היועץ המשפטי לממשלה אישר (מאי 2013) את פרסומה של הנחיה בדבר יישום והפעלה של תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי, העוסק באפשרות סגירת תיק בהסדר מותנה. התיקון לחוק נכנס לתוקף ב-2 במאי, וההנחיה כוללת נהלים מפורטים והנחיות בדבר אופן יישום החוק, כמו גם רשימת עבירות עליהן הוא יחול.
החוק מעמיד למעשה בידי התביעה כלי נוסף להתמודדות עם ביצוע עבירות מחוץ לכותלי בית המשפט. עד לחקיקת התיקון, אם מצאה התביעה כי קיימות ראיות מספיקות לאישום, היה עליה להגיש כתב אישום או לסגור את התיק בשל העדר עניין לציבור. חוק הסדר מותנה מעמיד לרשות התביעה אמצעי נוסף, המצוי בתווך, בין שתי אפשרויות אלה: סגירת התיק במקרים המתאימים בהסדר מותנה, שנערך בהסכמה בין התביעה ובין החשוד. אמצעי זה עשוי להיות לא אחת ראוי והולם יותר משתי האפשרויות האחרות שהן סגירת התיק או הגשת כתב אישום.
"חוק הסדר מותנה נועד בין היתר לקדם התאמה של התגובה החברתית למעשה העבירה, מתן הזדמנות לחשודים הראויים לכך לתיקון דרכיהם, והפניית משאבי תביעה ובתי משפט לעבירות חמורות יותר", נמסר ממשרד המשפטים, "משמעות ההסדר המותנה הוא שהחשוד יודה בעובדות, יתחייב לקיים תנאים שיפורטו בהסדר מתוך רשימה המנויה בחוק, כגון תשלום לאוצר המדינה עד לסך של 14,400 שקל, פיצוי נפגע העבירה עד לסך של 14,400 שקל, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, הפקדת רישיון נהיגה ועוד".
אגב, במידה שהחשוד יקיים את התנאים – לא יוגש נגדו כתב אישום, התיק נגדו ייסגר בעילה של "סגירה בהסדר" ולא תוטל עליו סטיגמה של הרשעה פלילית. במידה שהחשוד לא יקיים את התנאים במועד עליו הוסכם בהסדר – יוגש נגדו כתב אישום וינוהלו נגדו הליכים פליליים בבית משפט.
היועץ המשפטי לממשלה קבע בהנחיה שפורסמה, כי בשלב הראשון יחול החוק רק על התובעים בפרקליטות וכן על תובעים המוסמכים לנהל תיקים בעבירות של תכנון ובנייה. חוק הסדר מותנה לא יחול בשלב ההתחלתי על תיקי משטרה, בשל קשיי היערכות ומגבלות תקציב. "המשטרה אמורה להצטרף לרשויות התביעה המפעילות את החוק בהמשך", נמסר.
עוד נקבע בהנחיה, כי ניתן יהיה לערוך הסדר מותנה רק בעבירת מסוימות, כגון מעשי פזיזות ורשלנות, עבירות מחשב מסוימות, עבירות מסוימות על חוק זכויות יוצרים ופקודת סימני מסחר, סיכון ילדים ועוד. ההנחיה קובעת כי ככלל ניתן יהיה לערוך הסדר מותנה בעבירות קלות, או בנסיבות ביצוע מקלות, באופן שמטה את הכף מבחינת האינטרס הציבורי לסגירת התיק בהסדר מותנה. ההנחיה מונה נסיבות שבהן ניתן יהיה לערוך הסדר מותנה, כגון נסיבות אישיות של החשוד, נסיבות ביצוע העבירה, חלוף זמן רב מביצוע העבירה, והתנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה, לרבות שיתוף פעולה שלו עם רשויות האכיפה.
משרד המשפטים הודיע גם כי רשות התביעה תפרסם באתר האינטרנט את ההסדרים אשר ייערכו על ידה ויכללו את פרטי האירוע, תנאי ההסדר והנימוקים אשר הצדיקו את סגירת התיק בהסדר, כל זאת מבלי לזהות את החשוד או את נפגע העבירה.
"היועץ המשפטי לממשלה רואה חשיבות רבה בקידום הליכים חלופיים להליך הפלילי מחוץ לבית המשפט ובמתן הזדמנות לחשודים המתאימים לכך, לסיים את ההליך ללא הרשעה פלילית. היועץ המשפטי לממשלה קרא לכל רשויות התביעה להירתם ולעשות כל שביכולתן כדי להביא להפעלה משמעותית של חוק הסדר מותנה, שהוא חוק חשוב ביותר, ולפעול לקידומו", נמסר.
התיקון לחוק נכנס לתוקף לאחר עבודת מטה שנעשתה בראשות עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), ובריכוזה של עו"ד עינת גדעוני ממחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים. ההנחיה גובשה באמצעות צוות היגוי של הפרקליטות, בראשותו של ד"ר יניב ואקי, מנהל מחלקת העררים.
