 |
| במשפחתו אומרים שהוא מדבר כמי שהולך למות כל רגע. עודד עזריאל |
האסיר עודד עזריאל, עבריין מסוכן בן 40 מחיפה, הוא תכשיט לא קטן. בשנת 2004 הוא נמלט מישראל לאחר שירה בירקן מהעיר התחתית בעיר הכרמל, רק בגלל שהכעיס אותו לכאורה. שלוש שנים הוא הסתובב במערב אירופה, הולנד בלגיה, קצת גרמניה וצרפת, היה קשור לכל המי ומי בסצינת הסמים הישראלית המקומית. ב-2007 הוא נעצר בהולנד במקרה, אז התברר שהוא מבוקש בישראל על ניסיון לרצח ובית משפט מקומי החליט על הסגרתו לישראל.
רגע לפני שעלה על המטוס לישראל פיטפט עזריאל בתא המעצר עם עציר מקומי, והתוודה בפניו לכאורה על רצח של חברו לדירה, ישראלי בשם אביחי אטיאס. ההולנדים הגישו נגדו כתב אישום על רצח בו נטען כי הוא ירה בראשו של אטיאס. עזריאל נשפט לחמש שנות מאסר אבל לדברי פרקליטו החיפאי, עו"ד תמיר עמר, הוא ערער על הרשעתו וזוכה מכל האישומים נגדו. את הזיכוי לא ניתן לו לחגוג באמסטרדם העליזה כמובן, ההולנדים חזרו לתוכנית המקורית והסגירו אותו לישראל כדי שיעמוד לדין על הניסיון לרצוח את הירקן מהעיר התחתית.
עם הגיעו לישראל התברר שבמהלך הרפתקאותיו במערב אירופה, וההתמכרות לשימוש קבוע בקוקאין, הוא לקה בליבו והפך לחולה לב כרוני. "עם שובו ארצה אושפז בבית חולים ועבר 13 צינתורים", הסביר פרקליטו עמר לבית המשפט את ההיעדרות של מרשו מהדיונים על הארכת מעצרו. כך או כך, הפרקליטות במחוז חיפה לא ויתרה לעזריאל. לפני כשנתיים הוא נשפט על תיק הירקן לשש וחצי שנים אותם הוא מרצה רוב הזמן בבית החולים של שב"ס במתחם כלא איילון.
במסגרת ערעור על ההרשעה שהגיש לבית משפט העליון פרקליטו החדש, עו"ד אבי אודיז, ביקש הסניגור מבית המשפט להתייחס למצבו הרפואי הקשה של עזריאל, ולהורות לשלטונות שב"ס לאפשר לו לקבל חוות דעת עדכנית של קרדיולוג נייטרלי, כדי שיקבע את מצבו. ב-1 ליולי הורתה השופטת עדנה ארבל לשב"ס, להגיש לה תוך 45 יום חוות דעת עדכנית של קרדיולוג חיצוני.
 |
| הוא חולה צעיר, הם גוררים רגליים. עו"ד אבי אודיז |
מחיר המעקב והשיקום
שב"ס לא מיהר להוציא לפועל את דרישת השופטת, אבל ב-27 ליולי עזריאל קרס שוב ועבר צינתור בהול נוסף בבית החולים אסף הרופא. שב"ס ניצלו את אירוע הלב והצינתור כדי לבקש מבית משפט העליון הארכה של מועד חוות הדעת הרפואית שביקשה השופטת ארבל. הבקשה התקבלה ובית משפט העליון התיר להם לדחות את הגשת חוות הדעת בחודש נוסף, עד 12 לספטמבר.
בתאריך המדובר, 12 ספטמבר, הובא עזריאל לרופא קרדיולוג בשם ד"ר פלג אליהו מאסף הרופא אשר קבע כי "חלה החמרה מהותית במצבו של האסיר אשר מצוי במצב בריאותי קשה ואף חמור", מה שאינו מאפשר לו להוציא חוות דעת לאלתר אלא נדרשים לו שבועיים לפחות.
בשלב הזה, טוען עו"ד אודיז, עשו נציגי שב"ס תרגיל לא ברור שנועד לבטל קביעה של רופאה אחרת מאסף הרופא, ד"ר זידנשטיין, אשר קבעה חודש לפני כן כי עזריאל זקוק ל"מעקב קרדיולוגי מטפל, ולשיקום לב".
משמעות המלצה כזו מבחינת שב"ס היא השקעת משאבים רבים בטיפול בחולה במסגרת בית החולים של שב"ס, אבל מה שגרוע מזה מבחינתם, ימי אישפוז רבים יותר על בסיס קבוע במחלקת הלב של אסף הרופא או כל בית חולים חיצוני אחר.
לפי עו"ד אודיז בפנייתו לבית משפט העליון, שב"ס שלחו לו מסמך רפואי לא ברור אשר סותר את הקביעה של ד"ר זידנשטיין, ונקבע בו כי "החולה במצב ירוד במידה קשה של חדר שמאל… אבל כרגע במצב יציב, לא עבר אוטם חריף לאחרונה, ואין צורף בשיקום לב". לפי אודיז, מהמסמך ניתן להבין שד"ר פלג אליהו חיבר אותו, אלא שחתימת הרופא נעדרה מהמסמך, וגם מהות המסמך מנוגדת לחלוטין לקביעת הרופא פלג אליהו באותו יום ממש על החמרת מצבו הרפואי של עזריאל.
כך או כך, השבוע חלפו כבר יותר משלושה חודשים מאז שהשופטת ארבל ביקשה חוות דעת נייטרלית על מצבו של עזריאל בתוך 45 יום, וגם ההארכה בחודש שניתנה לשב"ס חלפה עברה לה. בעוד שב"ס מטילים את האחריות על החולה, גם בית משפט העליון מתעלם ממתן תשובות לפנייתו האחרונה של האסיר החולה באמצעות עו"ד אודיז.
בינתיים, השבוע חלה הידרדרות נוספת במצבו של האסיר, והוא אושפז שוב באסף הרופא, כבול בידיו ורגליו למיטה מרבית שעות היום והלילה, ומאובטח על ידי סוהר מלווה או שניים. בני המשפחה המודאגים בחיפה מספרים על שיחות טלפון נרגשות שלו איתם, בהן הוא מתאר כי הוא עומד למות בכל רגע, ובמקביל הם מתלוננים על האטימות של שב"ס שאינם מאפשרים להם לבוא לבקר אותו באסף הרופא.
 |
| אף אחד לא באמת הקשיב לאיאד עייאט |
איאד עייאט ודובי רייפלר
הטיפול של שב"ס באסירים חולים כרונים זוכה לתלונות רבות, מרביתן אינן מקבלות מענה הולם במערכת שב"ס ובתי המשפט. גם בתקשורת מתעלמים מטיפול ממשי בתנאי אסירים, הן מטעמים של בוז וזלזול והן משיקולי רייטינג צינים לחלוטין. בינתיים, אסירים במצבו של עזריאל נפטרים בכלא בגיל צעיר יחסית ואין מענה.
אחת הדוגמאות לכך היא מותו של איאד עייאט (חרירי) מג'לג'וליה, אסיר שהיה שפוט ל-17 שנות מאסר והתלונן רבות על מצבו הירוד של ליבו, כולל איבחונים רפואיים שאוששו את הטענה כי מדובר בחולה לב כרוני.
"איאד היה מתקשר למשפחה שלו בבית ומבקש שיעזרו לו כי הוא לא מרגיש טוב, והם היו מתקשרים לכל עורכי הדין שלהם", מספר פרקליטו לשעבר, עו"ד משה יוחאי. "היינו מתחננים להנהלת כלא באר שבע שיטפלו בו, שהוא לא מרגיש טוב, שהוא מסתגר בתא עם מיחושים בחזה, שייקחו אותו לבית חולים, והם היו שולחים אליו חובש עם כל מיני כדורים מצחיקים. הוא היה בוכה בפני בביקורים, 'לא מתייחסים אלי, כואב לי בחזה, יש לי סחרחורות, והם חושבים שאני מסתלבט עליהם'. הוא היה שואל אותי, 'תגיד זה בגלל שאני ערבי לא מתייחסים אלי?'. אחרי חודשים של טרטורים ואיומים בעתירות הועבר איאד לכלא השרון, אבל שם הוא נפטר מהתקף לב אחרי חודשיים בחודש פברואר2011, הוא היה בן 32 בלבד".
אסיר נוסף שמת בכלא עקב מחלת לב קשה שלא זכתה למענה רפואי הולם משלטונות שב"ס הוא דובי רייפלר מתל אביב, שנפטר מאי ספיקת לב בגיל 55, אחרי שסיים לרצות 30 שנות מאסר וזמן קצר לפני השחרור שלו.
"חבר של דובי התקשר מהכלא ואמר לי שדובי ביקש שאתקשר למנהל הכלא כי הוא לא מרגיש טוב וזקוק לעזרה רפואית", סיפרה לי האלמנה, יפה רייפלר, במסגרת כתבה שהכנתי ל"פוסטה" ו"ידיעות תל אביב" בחודש פברואר 2012. "ניסיתי להשיג את המנהל אבל ללא הצלחה, אז יצרתי קשר עם העובדת הסוציאלית. היא אמרה לי שמודעים למצב הקשה אבל שב"ס לא מוכן לפנות אותו לבית חולים. ביקשתי שיעבירו אותו למרכז הרפואי של שב"ס באיילון, אבל היא אמרה ש'הם לא מעוניינים לקבל אותו שם, כי אין מקום'".
יפה ביקשה לערוך ביקור פתוח עם בעלה, שמצבו הרפואי הלך והחמיר. "חשבתי אולי הנגיעה, הליטוף, יעודדו אותו", היא מסבירה. הביקור נקבע ליום ראשון, אלא שביום שישי שלפניו קיבלה טלפון בהול נוסף מהחבר של בעלה בכלא השרון. "הוא אמר לי 'אין זמן לחכות ליום ראשון, עכשיו את עולה לאוטו ונוסעת מהר לכפר סבא. דובי בבית חולים במצב מאד קשה. אני לא יודע אם תספיקי'.
"נכנסנו לחדר בבית החולים ואני רואה שלא מסלקים אותי. אז אמרתי שאם ככה כנראה המצב לא טוב. הוא כבר היה מאושפז בעבר, ותמיד היו זורקים אותי החוצה. הוא היה מחובר למכשירים, הרגליים היו מכוסות במגבות, מלאות בצקות. רגל אחת היתה כבר אכולה. הגוף שלו היה שחור מהמכות חשמל. מסתבר שבמשך חודש הוא היה במצב של בצקות בשל אי ספיקת לב, אם הוא היה בבית חולים היו יכולים לטפל בו.
"דובי היה במצב של חוסר הכרה. ליטפתי אותו וקראתי לו 'דובי, אני פה עם הילדים'. כלום, שום תגובה. הוא הגיע כמעט בלי דופק. ארבע פעימות בדקה. ניסיתי לדבר איתו עוד, אמרתי אולי הוא ישמע, בכיתי, התחננתי. כלום. במשך כל הזמן היה נוכח בחדר סוהר, שהיו לו אזיקים מוכנים, למקרה שדובי יחליט להתעורר ולקפוץ מהחלון", אומרת יפה בציניות.
"ביום שבת דובי נפטר והוא בן 55 בלבד. "נכנסתי עם הילדים, היינו איתו יחד הרבה זמן, לא רציתי לעזוב. הסוהר כמובן ישב כל הזמן עם האזיקים בידיים. זה כבר תסכל אותי. אמרתי 'הוא כבר מת, מה תעשה? קום, צא החוצה! אני רוצה להיות עם בעלי לבד. אמרתי לו 'תקשיב לי טוב, שלושים שנה הכתבתם לי איך לחיות, מתי לבוא ומתי ללכת, עכשיו הוא מת, אתה מנפנף לי עם אזיקים ומתקשר לבקש אישור? לך תזדיין אתה וכל הבית סוהר שלך'".
 |
| דובי ויפה רייפלר באחת החופשות שלו |
בשב"ס ממתינים
בני משפחת עזריאל מתארים השבוע תחושות דומות לאלו של משפחות עייאט ורייפלר, ומשפחות של אסירים רבים אחרים שזקוקים לטיפול רפואי בכלא.
לעו"ד אודיז יש מסר לשב"ס ולבתי המשפט: "מדובר באדם צעיר שנע בין חיים למוות. מצערת העובדה שהשב"ס מיתמם וגורר רגליים בהשגת קרדיולוג חיצוני, מה גם שהשב"ס מורגל בהמצאת חוות דעת כאלו. חבל שכבר עברו שלושה וחצי חודשים וחוות דעת כנדרש – איין. בית משפט העליון מאפשר להם עוד ועוד דחיות, כאשר האסיר מובל חדשות לבקרים במצב קשה למחלקת הלב של בית החולים הסמוך. גם אם בית משפט עליון מאפשר להם את הדחיות, ברור לנו כי אם חס וחלילה יקרה משהו לאסיר, אנו נוכיח כי מדובר בהתרשלות רבתי, וגרירת רגליים מכוונת של שירות בתי הסוהר".
מדוברות שב"ס נמסר בתגובה לתלונות משפחת עזריאל ופרקליטם: "שב"ס ער לכובד האחריות המוטל על כתפיו ופועל לאחזקת אסירים ועצורים במשמורת נאותה ובטוחה. האסיר עזריאל נשפט לתקופת מאסר בת שש שנים וארבעה חודשים בגין ביצוע עבירות רכוש. הוא מוחזק במרכז הרפואי של שב"ס, המתקן בו מרוכזים מיטב האמצעים הרפואיים העומדים לרשות שב"ס.
"החלטת כבוד השופטת ארבל באה בגדרו של ערעור פלילי ולא בגדרה של עתירת אסירים – משמעות הדבר היא כי מטרת ההליך היא לשכנע את בית המשפט להקל בענשו של הנדון, ולא להשיג על הטיפול הרפואי שניתן לו. שב"ס הפנה את החלטת בית המשפט אל בית חולים אסף הרופא ואף עדכן את פרקליטות המדינה בקושי בקבלת חוות דעת מומחה מבית החולים. שב"ס העביר חוות דעת רפואית מטעמו ואליה צורף כלל החומר הרפואי מבדיקות ואשפוזים באסף הרופא במרכז הרפואי של שב"ס. אנו ממתינים להמשך טיפול הפרקליטות בעניין זה".
