 |
| והצנע לכת. דנינו מעוטר ונופש במדבר |
שבת בבוקר, בית ספר שדה הר הנגב, נקודת תצפית מדהימה על מכתש רמון, בגובה 900 מטר מעל פני הים, אתר הטיולי הייחודי של הר הנגב וארץ המכתשים. שקט, רגוע, אווירה מדברית, הנופים המפעימים מושכים משפחות ומטיילים. בבית ההארחה הצנוע (תמונות למטה), החדרים נקיים ומאובזרים בפשטות, שתי מיטות יחיד בחדר, שתי מיטות קומותיים לילדים. בחוץ, ספסל קמפינג, יעלים מחוברתים רועים בשלווה בסביבת בני אדם. המקום נטול כל פוזה.
הגעתי לשם ביום שישי האחרון לסופשבוע עם בני, אחותי וחברים. בשבת בבוקר הלכנו לחדר האוכל, ארוחת בוקר ישראלית בסיסית בשולחנות ארוכים. היו שם כבר כמה משפחות, צעירים עם סנדלים תנ"כיות, כובעים גדולים. באמצע הארוחה התבקשתי להזיז את הכסא, כדי לאפשר למישהו לעבור מהשורה החוצה. כשהתרוממתי נתקלתי במפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו, ככה סתם, הוא ולא אחר. בירכנו לשלום מאחר והכרנו בכנס לשכת עורכי הדין, שבו השתתפנו בפאנל משותף. המפכ"ל, במכנסיים קצרות וסנדלים תנ"כיות, הביא לעצמו קפה וחזר לשולחן בו ישבו בני משפחתו חבריו ובני משפחתם.
הסתכלתי עליו ותהיתי, כמה פשוט וצנוע, כמה ישראלי, נטול מאניירות וחסר כל נפיחות או חשיבות עצמית. שאלתי את עצמי, איך ייתכן שמפכ"ל המשטרה לא יהיה נהנתן חובב יין וסיגרים, ללא שעון יקר ומותגים? זו הרי שערורייה ציבורית, ככה נראה מפכ"ל? בושה לנו. מה זה, המפכ"ל ישן בחדר הזה של בית ההארחה? אוכל כמו אנשים פשוטים סלט, וביצה וגבינה כחושה, ואף מאבטחיו מוצנעים ולא נצמדים כצל לאן שיפנה?
היכן סמלי הסטטוס? אנחנו בשנת 2013 ולמשטרה אין אפשרות לממן/לסבסד למפכ"ל סוויטה במלון יוקרתי, כדי שיוכל להתחכך בשועי, בולסי ואבוסי הארץ? לאן הגענו? אולי זה משום שמדובר בסתם מפכ"ל, אחד שבא מאשקלון, למד בפנימייה וחרך נעליים אדומות בצנחנים?
אני וכל מי שהיה עימי לא יכול היה שלא להתפעל מהתובנה שניקרתה בפנינו, להעריך ולחשוב שאולי גם היום, עדיין, לא כולם התקלקלו. הנה, יש עוד בעלי תפקידים רמים שלא מכרו את נשמתם לנהנתנות, לשופוני, לרגשי העליונות או הנחיתות. מסלול חיים של צניעות יכול להביא גם אותך מעלה מעלה, ואף שם למעלה להשאיר אותך מטה מטה.
התלבטתי רבות אם ראוי שאשמש כתב רכילות, אך מצאתי כי חשוב יהיה לספר את הדברים.
