי (בין אם שלו עצמו ובין אם של אחר) על פני האינטרס הציבורי – יש מחיר. ודאי כשמדובר בעובד ציבור בכיר, שבכוחו להעניק זכויות המשפיעות על הקופה הציבורית".
על נאשם מס' 3, מאיר רואימי, המקים והמנהל של מכללת בית שאן, גזר השופט שלוש שנות מאסר וקנס של 200 אלף שקלים או שנת מאסר במקום. "מטרת העל שעמדה לנגד עיניו, הייתה להרוויח כמה שיותר כסף מהמכללה… רואימי לא נרתע כלל וכלל מהמעשים שנדרש לבצע כדי להגשים את המרמה: הוא הוליך את התלמידים שולל, באומרו להם כי הלימודים יקנו את הטבות השכר והוא ידאג לתעודות הנדרשות", ציין השופט.
נאשם נוסף בפרשה (מס' 7), אהרון גוטסינדר, נידון לארבע שנות מאסר וקנס בסך 100 אלף שקלים. בגזר הדין צוין כי מדובר באחד מנושאי המשרה הבכירים במשטרה – הרב של המחוז הצפוני – אשר בחר לנצל את כוח משרתו כדי להפיק לעצמו רווח אישי, על חשבון הקופה הציבורית. "ברור, כי כל עובד ציבור נדרש לשמור על טוהר המידות ולהעמיד לנגד עיניו את עניינו של הציבור, אך כאשר מדובר באיש מצמרת המשטרה, האמון על שמירת החוק ועל הגנת הציבור, מצופה ממנו לשמור על אמות מידה אלה ברמה הגבוהה ביותר".
הנאשמים שרון אפריאט (עובד במכללת בית שאן) וחיים בן חיים (מנהל מכללת גן נר) נשלחו בשלב זה לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות – מבלי שבית משפט הביע עמדה לגבי העונשים שיוטלו עליהם והדיון בעניינם נדחה לחודש נובמבר, אז גם יתקיים דיון תזכורת בעניינו של יוני בן ארי (המנהל האדמיניסטרטיבי במכללת קארו, נאשם מס' 9), שגזר הדין בעניינו נדחה בהסכמה בשלב זה, בשל פציעתו הקשה של בנו במהלך מבצע צוק איתן.
מפרקליטות מחוז ירושלים נמסר בתגובה לגזר הדין: "בית המשפט שלח היום בגזר דינו מסר ברור כי אלו השולחים יד לאוצר המדינה, מועלים באמון הציבור ופועלים למקסם את רווחיהם האישיים על חשבון הקופה הציבורית – דינם מאסר".
התיק נוהל על ידי עו"ד שירה קני-טל ועו"ד ארז פדן מפרקליטות מחוז ירושלים.
את רוזנטל ייצג עו"ד עודד הכהן. את אוחנה ייצגה עו"ד דבורה אטיה. את רואימי ייצג עו"ד מיכאל עירוני. את אפריאט ייצגה עו"ד טליה רם. את בן חיים ייצג עו"ד מוטי רפאלי. את גטטסינדר ייצג עו"ד שמואל אלברנס. את בן ארי מייצג עו"ד איתן ארנון.
