הראיות הנעלמות והפיצוץ המסתורי בתיק דניאל בן סימון

תמונות מהכנות לפיצוץ הניסיוני שעשו במעבדת החבלה של המשטרה

בקיץ שעבר חשפו בלשי ימ"ר מרכז עסקת נשק שנערכה לכאורה סמוך לביתו של דניאל בן סימון, עבריין מוכר מנתניה שידוע בקשריו ההדוקים עם משפחות פשע מהמשולש. יחד איתו נעצרו עבדאללה חרבוש ומוחמד מרעב מג'לג'וליה המזוהים עם משפחת חרירי, ובהמשך גם ויסאם חאג' יחיא מטייבה.

המעצרים הבשילו לכתבי אישום שהוגשו בנפרד נגד הנאשמים לבית משפט המחוזי בתל אביב, החל מחודש אוגוסט אשתקד. לפי התביעה, חרבוש ומרעב העבירו חבילה ובה שני מטעני חבלה מרכב יונדאי שחנה סמוך לביתו של בן סימון אל הרכב שלהם ויצאו בדרכם לכיוון המשולש, ואז נעצרו.

לגבי חאג' יחיא, שנעצר כעבור מספר שבועות נטען, כי ביום המעצר של השלושה האחרים הוא נקלט בתצפית כאשר הוא פותח את תא המטען של רכב היונדאי בו היו מטעני החבלה מלכתחילה, סוגר אותו ונכנס אל ביתו של בן סימון, משם הוא יצא יחד עימו כעבור דקה.
בעוד שהנאשמים האחרים נעצרו עד תום ההליכים, בית המשפט סירב לעצור עד תום ההליכים את חאג' יחיא, על רקע קשיים בתשתית הראייתית נגדו. בינתיים, לפני כחודש חרבוש ומרעב הגיעו להסדר טיעון עם התביעה מבלי להפליל את בן סימון, הם הודו בעבירה של עסקה בנשק והפרעה לשוטר – מרעב נדון ל-32 חודשי מאסר וחרבוש ל-26 חודשים.

עו"ד מנחם רובינשטיין	עו"ד ארז אבוהב

החומרים הגנוזים

בן סימון הוא היחיד שמשפטו עדיין מתנהל. חומר הראיות שנאסף בעניינו לא כלל ראיות פורנזיות הקושרות אותו ישירות למטענים, אלא ראיות נסיבתיות בלבד המבוססות על תצפיות הבלשים.

בשלב מסוים הועבר הייצוג שלו במשפט אל עו"ד מנחם רובינשטיין שיחד עם עו"ד ארז אבוהב ממשרדו ביקשו מפרקליטות מחוז מרכז לקבל את מלוא חומר החקירה בתיק, לרבות חלקים שהפרקליטות לא שחררה עד אז. ואכן, במסמכים שהתקבלו הם הופתעו לגלות, או שלא, כי על השקיות שעטפו את מטעני החבלה אשר נתפסו נמצאו טביעות אצבע של שני אנשים אחרים המוכרים למשטרה – מיקי דהן ואריאל עטיה – שכלל לא נעצרו או נחקרו. מחומר החקירה שנמנע מהסנגוריה התברר עוד, כי על האריזות והמטענים נמצאו בסך הכל 26 טביעות אצבע, אף אחת מהן לא שייכת לנאשם בן סימון.

בעקבות דרישת הסנגורים, ובהנחיית פרקליטת מחוז מרכז, דהן ועטיה זומנו לחקירה, ותיק החקירה נפתח מחדש בעצם. עטיה מסר בחקירתו, שהתקיימה ב– 15 ינואר, כי הוא מצוי בקשר חברות קרוב עם בן סימון ועם דהן, אותו הוא מכיר מתקופות מאסר שריצו יחד בכלא. לפי עטיה, דהן הכיר את בן סימון דרכו ואף עבד בעסק של בן סימון לשטיפת מכוניות. לגבי טביעות האצבע טען עטיה, כי יתכן והן הגיעו לשקיות הפלסטיק על רקע הקשר היומיומי שלו עם בן סימון ועבודתם המשותפת.

דהן, שנחקר מספר ימים לאחר מכן, אישר כי השתמש ברכב בו נמצאו המטענים, שבימים שקדמו לאירוע אף היה ברשותו במשך כשבוע. באשר לטביעות האצבע על גבי השקית הוא לא סיפק הסבר כלשהו.

בעקבות הראיות החדשת וטביעות האצבע הזרות, הסנגורים ביקשו מבית המשפט לבחון מחדש את ההחלטה על מעצרו של בן סימון לאור מה שמוגדר, "כרסום בראיות". עורכי הדין טענו כי "התקבלו ראיות פוזטיביות וישירות, על בסיסן ניתן להצביע על זיקתם של אחרים למטענים שנתפסו – דבר המהווה שינוי של ממש בראיות התביעה ובאופן כזה שנוטה לעבר חפותו של בן סימון".

עוד טענו הסנגורים לאכיפה בררנית מול דהן ועטיה למשל, שנחקרו כחשודים, קשרו את עצמם לרכב ונמצאו ראיות מדעיות הקושרות אותם לרכיבי המטענים, ובכל זאת הם שוחררו מבלי שבוצעה כל פעולת חקירה נוספת ולא הוגש כתב אישום נגדם. כמו כן, נטענה טענת אפלייה על רקע שחרורו של חאג' יחיא' מהמעצר.

מנגד, נציגת הפרקליטות, עו"ד עינת לב ארי, הדגישה בטיעוניה, כי לטעמה לא חל כרסום בתשתית הראייתית. לדבריה בבית המשפט, ראש צוות החקירה הודה בעדותו כי נפלו טעויות בתיק החקירה, אך אין בהן כדי לפגוע בראיות הקיימות נגד בן סימון. עו"ד לב ארי ציינה גם, כי בן סימון שתק בחקירותיו ולא מסר גרסה שניתן היה לבדוק אותה. לטענתה, ייתכן ובן סימון לא הכין את המטען על כל רכיביו, וייתכן שנוספים סייעו לו, אך לנוכח שתיקתו מדובר בספקולציות בלבד. לסיכום, טוענים בפרקליטות, מה שהוצג על ידי ההגנה אינו סותר את העובדה שבן סימון נצפה מבצע את העסקה כפי שמתואר בכתב האישום.

השופטת דנה מרשק-מרום כתבה בהחלטתה, כי "ניכר שהסנגורים המלומדים פעלו ופועלים באופן נמרץ למען לקוחם, ובמידה מסוימת משלימים את החסר בראיות שמרביתן, כך נראה, נובעות משתיקתו בחקירה". לטענת השופטת, "טענות ההגנה הן רציניות, אך דינן להיבחן במסגרת התיק העיקרי אשר מתנהל בקצב מהיר וקרוב לסיום". בכל מקרה, קבעה השופטת, "אין בראיות החדשות שהוצגו כדי לבסס את אותו 'שינוי דרמטי' נדרש כדי לבסס שחרור של בן סימון".

השופטת הדגישה כי לאחר עיון בחומר הראיות היא השתכנעה כי המארג הראייתי לכאורה נגד בן סימון נותר בעינו מבחינת עוצמתו. עוד היא ציינה, כי "יש להוסיף את התנהגותו המפלילה, חומר החקירה מלמד על הימלטות של בן סימון לגג בית סמוך לביתו, שם הוא התחבא מאחורי מכונת כביסה". בנוסף היא הבהירה, כי עם כל הכבוד לכך שבן סימון עוסק בסחר בכלי רכב, קיימת ראיה נסיבתית מחזקת משמעותית נוספת נגדו – מפתחות רכב היונדאי בו הוחזקו לכאורה מטעני החבלה נמצאו בשידה בחדר השינה שלו.

לנוכח מציאת טביעות האצבע החדשות, שלא הובאו לידיעת הסנגוריה, עולות פעם נוספת שאלות נוקבות באשר לטוהר ההליך המשפטי בישראל, שאלות שמן הסתם יידונו בערעור במקרה של הרשעה בתיק זה. בין השאלות, מדוע הפרקליטות לא חשפה בפני ההגנה ראיות דרמטיות כל כך מלכתחילה? מדוע לא ננקטו הליכי חקירה ומשפט נגד דהן ועטיה מלכתחילה?

בפרקליטות אומרים בעניין זה כי הראיות לא הוסתרו במזיד, אלא מדובר לכל היותר בכשל בירוקרטי עקב חוסר תיאום בין המשטרה לבין הפרקליטות בנוגע לחומרי חקירה שמתקבלים במשטרה באיחור. במקרה הזה, נודע, זיהוי מעתקי טביעות האצבע של דהן ועטייה התקבלו במשטרה בחודש אוקטובר, אחרי שהוגשו כתבי האישום, ולא הועברו מהמשטרה לידיעת הפרקליטות, ולכן גם לא נמסרו להגנה.     

שופטת דנה מרשק-מרום	שופטת קלרה רג'יניאני

פיצוץ מסתורי

הסנגורים סבורים כי חומר הראיות החדש יסייע להוכחת חפותו של בן סימון, אבל הם תוהים האם ישנן עדיין ראיות נוספות שמוסתרות מהם, כפי שניתן לראות בסיפור הבא המלמד כי יש בסיס לתהיותיהם.

לאחרונה העיד במשפט מומחה בכיר ממעבדת החבלה של המשטרה אשר סיפר בהרחבה כיצד בוצע פיצוץ המטענים אשר נתפסו בתיק זה. לדבריו, במסגרת הפיצוץ הם ביצעו מהלך ניסויי במסגרתו הוסיפו חבלני המשטרה רכיבים מסויימים מהמעבדה, רכיבים שלא היו קיימים על המטענים המקוריים שנתפסו. במהלך החקירה הנגדית סירב המומחה המשטרתי להשיב לשאלות, שנגעו למטען ולתוספות שהולבשו עליו לצורך הפיצוי והניסוי אותו הוא הזכיר. המומחה נימק את סירובו בתעודת חיסיון שהוצאה על ההליך הזה זמן קצר לפני הדיון, כאשר התברר לפרקליטות כי יש בתיק חומרי חקירה נוספים שטרם הועברו לסנגורים.

עו"ד רובינשטיין ואבוהב מיהרו להגיש עתירה נוספת, הפעם לגילוי ראיה חסויה, כשהם מבקשים בין היתר לראות את הצילומים של רובוט החבלה שעסק בפירוק המטענים (התמונה המרכזית בכתבה, מ"פ). הסנגורים מנסים לבדוק עכשיו אם מלכתחילה לא היה מדובר כלל במטעני חבלה שיכלו להתפוצץ, אלא ברכיבים בלבד. השבוע קיבלה השופטת השופטת קלרה רג'יניאני את העתירה והורתה על חשיפת החומר שביקשו עורכי הדין. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הפרקליטות וקבעה כי "הוצאת תעודת חיסיון בשלב די מתקדם של שמיעת הראיות, על פניו הינו הליך לא תקין".

בפרקליטות אומרים כי הדרישה לחיסיון בדיעבד נולדה במהלך הכנה לעדות של חבלן המשטרה לקראת המשפט, אז נודע להם כי חשיפה של חלק מדרכי העבודה עשויה לפגוע בביטחון הציבור. לכן, רק אז התקבלה ההחלטה לבקש חיסיון על כמה מהפרטים, חיסיון שקיבל את אישור השר לביטחון פנים. לפי הפרקליטות, גם השופטת הבינה זאת וחרף ההוראה לחשוף את הפרטים היא הותירה על כנו את החיסיון בנוגע לחלק מהפריטים הרלוונטים לבקשת המדינה.