חסן חבשי הוא אסיר בן 93 שמרצה מאסר עולם אשר נקצב ל-25 שנות מאסר.
לפני 20 שנה הורשע חבשי במעשה רצח אכזרי ביותר – הוא הצית את בתו הצעירה כאשר היתה בהריון ורצח אותה על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה". כאשר הגיע למועד השליש שלו דחתה אותו ועדת השחרורים שוב ושוב, ומזה שנה וחצי הוא שוהה במרכז הרפואי של שב"ס (בית סוהר מגן במתחם איילון), עקב מצב בריאותי וסיעודי קשה ביותר.
הפעם האחרונה בה דחתה ועדת השחרורים את בקשתו היתה ב-13 לינואר, ובעקבות הסירוב עתרה עו"ד עביר בכר מהסניגוריה הציבורית לבית משפט המחוזי. עו"ד בכר טענה כי עקב גילו המתקדם עוד בתחילת המאסר, ובעיות שפה, התקשה חבשי ליצור קשר עם הגורמים המטפלים בכלא, שהם מצידם לא הכירו באופק השיקומי שלו.
למעשה, טוענת עו"ד בכר, הגורמים המטפלים העריכו שחבשי ימות לפני שיסיים את מאסרו, אבל נגד כל הסיכויים הוא שרד. לטענתה, רק אחרי 20 שנות מאסר ומספר דחיות בוועדת השחרורים הורה בית המשפט לשב"ס, לאפשר לו מפגשים עם גורם טיפולי דובר ערבית.
קבוצת כעסים עם הנכדים והנינים
לפי דו"חות סוציאלים של כלא חרמון, חבשי הביע חרטה ורגשות אשם על המעשה שביצע ומשפחתו התגייסה לקלוט אותו, הוא יוצא לחופשות ומתפקד ללא דופי. לפי הדו"חות הרפואיים, מצבו הסיעודי הוחמר. הרשות לשיקום האסיר אף הודיעה כי הכינה עבורו תוכנית שיקום, אבל לא ניתן להוציא אותה לפועל קודם שיוכרז ראוי לשחרור על ידי ועדת השחרורים.
בוועדות הראשונות, כאשר חוות דעת של ועדת אלימות במשפחה (אלמ"ב) קבעה כי "המוטיבציה של חבשי לטיפול אינה מונעת מרצון לשינוי ולמידה", שכרה משפחתו פסיכולוג פרטי שקבע כי הוא עבר "תהליך טיפולי רגשי משמעותי עם תובנות קוגנטיביות בקשר לרצח ולמחיר שהוא גבה ממנו וממשפחתו".
בגילו המופלג השתתף חבשי בקבוצה טיפולית לשליטה בכעסים עם אסירים צעירים שהיו יכולים להיות נכדיו ואף ניניו, אלא שאחרי 12 מפגשים מנחי הקבוצה הביעו ספק באשר ליכולת ההפנמה שלו. מטפל בשיחות פרטניות דווקא התרשם ש"חל שינוי בתפישתו העצמית את עמדותיו הנוקשות ועיוותי החשיבה שהביאו לביצוע העבירה". עקב הידרדרות במצבו הרפואי הופסקו השיחות הפרטניות והוא הועבר לבית חולים של שב"ס ברמלה משם הוא פנה לוועדת השחרורים.
בוועדת אלמ"ב קבעו כי ממצאי הטיפול הפרטני אינם מהווים תחליף לתהליך טיפולי מעמיק, מה גם שעקב האשפוז הופסקו השיחות הפרטניות, לדעתם, "לא חל שינוי בולט וממשי כנדרש בחוק לגבי תפישתו והתייחסותו של האסיר לעבירה שביצע". עם זאת המליצה הוועדה על שחרורו המוקדם על רקע מצבו הרפואי ומשפחתו שהתגייסה לקבל אותו.
שינוי בגיל 93
למרות המלצת ועדת אלמ"ב, וחרף חוות הדעת החיוביות הנוספות, ועדת השחרורים דחתה שוב את בקשתו לשחרור מוקדם, ובהסתמך על התרשמות ועדת אלמ"ב דווקא, ש"לא חל שינוי בולט וממשי בנוגע לתפישתו והתייחסותו של האסיר לעבירה שביצע". חברי הוועדה הטילו על חבשי בן ה-93 את האחריות להוכיח כי התקיימו כל התנאים לשחרורו.
בהקשר זה נטען, כי אמות המידה לשחרור מוקדם של אסיר עולם (סעיף 10 ב') הן שינויים בדפוסי התנהגות וחשיבה עברייניים לאורך תקופה ניכרת, ומדובר שינוי משמעותי ועמוק באישיות האסיר.
לפי הוועדה, חבשי הקשיש אינו עומד בקריטריונים האלה. "דבריו נאמרו מתוך ריחוק רגשי מהעבירה, נסיבותיה, תוצאותיה וזהות הקורבן – בתו, ויש לתת להם משקל מועט בהחלטה לשחרר. הנסיבות המצמררות של העבירה מהוות אף הן שיקול בהחלטה… חבשי אינו ראוי לשחרור מוקדם כיוון שלא חל בו שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו ומוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה".
בדיון בעתירה טענה עו"ד בכר, כי לא ברור כיצד יכול חבשי בגילו ובמצבו להשתלב בחברה ולתרום לה, לטענתה מדובר ברף בלתי הולם וחסר התחשבות, שהמשמעות שלו היא סתימת הגולל על שחרורו המוקדם. "העובדה שחל אצלו בגילו המופלג שינוי תפיסתי הינה משמעותית… האסיר מודע לחומרת מעשיו, מתחרט ומצר על התוצאות הטרגיות של קיפוח חיי בתו… שיקול חומרת העבירה אינו יכול להיות יחיד ובלעדי בהחלטה לשחרור מוקדם… שחרורו לא יסכן אחרים, משפחתו לא תקלוט אותו כגיבור, הוא זקוק לעזרה סיעודית ויהיה בפיקוח המועצה המקומית".
שרף אותה וצפה בלהבות
בעתירה דן הרכב של בית משפט המחוזי מרכז, השופט אברהם טל (סגן נשיא), זהבה בוסתן, אהרון מקובר. טרם קבלת ההחלטה חזר השופט טל אל כתב האישום שם נטען: "הנאשם רצח את בתו בכך שהצית אותה על מנת שלא יתגלה הריונה ובכך למנוע את הבושה הכרוכה בגילוי, וכדי להחזיר את הכבוד למשפחתו. לאחר שהצית אותה צפה במשך חצי שעה בלהבות על מנת לוודא שנותר ממנה רק אפר".
השופט טל דחה את העתירה של חבשי וקבע, כי התבססות ועדת השחרורים על חומרת העבירה כפי שהיא מתוארת בכתב האישום,הינה מוצדקת, שכן היא מכבידה את הנטל על הנאשם להוכיח כי השינוי שעבר עליו הוא מוחלט ולאורך זמן – מה שלא הוכח במקרה של חבשי.
השבוע חלה החמרה נוספת במצבו והסניגורית שלו פנתה בעתירה דחופה מיוחדת לבית משפט המחוזי, בה היא ביקשה לשחרר אותו מטעמים רפואיים, בקשה שנועדה למעשה לאפשר לו למות בחיק משפחתו בכפר איקסל שבגליל המערבי.
מת בבית הסוהר
ביום ראשון (4 אוגוסט) קיבלתי מעו"ד עביר בכר את ההודעה הבאה: בעניין חסן חבשי, האסיר בן ה-93 שהמדינה מצפה שישתקם.
"כמה ימים לאחר שהגשתי את בקשת השחרור מטעמים רפואיים, שב"ס הגיש חוות דעת רפואית התומכת מאוד בעמדתי. המדינה – הפרקליטות – התנגדה אפילו לקביעת מועד דיון, וניסתה לפקפק באמור בחוות הדעת הרפואית של שב"ס. לפיכך נקבע דיון רק ל-27 אוקטובר ואני ביקשתי את הקדמתו כי מצבו רק מדרדר. הוועדה עוד לא החליטה אם להקדים את מועד הדיון עד ליום זה. הם רצו שהוא ימות בכלא ובזכות הסחבת וכהות החושים – הם קיבל את מה שהם רצו. אתמול האסיר נפטר!".
