ניר דורון, עובד בחברת הייטק המתמחה ברשתות מחשבים עבד בין השנים 2007-2009 כמנהל רשת בחברת "ריל טיים", העוסקת באספקת שירותי מחשוב ללקוחותיה. בין היתר טיפל דורון בשרת הלקוחות של החברה, בתוכנות המותקנות על מחשבי הלקוחות, בחומרה ובתקשורת המחשבים האישיים שלהם. במסגרת עבודתו ולשם ביצועה קיבל דורון את הסיסמא של מנהל הרשת (Administrator, אדמיניסטרייטור), מה שאפשר לו להפעיל את הרשת באופן מלא, תוך התחברות אליה באמצעות רשת האינטרנט ממחשב מרוחק.
הכל היה טוב ויפה, עד שב-7 באפריל 2009 התפטר דורון מעבודתו. פחות מחודשיים לאחר מכן, ב-2 ביוני, הוא התקשר לבעלי החברה ובין השניים פרץ ויכוח לגבי תשלום הפיצויים. עוד באותו היום חדר דורון ממחשבו הביתי לרשת המחשבים של החברה באמצעות הסיסמה, ולאחר מכן לשרתי המחשב של חברות לקוחות של "ריל טיים", מחק הגדרות, נטרל הגנות, שינה הגדרות ונתונים ומחק חומרים. הבלגאן שעשה הביא להשבתת רשתות המחשבים של הלקוחות למשך כשש שעות, מה שהוביל לתונה במשטרה נגדו ומאוחר יותר גם לכתב אישום.
במוקד המשפט נגד דורון, שהתנהל בבית משפט השלום בירושלים, עמדה המחלוקת בין הצדדים לגבי תחולת חוק המחשבים על מעשיו של דורון. סנגורו, עו"ד אלי פוקוסברומר מהסנגוריה הציבורית, טען כי אין להחיל את חוק המחשבים על העבירות בהן הוא מואשם, בטענה שהדבר עלול "להוביל למצב אבסורדי לפיו כל התנהגות לא ראויה עם מחשב תחשב לעבירה פלילית. הוא הוסיף וטען כי מעשיו של דורון מהווים עבירה של היזק בזדון ולא עבירה לפי חוק המחשבים".
לעומת זאת טענה התובעת, עו"ד בריג'יט ויטלי, כי אין היגיון להעמיד לדין את הנאשם בעבירה כללית, בעוד שבחוק ישנה הוראה ספציפית שנועדה בדיוק למעשים מסוג זה. היא הוסיפה וטענה כי חוק המחשבים נועד להרתיע משימוש לרעה במחשב, ודאי כאשר מדובר בניצול של מי שניתן בו אמון ואף קיבל לידיו סיסמא המאפשרת לו להתחבר למחשבים מרחוק.
"דבריו של בא כוח הנאשם לפיהם הנאשם התחבר למחשבי הלקוחות באמצעות סיסמא שהיתה ברשותו ולכן אינם בגדר חדירה, אין בהם כדי ללמד כי הנאשם לא עבר עבירה של חדירה שלא כדין, אלא להפך", ציינה השופטת חנה מרים-לומפ בהחלטתה להרשיע את דורון במיוחס לו לפי חוק המחשבים. "בזמן המעשה הנאשם לא עבד בחברה ולא היתה לו הרשאה להיכנס למחשבי הלקוחות. הסעיף אינו דורש ביצוע פעולה אקטיבית ודי שהחדירה היתה שלא כדין, היינו ללא הרשאה, כדי שהנאשם יואשם כי חדר למחשב שלא כדין…
"עבריינות המחשב מאפשרת לבצע נזקים חמורים כאשר אדם יושב בביתו ללא כל צורך לצאת מהבית ולהסתכן בעימות חזיתי עם הנפגעים או להסתכן בחשיפת זהותו. הנאשם, אשר כעס על המתלונן, לא נזקק ללכת למשרדי החברה ולנפץ את המחשבים שם, או לחסום את הכניסה למשרדים, אלא ישב בביתו וכשחמתו בערה בו, חדר אל מחשבי לקוחות החברה שלא כדין והשבית את השימוש בהם למשך שעות, במטרה לנקום במתלונן".
גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר.
