המחוזי הפך החלטת השלום והרשיע את הנהג בגרימת מוות ברשלנות

צילום אילוסטרציה

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, קיבל פה אחד את ערעור המדינה על זיכויו של נתנאל פרץ (31) מחדרה, מעבירה של גרימת מוות ברשלנות, אשר יוחסה לו בגין תאונת דרכים שאירעה ב-3 באוגוסט 2010 בשדרות מנחם בגין בחדרה, מערבית למחלף גבעת אולגה.

לפי כתב האישום נגד פרץ, באותו היום הוא נהג ברכב פרטי בשדרות מנחם בגין לכיוון שכונת גבעת אולגה – השכונה המערבית של חדרה, הנושקת לחוף הים – כאשר מהירות הנסיעה המותרת במקום הינה 50 קמ"ש. באותה העת חצה את הכביש אדולף פולונסקי (80) כשהוא רוכב על אופניו, באלכסון, לכיוון מערב, משמאל לימין בכיוון נסיעת הנאשם. פולונסקי הספיק לחצות את הנתיב ולהתיישר בנתיב נסיעת הנאשם, אולם אז, סמוך למדרכה פגע הנאשם עם חזית רכבו בדופן האחורי של האופניים, כשהוא נוסע במהירות של 80.6 קמ"ש. כתוצאה מהתאונה נפצע פולונסקי קשת ונפטר כעבור ארבעה ימים.

תחילה התנהל המשפט נגד פרץ בבית משפט השלום בחדרה, שם הוא זוכה מעבירה של גרימת מוות ברשלנות, לאחר שבית המשפט קבע כי "הגם שהכף נוטה לחובת הנאשם, לא נשלל ספק סביר, שמא התאונה הייתה בלתי נמנעת".

בדרך כלל ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו בערכאה הדיונית הנמוכה יותר, אולם במקרה הזה החליט הרכב השופטים, לאחר בחינת חומר הראיות, כי מדובר במקרה בו דווקא כן יש מקום להתערבות, וקבע כי בית משפט השלום שגה בניתוח ובהערכת הראיות שהובאו בפניו. כמו כן נקבע כי חלק מהותי מהמסקנות שהסיק בית משפט השלום שגוי באופן המצדיק את התערבות ערכאת הערעור. לפיכך הרשיעו השופטים את פרץ בגרימת מותו ברשלנות של פולונסקי.

השופטת תמר שרון-נתנאל ציינה בהכרעת הדין אליה הצטרפו השופטים עודד גרשון וכמאל סעב: "חובתו של הנוהג ברכב היא לראות (ככל שניתן, כמובן) את כל הדרך שלפניו. עליו להיות ער לא רק לנתיב הנסיעה שלו, אלא גם לכל אשר מתרחש מסביבו ולהגיב בהתאם. בנוסף, עליו לנהוג במהירות המתאימה לתנאי הדרך, זאת – גם אם מדובר במהירות הפחותה מהמהירות המרבית המותרת באותו כביש. עליו להתאים את המהירות לתנאי חשיכה, ערפל, סנוור וכיוצ"ב…".

את התיק ניהלה מטעם פרקליטות מחוז חיפה עו"ד דורית לוי-פרנק. את פרץ ייצג עו"ד דוד קולקר.