האיילנד של בריגה

הדיירים הצרפתים בשער הכתבה במגזין G (צילומים: אלון רון)

מלון איילנד, המגדל הלבן המבהיק בשמי רצועת החוף הממותגת של נתניה החדשה, הוא פאר היצירה של חברת ברזן בבעלות האחים בריגה ורפי זנזורי, מסמלי המצליחנות שהצמיחה נתניה הישנה. זנזורי הוא היו"ר הוותיק של ארגון הקבלנים בעיר, וגם חברת הבנייה של האחים בריגה היתה שם תמיד, קבלנים עם שורשים בשכונות הכי קשות של העיר אשר בנו צמודי קרקע ובנייני מגורים בעיקר. בעשור האחרון הם יצאו מהנישה של דירות לפשוטי העם לטובת מסע מרתק ברמות הגבוהות ביותר של הנדל"ן בישראל.

אחרי 30 הקומות של האיילנד, האחים בריגה יוזמים לבד עוד פרויקטים עוצרי נשימה על חוף ימה של נתניה. פרויקט "ים" למשל, שני מגדלי יוקרה למגורים בגובה 18 ו-22 קומות על חולות עיר ימים; וגם "מגדל דוד" המפואר, 28 קומות למגורים ומלון בפרויקט פינוי בינוי שמחליף את מלון "מקסים" הישן על המצוק הנושק לכיכר העצמאות מול הים. רק לאחרונה נמכר שם פנטהאוז במחיר שיא של 35 מיליון שקל.

אין פלא איפה, שהאחים בריגה הם מהיזמים המועדפים על ראש העירייה מרים פיירברג, שהיא גם שכנתם הקרובה. "יקי בריגה הוא אחד הקבלנים היותר טובים בעיר", אומרת פייברג ואינה מסתירה את הערכתה. "החברה שלו ידועה באיכות הבנייה המצוינת שלה ובמיוחד ברמת הגימור הגבוהה. הם עצמם נתפשים בעיננו, ככל שאנחנו מכירים, כאנשי עסקים ישרים והגונים".

העירייה והיזמים עברו כברת דרך במוסדות התכנון מול התנגדות עמותת אדם טבע ודין. הירוקים טענו כי הבניין, במרחק של פחות מ-300 מטר מהים, מסכן את המצוק הטבעי עליו הוא תוכנן, אולם טענותיהם נדחו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. בגופים הירוקים היו בטוחים שהאחים בריגה וזנזורי הם מאותם יזמים קומבינטורים אשר יחתכו קופון בחסות משרד התיירות – קיבלו אישור לבנות מלון וישווקו את הדירות למגורי קבע בסיום הבנייה, כפי שעשו הבעלים של מלון כרמל הסמוך והשכנים מהמרינה בהרצליה. עם תחילת העבודות עתרה העמותה לבית משפט בטענה שבחסות תוכנית מאושרת לדירות נופש מקימים על שפת הים מגדל רב קומות ללא אישור הוועדה הארצית לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף) כנדרש.

בסופו של יום, חברת ברזן ניצחה בבית המשפט, עם זאת, לצורך קבלת היתר האיכלוס ממשרד הפנים (טופס 4) היזמים בתיאום עם העירייה חזרו והתחייבו להקים על המצוק הנהדר מלון סוויטות לפי תקנות "האיחסון המלונאי המיוחד" של משרד התיירות, תקנות המבוססות על פסק הדין של בית משפט העליון משנת 2006 בעניין המרינה בהרצליה. לפי התקנות, המלון יכלול שטחים ומתקנים לטובת ציבור הנופשים ויופעל באמצעות חברת ניהול מורשית על ידי משרד התיירות, זו תשכיר את הדירות על בסיס יומי וברווחים יתחלקו חברת הניהול ובעלי הדירות, "שותפי הפול המלונאי", אשר יוכלו להתגורר בנכסיהם 90 יום בשנה בלבד.

חלפו שלוש שנים מאז פתיחת המלון וקבוצה של כמה עשרות צרפתים מרוכשי הדירות התארגנו בוועד נבחר (97 בעלי דירות מתוך 137) אשר מעלה כעת טענות נוקבות נגד ברזן, על תכנון המלון ועל ההתקשרות עם חברת הניהול "אוקיינוס איילנד" אשר אינה מצליחה להניב להם רווחים. למעלה משלוש שנים שהדיירים לא קיבלו שקל אחד עבור השכרת דירותיהם במלון, שהתפוסה בו כ-60 אחוז בממוצע.
חברי הוועד וחברת ברזן, שברשותה נותרו 24 דירות ושטחים מסחריים במלון, ניסו ליישב את המחלוקות עם חברת הניהול, ללא הצלחה.

נוכח ההתארגנות סימנו בחברת הניהול את ראש הוועד הנבחר מוריס עמרם, הם שוללים ממנו כניסה לדירתו ומאיימים לתבוע ממנו עשרות אלפי שקלים על פיגוריו בתשלומים לכאורה. בתגובה הגישו הוא וחבריו תלונות למשרד התיירות ולמשטרה, מה שהפך לאחרונה את המגדל הלבן והמבהיק ליעד מבוצר שמאבטחים קשוחים וחמושים ניצבים בפתחו 24 שעות ביממה וניידות משטרה פוקדות אותו חדשות לבקרים.

משטרה בפתח מלון היוקרה

פנסיונרים נגד מקצוענים

חבורת הצרפתים שמנהלת את המאבק ביזמים ובחברת הניהול אינה תואמת את סטריאוטיפ המיליונרים הצרפתים שמצופה לפגוש במגדלי יוקרה. סגן היו"ר למשל, קלוד בנעים, הוא פנסיונר אפרורי שניהל שנים רבות סופרמרקט צנוע בפאריס ולקח משכנתא על בסיס קרן הפנסיה שלו כדי לרכוש דירה באיילנד. כך גם צ'רלי בן חיים ממרסיי, פנסיונר גרוש שעבד בחברה למכונות קירור, אב לשתי בנות בוגרות, האחת רוקחת המתגוררת בקנדה והשנייה רופאה המתגוררת בקאן. "רכשתי שתי דירות באיילנד ממניעים ציוניים אבל גם כהשקעה לנופש של המשפחה", הוא מספר.

הסיפור של צ'רלי בן שטרית מחמם את הלב אפילו יותר. הוא נולד במרוקו ועלה לישראל ב-1960, כאן התגורר בקרית יובל בירושלים. בשנות השבעים, אחרי שירות צבאי ושותפות במאבק הפנתרים השחורים הוא היגר עם אשתו וילדיו לפריז שם עבד כמכונאי ולימים פתח מוסך עצמאי מצליח שבניו מתחזקים אותו.

אלה הם האנשים, דור שני למהגרים יהודים מצפון אפריקה, בוגרי מעמד הביניים הצרפתי, שרכשו על שפת הים בישראל דירת נופש בת שני חדרים ב-250 אלף דולר, או דירת שלושה חדרים ב-600 אלף דולר. אגב, שמונה דופלקסים בקומות העליונות של האיילנד נמכרו ב-850 אלף אירו ומעלה לאחד אמנם, אבל זה כבר עניין לאוליגרכים רוסים שקולם המסתורי לא נשמע בעימות המתהווה.

"תמיד חלמתי על מקום בישראל שאעשה אליו עלייה יום אחד", אומר יו"ר הוועד, מוריס עמרם, גרוש ואב לשני בנים המתגוררים בצרפת, מנהל מכירות מפריס שפרש לפנסיה. "עשינו את העסקה ביריד נדל"ן ישראלי בצרפת ולא ידענו מה בדיוק השימושים שמותרים בדירות. ידענו שמדובר בדירת נופש כמובן, שלא מאפשרת מגורי קבע, אבל דובר על שישה חודשים מגורים בדירה ושישה חודשים בהן הדירה מושכרת באמצעות חברת ניהול, שאמורה לחלק לדיירים את הרווחים. הערכנו שנקבל 1,000 דולר לחודש בממוצע, לא העלינו בדעתנו שלא נקבל כסף בכלל".

עמרם, שגורש מהמלון בבושת פנים כאמור, מרכז את המאבק יחד עם חבריו מחדר שכור בכפר הנופש הקסום המוקם בשטח בו פעל עשרות שנים אולפן עקיבא, אחד מבתי הספר הגדולים ללימודי עברית וארץ ישראל, על הדיונות בין רמת פולג לבין מכון וינגיט.

מול הפנסיונרים הצרפתים ניצבת חברת הניהול אוקיינוס איילנד. החברה הוקמה זמן מה לפני סיום הבנייה כשותפות בין חברת נתון לתפעול מבנים לבין בריטיש ישראל מקבוצת מליסרון של משפחת עופר. את ההתקשרות יזמה החברה היזמית ברזן בחוזה לארבע שנים. ביולי 2011, זמן קצר אחרי שהמלון נפתח, בריטיש ישראל יצאה מאוקיינוס איילנד על רקע משבר מליסרון, ונתון קיבלה את השליטה הבלעדית על אוקיינוס איילנד וניהול הבניין.

נתון, בבעלות חזי נוראל, מנהלת ומתחזקת כמה מבנייני המגורים היוקרתיים ביותר בישראל: מגדל חדש בפרישמן פינת דיזנגוף, מגדל באבן גבירול פינת השופטים, מגדלי מנהטן ואביב במתחם צמרת (G)בצפון תל אביב, בנייני מגורים בהרצליה פיתוח ובמרינה באמצעות אוקיינוס הרצליה ואוקיינוס במרינה. בנוסף היא מתפעלת את קריות הממשלה בירושלים וחיפה, את הבניין של חברת מגדל בפתח תקווה, את האחזקה במתחם גוגל בחיפה. לאחרונה זכתה החברה במכרז של משרד הביטחון לתפעול כל המבנים בעיר הבה"דים החדשה בנגב, חוזה ל-21 שנה לפי שיטת ה-BOT.

עם כל הכבוד לרשימת הפרויקטים המפוארת, אף אחד מהם אינו בית מלון ומכאן חוסר הניסיון של נתון לנהל את האיילנד כמלון מניב רווחים למשקיעים. את זה יודעים היטב בנתון ובאוקיינוס, שם מודים כי הגרעון המצטבר של הבניין בשלוש השנים הראשונות להפעלתו עומד על ארבעה וחצי מיליון שקל, מה שמונע חלוקת רווחים כלשהם.

הסנטימנט של בריגה

יקי בריגה. יזם עם רגשות

בוועד טוענים כי הגרעון נגרם עקב ניהול לא מקצועי כושל ואינטרסנטי לצד מניעים זרים בהתקשרות בין אוקיינוס לבין ברזן, שבמשך שלוש שנים נותרה עם מלאי של עשרות דירות לא מכורות. "בראש הוועד הראשון עמדו בריגה וכמה דיירים", משחזר עמרם. "לנו לא היתה שליטה ולא קיבלנו שום מידע, חשבנו שאוקיינוס איילנד זה כמו אוקיינוס בהרצליה פיתוח ובמרינה של משפחת עופר, לאט לאט התחלנו לקלוט מה קורה".

לפי טענות הוועד, בשום מסמך שהוצג להם לא מופיע שברזן שילמו עבור 24 הדירות והנכסים המסחריים שלהם את דמי הניהול המוטלים על בעלי הדירות, כ-2500 שקל לחודש לדירה. לטענתם, זהו אחד המקורות לגרעון הגדול של חברת הניהול. מנכ"ל אוקיינוס, אסף שאער מאשר, כי "היו חובות של ברזן על דירות ונכסים מסחריים אבל הם מעולם לא היו פטורים מתשלום. לאחרונה הם מכרו 16 דירות לקבוצת רונן שטרית הבעלים של אנגלו סכסון וב-10 לנובמבר ערכנו התחשבנות והם סגרו את כל החובות על השטחים המסחריים, נותר להם חיוב על הדירות הפרטיות אבל כל ההתחייבויות רשומות בספרים ובמאזנים".

יקי בריגה מנכ"ל ברזן טוען בתגובה, "כל דמי הניהול שולמו וזה מופיע בספרי החברה, אנחנו אפילו הלווינו כסף לנתון כדי שתעמוד בהתחייבויותיה, וחלק מהכסף לא הוחזר לנו. מלבד זאת, היום כבר אין לנו כמעט דירות או שטחים מסחריים, הכל נמכר לרונן שטרית מאנגלו סכסון ולאנשים פרטיים, כך שלא נותר לנו באיילנד אינטרס כלכלי משמעותי, נותר רק הסנטימנט. הבניין הזה הוא הבייבי שלי, אני מוכן לעשות כל מה שצריך כדי שהוא לא ידרדר. נורא כואב לי שהדיירים פנו לתקשורת, זו טעות שתפגע במלון ובערך הדירות שלהם".

נציגי הדיירים טוענים שבריגה מיתמם, ומטיחים בו שמלכתחילה לא תכננו את הבניין כמלון יוקרתי. "הלובי הקטנטן לא מתאים למלון שמארח מאות אורחים ברמה גבוהה אשר מורגלים במרחבים ופינות ישיבה. אין מועדון, או בר. בסופי שבוע המצב בלתי נסבל, מהומה שלמה, אי אפשר לעבור בלובי ובכל הבניין יש רק שלוש מעליות, כך שההמתנה רבה. מן הסתם גם לא חשבו על מעליות שירות לצוות הניקיון והתחזוקה.

"בכל המלון אין מטבח רציני וחדר האוכל המרכזי נבנה רק כדי לרצות את דרישות משרד התיירות לשטחים ציבוריים, לכן הוא 'קבור' במרתף ללא חלונות ואינו מעורר תיאבון. עכשיו הוא בכלל נמכר לקבוצת שטרית ומושכר לקבלן חיצוני שמפעיל אותו כאולם כנסים ואירועים, מה שמניב הכנסות למשכיר אבל לא לבעלי הדירות. אותו סיפור עם הספא שנמכר להם כנדל"ן שמניב להם בלבד".

המאבטחים מונעים מבעלי הבתים להיכנס לבניין

התלונות של בעלי הבתים

לבעלי הדירות יש שני חוזים, האחד מול היזם, כרוכשי הנכס בטאבו (TIMELEAS), מה שמבדיל אותם משוכרי יחידות נופש בקלאבים למינהם (TIMESHARE). החוזה השני הוא מול חברת הניהול ובו מוגדרים הזכויות והחובות של הדיירים והחברה. בשורת הרווח החלוקה היא 25 אחוז לחברת הניהול ו-75 אחוז למאגר בעלי הדירות, העניין הוא כאמור שאין רווחים, נהפוך הוא. חברת הניהול מגלה סימני עצבנות ומחפשת פתרונות פיננסיים ושיווקיים, ואילו בעלי הדירות מחזירים את ההלוואות שנטלו מקצבאות הפנסיה שלהם, מה שמרושש חלק מהם.

"רמת הניהול משפיעה באופן ישיר על הערך העתידי של הנכסים שלנו, לטוב ולרע", אומר עמרם העומד בראש המחנה המאמין ביכולת הדיירים להקים חברת ניהול שתפעל רק למענם. "כולנו עשינו כמה דברים בחיים, וגם יש לנו את הניסיון כאן מול בריגה, אוקיינוס ומשרד התיירות. דווקא לאוקיינוס אין ניסיון בניהול בית מלון, ומה שהכי חשוב הם לא חברה מורשית, לכן הם שכרו עד עכשיו חמישה מנהלים שיכשירו אותם במשרד התיירות. חמישה מנהלים בשלוש שנים זה אומר הכל על המצב אליו הגענו".

עמרם וחברי הוועד מונים כמה מחדלים ניהוליים שמעוררים חומר למחשבה. "כדי להגדיל את רווחיהם בעקיפין הם שוכרים שירותי ניהול ביטחון וניקיון באמצעות חברות בנות של נתון, ומשלמים להם מכספי השכירות שאנחנו אמורים לקבל.

"כאשר נתוני ההשכרה נמוכים הם מורידים מחירים אז בשבתות המלון מלא באוכלוסיה לא הכי מתאימה, ולנו אין שליטה על זהות השוכרים או איכות השירות והמזון, מה שפוגע במונטין המלון. בגלל הגירעון, הם גם לא דואגים לעדכן את קרן התחזוקה בכספים מהמחזור השוטף כמתחייב, ואנחנו מדברים על מלון אשר שוכן על הים וסובל מבלאי גבוה עקב פגעי הטבע, מה שמחייב השקעות גדולות כל כמה שנים, וזה בנוסף לנזקי השוכרים בדירות. אנחנו מדברים כבר על שלוש שנים של נזקים ואובדן ערך משמעותי.

"כל זה מחזק את החשש שלנו מכך שבגלל מחדלי הניהול המלון לא יוכל לפעול בעתיד כמלון יוקרתי ורווחי, והשקעתנו תרד לטימיון. הם מחויבים לדווח באופן מפורט על הוצאות החברה אבל נותנים לנו דיווחים כלליים בלבד, על כל בקשה לקבלת מידע אנחנו מחכים כמה חודשים ולעיתים המידע גם לא מתקבל. לפי המידע שלנו, אוקיינוס איילנד מפסידה כסף ואנחנו עוד נצטרך לשלם את ההפסדים שלה".

בריגה לא נבהל מההאשמות, והוא אף מודע לחלק מהן. "או קיי, אז נעשו כמה טעויות, אין פסיליטיס מלונאי ואולי גם חברת הניהול לא הכי מתאימה, אבל להטיח ככה בחוץ את הכל, לא חבל? קבענו השבוע פגישה עם עורכי הדין והאדריכלים, אם הדיירים לא מרוצים מחברת הניהול יש דרך חוקית להזיז אותה, גם נתון רוצים לצאת רק צריך למצוא את המתווה הנכון".

לפי עמרם, המחדלים התפעוליים והיעדר הרווחים אינם הבעיה היחידה. "לנו דווקא חשוב שבציבור הישראלי כן יידעו מה עובר עלינו, היחס אלינו מבייש אותנו עד כדי כך שאנחנו לא נהנים מהבתים שלנו. אנחנו תלויים בהחלטות ההנהלה כאילו הם בעלי הבית ולא אנחנו. מינואר 2011 לא נותנים לנו לתפעל את זמני השהות, המפתח בדירה שייך למלון וכדי להזמין מקום אנחנו צריכים להודיע שישה חודשים מראש, כאשר בקיץ ובחגים בכלל לא נותנים לנו דירות מכל מיני תירוצים. בשאר ימות השנה מסרבים להכניס אורחים שלנו או בני משפחה וחברים כדיירים חלופיים". 

מלון מטוקטק ללא רווחים. צילומים מתוך האיילנד

הכנות של אוקיינוס

מנכ"ל אוקיינוס איילנד, אסף שאער, הגיב בפתיחות מפתיעה לטענות שהוטחו בפניו בשם הוועד. "אני אפילו יכול להבין את הדאגה שלהם, אבל כולם יודעים שבשנים הראשונות יש השקעות כבדות בניהול – גיוס צוות, היכרות עם ספקים ויצירת מלאי, הקמת מערך מחשוב ושיווק", הוא מסביר. "לאורך שלוש שנים ספגנו המון ביקורת ללא טיפת סובלנות ואמונה. אוקיינוס איילנד קיבלה את אישור היועץ המשפטי של משרד התיירות, אבל עם יציאת בריטיש ישראל מהשותפות בחודש יולי 2011, נציגות הדיירים הראשונה בראשות בריגה מיד ביקשה שנצא והביאו תחתינו שני מנהלי מלונות מורשים".

צמד המנהלים נותרו בתפקידם מספר חודשים בלבד, ולפי שאער אנשי אוקיינוס נותרו כל הזמן בסביבה כאשר התחשבנויות המלון פתוחות עליהם, מה שפגע ביכולתם לשלוט בהוצאות וגרר את קופת המלון לגרעון מצטבר של שלושה מיליון שקל.

"אחרי מספר חודשים בלבד בריגה והדיירים לא היו מרוצים", הוא משחזר, "ובחודש פברואר 2012 הציגו לנו את חברת הניהול ליאופרד משווייץ, שאמורה להחליף אותנו. שלב הטיוטות בין עורכי הדין ארך כמעט שנה, שבמהלכה הביאו למלון את נציג ליאופרד ומנהל מטעמו, בעלות של 79 אלף לחודש. נציגי הדיירים נסעו לסבב פגישות עם המשקיע של ליאופרד בשווייץ, שהציע להם הזרמה מיידית של שמונה מיליון שקל לקופת המלון ותשואה מובטחת של כ-4000 שקל בחודש לכל דירה, ובתנאי שההתקשרות תבוצע בהסכמה של 90 אחוז מהדיירים. ומי לא הסכים לעסקה? נכון, מוריס עמרם והקבוצה שלו.

"בינתיים, בשנת 2012 לבדה אוקיינוס תחת הניהול של ליאופרד הפסידה 1.3 מיליון שקל וכך הגענו לגירעון של 4.5 מיליון שקל", הוא אומר ומציג בפניי את גרסת נתון לנתונים הכספיים.

נתון חזרו לנהל את אוקיינוס איילנד במרס 2013, הביאו מנהל מלון חדש, החליפו את מנהלת השיווק, חיסלו את מחלקת המזון והמשקאות לטובת קבלן חיצוני. "ב-2013 אנחנו אמורים להרוויח בעזרת השם 2.2 מיליון שקל עם צפי לרווח של שלושה מיליון ב-2014", אומר שאער, "מה שיוביל למחיקת הגרעון, מעבר לרווח ותשואה לבעלי הדירות. בכל מקרה לא מדובר בכסף גדול, ברווח של ארבעה מיליון בשנה אנחנו מקבלים רק מיליון, בהפחתת תקורות ניהול והוצאות נוספות אולי נשאר מזה לחברה 400 אלף שקל לחברה, זו לא מציאה גדולה, אם תבוא חברת ניהול רצינית נשמח להעביר את זכויות הניהול".

הניהול של הדיירים

אלה האנשים. פנסיונרים לא מיליונרים

עמרם וחברי הוועד לא מתרשמים מהתחזיות והנדיבות של שאער ופנו כבר בדרישה לאוקיינוס להעביר תוך 45 יום את השליטה לדיירים, כדי שיקימו חברת ניהול באמצעות אנשי מקצוע מורשים. אוקיינוס איילנד באמצעות נתון מסרבת לבקשה, ראשית משום שהחוזה מסתיים בסוף שנת 2014. שאער טוען שאוקיינוס אינה אוחזת בקרנות המזבח, אבל היא בכל מקרה מחוייבת להעביר את השליטה רק לחברה אשר מורשית בפועל על ידי משרד התיירות, מה גם שהעברה חייבת להתבצע על פי מתווה שיסדיר את כל התחייבויות החברה, לרבות אפשרות לחילוט כספי הפיקדון של הדיירים להבטחת התחייבויותיהם.

על רקע הטונים הצורמים, דווקא בריגה שבעבר היה מתנגד מובהק של אוקיינוס, ונציגי השחקן המשמעותי החדש במשוואה – קבוצת רונן שטרית – כן מאמינים ביכולת של אוקיינוס ונתון להוביל את המלון לרווחיות, ובמיוחד הם דוחים על הסף את ההצעה של ועד בעלי הדירות.

קבוצת שטרית אחזקות, באמצעות חברת "איילנד שערי ים", רכשה בחודש אפריל מבריגה 16 סוויטות, את חדר האוכל הגדול ואת הספא. "כבעלים של 16 סוויטות ציפיתי שיזמינו אותי לאסיפת הדיירים שקיבלה את ההחלטה להיפרד מאוקיינוס בתוך 45 יום", אומרת סמנכ"לית קבוצת שטרית, עליזה כהן. "נודע לי על האסיפה רק בדרך אגב והגעתי מיוזמתי עם שני עורכי דין. התרשמנו לא לטובה, האסיפה התנהלה בהמולה עם הרבה צעקות מתלהמות בצרפתית ועברית, לא הבנו שום דבר וחתמתי על איזה טופס שלהם בצרפתית מבלי שהבנתי בכלל מה כתוב בו. לא נראה לנו שחברי הוועד בנויים לנהל מלון מפואר כזה".

הם לא קיבלו שקל אחד בשלוש שנים, את גם תסכימי לוותר על שכר דירה?

"הם צודקים, אבל כאנשי עסקים הם חייבים להבין שבשנים הראשונות שום עסק אינו מרוויח. לי אין סנטימנטים לחברת ניהול אלא לסוויטות שלנו. נפגשתי עם נתון והם הציעו לנו הסכם חדש לשנת 2014, הכנסה ממוצעת של 2,400 שקל לחודש בדירות הקטנות ו-3,600 בגדולות, ולמי שלא משתמש בתקופות החמות, בונוס שנתי של 7,200 שקל לשנה. זה או אפס או זה, אז אני קודם כל לוקחת. צריך לשים את האמוציות בצד, בואו ניתן להם חצי שנה ונראה, ובמקביל מותר לחפש חברת ניהול שמתמחה בניהול בתי מלון".

נראה שהאיילנד לא בדיוק תוכנן להיות מלון, אתם למשל רכשתם מבריגה את מעט השטחים הציבוריים שכן נותרו בו.

"רכשנו שני נכסים מסחריים, את הספא ואת אולם האירועים שמתפקד גם כחדר אוכל ומציע ארוחות".

אלה שני חללים שתוכננו לטובת הציבור לפי תנאי משרד התיירות, הם נועדו להשביח את האירוח ולהניב הכנסות לקופת בעלי הדירות. במשרד התיירות בודקים את חוקיות העסקה.

"לא שידוע לי, אני לא מאמינה שהיועצים המשפטיים לעסקה לא בדקו את זה".

התשובות של המדינה

ענת שיחור, דוברת משרד התיירות מסרה בתגובה, כי לנוכח תלונות של בעלי הנכסים בודקים במשרד את טענותיהם ומנכ"ל המשרד אמיר הלוי אמור להיפגש איתם. "למשרד התיירות אין אמנם סמכות אכיפה כלפי חברת הניהול או היזמים, אבל המשרד העביר את המקרה לטיפול הרשות המקומית ויעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות".

ממשרד מהנדס העיר בנתניה נמסר כי "בין העירייה לבין משרד התיירות מתקיים שיתוף פעולה בכל היבט אפשרי, וההיתר למלון איילנד ניתן לפי הנחיות ודרישות משרד התיירות, אשר אישר את הרישיון למלון בהתאם לתוכניות המאושרות. פקחי המשרד אף סיירו במקום מספר פעמים כדי לוודא שהדרישות בוצעו כדין. נכון לרגע זה טרם התקבלה תלונה של משרד התיירות או כל גורם אחר במשרד מהנדס העיריה אשר אינו מודע למכירה של שטחים משותפים המהווים חלק בלתי נפרד מהשימוש המלונאי כנדרש. אם וכאשר תתקבל תלונה או פנייה, הנושא ייבדק בתיאום עם הלשכה המשפטית ומשרד התיירות וואז יוחלט כיצד לטפל בנושא".

עולים חדשים בתחנת משטרת נתניה

השתיקה של המשטרה

כאשר מדובר באזרחי צרפת, הביטוי "האסיפה הכללית" מקבל נופך היסטורי ורציני משהו, לא כך מתייחסת לאירוע הגברת כהן כאמור. כך או כך, חברי הוועד מציגים ברצינות תהומית ממש את הפרוטוקולים המסודרים למופת של האסיפות הכלליות, עם התרגומים לעברית. הפרוטוקול המעניין הוא מהישיבה שנערכה ב-14 לנובמבר 2013 ובה הוחלט ברוב של 82 אחוז מתוך 102 בעלי דירות שהשתתפו באסיפה: "בעקבות אסיפה כללית זו נתבקשה חברת נתון לכבד את החוק והחוזה המורה להם לעזוב את הניהול תוך 45 יום במידה והאסיפה הכללית תבקש זאת ברוב של 55 אחוזים עקב הפרה יסודית של החוזה".

בפרוטוקול נכתב עוד, כי לנוכח התארגנות רוב בעלי הדירות, "חברת נתון הזדרזה להציע נספח המתגמל בכמה שקלים דיירים שיסכימו לחתום עליו. מסתבר שחברת ברזן ואיילנד שערי ים, שרכשו מברזן 16 דירות ספא ומסעדה, תומכים בהצעה זו, דהיינו 25 דירות. לחברת ברזן עניין רב בהמשך הניהול של נתון, היות ונתון ויתרה לה על חובות למלון כפי שחשף רו"ח של הדיירים. לברזן יש אינטרס המתבטא במיליונים לשמירת על חברת נתון".

מספר שבועות לאחר האסיפה הוחלט לנקוט בשורת צעדים מרחיקי לכת נגד ראשי ההתארגנות. ב-15 לדצמבר הוצבו בכניסה למלון שמונה אנשי אבטחה שמנעו מעמרם וצ'רלי בן חיים להיכנס בטענה שהשלימו את מכסת שלושת החודשים. העובדה שמדובר במאבטחים דרוזים דוברי ערבית רק הלהיטה את היצרים. לבן חיים התירו להיכנס רק כאשר התברר כי הוא בעלים של שתי סוויטות.

"אני חזרתי פנימה בליווי שוטר", משחזר עמרם. "נכנסתי עם חבר לדירה שלי כדי שייקח משם שתי מזוודות לצורך נסיעתו חזרה לצרפת, ולא הרשו לי להישאר בבית שלי. הם אמרו לשוטר שעברו שלושת החודשים שלי ושאני חייב כסף. השוטר אמר לי לצאת ולפנות לבית משפט, הוא התנהג הפוך מהמצופה משוטר במדינת חוק. הוא צריך לשמור על הסדר הציבורי, אני בעל הדירה, אני בעל החזקה, יש לי מסמכים, זה לא תפקידו לאכוף קונפליקטים בהתקשרות העסקית ביננו, מה גם שלמלון אין צו פינוי נגדי מבית משפט".

עמרם וחברי הוועד בטוחים שמדובר בהתנכלות ליושב ראש על רקע תפקידו, ולמחרת פנו 11 מהדיירים למשטרת נתניה כדי להגיש תלונה נגד חברת הניהול ומנהליה. במשטרה הסבירו להם שאם אין צו נגד עמרם חייבים להכניס אותו לביתו. "חזרנו למלון עם שתי ניידות והשוטרים נתנו הוראה להכניס את מוריס", מספר בן חיים. "עלינו יחד לדירה שלו ואז ראינו שהחליפו את קוד הכרטיס החכם ואת המנעול. ירדנו למטה והחל ויכוח שלם עם פקידי הקבלה והמאבטחים, הם לא רצו לתת לו את קוד הכניסה לבית שלו. התקשרנו חזרה למוקד 100 אבל אמרו לנו שהם לא מתערבים בזה יותר, שנפנה לבית המשפט".

ועד הדיירים שכר את שירותיו של עו"ד גיל פאריינט כדי להגיש תביעה נגד נתון. עו"ד פאריינט לא מגיש בקשה לסעד זמני נגד המלון בטענה שמבחינה טקטית זה יפגע בתביעה הגדולה. "הכי מפתיע אותי זה שהמשטרה לא ממלאת את תפקידה. הרי היא צריכה להגן ולסייע לבעלי החזקה כנדרש בחוק ולא לכבד את האלימות שנוקטים נגדם פולשים זרים. המשטרה לא צריכה להתעסק בשאלה מי רשאי או לא רשאי להשתמש בנכס עד שבית משפט יחליט, זה כמו שיבקשו מקורבן בעבירת אלימות להביא צו שלא ירביצו לו. ביקשתי אינפורמציה שמית על זהות הקצין בשטח וגם זה לא ניתן לנו, בכל מקרה תהיה תלונה למח״ש על חוסר התגובה של המשטרה. בלי קשר, המשטרה לא מסייעת כאן לאנשים האלה שהם עולים חדשים ולא יודעים להסתדר".

באוקיינוס לא מתרגשים ומגיבים בנחישות: "מוריס עמרם מיצה את ימי השהות ונותר לו חוב של כמה עשרות אלפי שקלים. בנוסף הוא גם החל להתנהג לא יפה, איים בעקיפין על עובדים ועל מנהלים, אז הראינו לו את הדרך – ניתוק חשמל, ומים והחלפת כרטיס הברקוד לכניסה לדירה. מנענו את הכניסה שלו לבניין, כי הוא התחיל להתנחל בכל מיני דירות של חברים, עד שהוא לא ישלם את חובותיו שלא יהיה במלון".