הפוסט נכתב ביום ג', 24 בינואר, 2012 בשעה 22:51
עוד הפסד בתביעת דיבה לרביב דרוקר וערוץ 10, הפעם לרכז המודיעין המיתולוגי של משטרת נתניה, ראובן סומך, שעזב את המשטרה והפך למאבטח בעסקים של פרנסואה אבוטבול. סומך ואבוטבול התראיינו לכתבה ואילו דרוקר מהאולפן קבע כי סומך "נזרק מהמשטרה". כאשר דרוקר הביא להגנתו את מפקד אגף משאבי אנוש לשעבר, ניצב עמיחי שי, טען האחרון שלא זכור לו שסומך פוטר. פרקליטו של סומך, שכבר מיהר לשלוח את פסק הדין לעו"ד דוד שמרון, פרקליטו של נתניהו, אשר מנהל תביעת דיבה נגד דרוקר
רכז המודיעין המיתולוגי לשעבר של משטרת נתניה, ראובן סומך, זכה היום בתביעת דיבה נגד רביב דרוקר מערוץ 10. שופטת בית משפט השלום בנתניה, ד"ר איריס רבינוביץ בראון, קבעה כי ערוץ 10 יפצה את סומך ב-45 אלף שקל, והטילה על הערוץ את תשלום הוצאות המשפט של סומך בסכום דומה. השופטת קבעה עוד, כי ערוץ 10 ואתר האינטרנט שלו, נענע 10, יפרסמו תוך 30 יום פירסום מתקן ביחס לנסיבות סיום שירותו של סומך במשטרה, או לחלופין את תוצאות פסק הדין, באותו האופן שבו נעשה בשעתו הפרסום הראשון. השופטת קבעה כי נוסח הפרסום המתוקן יובא לידיעת בא כוחו של סומך, עו"ד אופיר יצחקי מנתניה, וייעשה בתיאום איתו.
אגב, עורך דין יצחקי שלח היום את פסק הדין לעורך דין דוד שמרון, פרקליטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמנהל תביעת דיבה נגד דרוקר.
בכתבה שעשו העיתונאים שלי טפירו ואריאל מרגלית, הם הראו איך סומך, שהיה פעם אימת העבריינים בנתניה, הפך לשומר הראש של פרנסואה אבוטבול. סומך שיתף פעולה באופן מלא עם הכתבה, הוא אף הביא את טפירו ומרגלית למשרדיו של אבוטבול והתראיין יחד איתו, אולם בקטע הקריינות באולפן דרוקר אמר כי סומך "נזרק מהמשטרה", ועל הביטוי הזה הוגשה התביעה.
סומך טען כי במשך תקופה ארוכה הוא זה אשר ביקש לפרוש מהמשטרה ולא המשטרה היא זו אשר פיטרה אותו. לדבריו, זמן קצר לפני שעזב את המשטרה הוא נכנס למפקד שלו דאז, מפקד מרחב שרון לשעבר, תנ"צ מנשה ארביב, היום נספח משטרת ישראל בארצות הברית, והביא לידיעתו חשד כי קצין בכיר ביאחב"ל משתף פעולה עם גורמים עבריינים. לטענת סומך, הוא לא ידע שארביב מקורב לאותו קצין ולמפקדי יאחב"ל, וכך התפתח סביב הפנייה שלו לארביב מחול שדים שהסתיים בעזיבתו את המשטרה, תוך שהוא מגיש מכתב התפטרות שאותו הציג במשפט.
דרוקר, טפירו ומרגלית הביאו להגנתם את מפקד יאחב"ל באותה תקופה, ומי שכיהן בהמשך כראש אגף משאבי אנוש במשטרה, ניצב עמיחי שי, אשר התראיין בכתבה. כאשר שי נשאל בבית המשפט אם ידוע לו שסומך נזרק מהמשטרה, או פוטר ממנה, הוא העיד שאינו יודע להשיב לעניין זה. כאשר נשאל אם אמר זאת לכתבים אשר שוחחו איתו, השיב כי למיטב זכרונו לא ידוע לו שאמר להם דבר כזה.
בהקשר זה חשוב לציין, כי המשטרה המליצה למשרד הפנים לשלול את רישיון הנשק של סומך בהסתמך על מידע מודיעיני של יאחב"ל אשר ייחס לו קיום קשר הדוק עם עבריין נתנייתי בכיר אחרי שעזב את המשטרה. הממונה על אישור כלי יריה במשרד הפנים קיבל אז את המלצת המשטרה ושלל את הרישיון של סומך. באמצעות עורך דין ניסן שריפי עתר סומך לבית המשפט נגד שלילת הרישיון. לטענתו, ההחלטה לשלול את רישיון הנשק שלו מבוססת בין היתר על חוות דעת שנתן ניצב עמיחי שי, שהמניע לה הוא באותה תלונה של סומך על המדליף ביאחב"ל. בתגובה לעתירה הציגה המדינה גם את הכתבה של דרוקר, טפירו ואריאל, וטענה כי מדובר בהוכחה נוספת לממשק של סומך עם ארגוני פשיעה. בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירה של סומך, רישיון הנשק נשלל ממנו, מה שפגע בשמו הטוב וביכולת שלו לנהל כראוי את משרד האבטחה שהוא פתח לאחר עזיבתו את המשטרה.
ובשולי הדברים, בעקבות הכתבה נפוצה בנתניה שמועה שפרנסואה אבוטבול המנוח עשה לסומך "כיפה אדומה" כאשר התראיין בכתבה, הכל במטרה לסבך את סומך, שכן סומך הוא זה אשר סייע להשתיל את הסוכן הסמוי, הדר רוקח, אשר הפליל את פרנסואה אבוטבול בעבירות סחיטה ונשק, ושלח אותו לחמש שנות מאסר.
ועוד אנקדוטה, באותה תקופה רביב דרוקר היה להוט לקיים ראיון משלו עם פרנסואה אבוטבול. האחרון הזמין את דרוקר למשרדיו במסעדת "בת האיכר" והתחיל בראיון, עד שבשלב מסוים הוא כעס על השאלות של דרוקר, שלף את הקלטת מהמצלמה, שבר אותה מול עיניו הנדהמות של דרוקר שעזב את המשרד ללא הראיון כמובן.
תגובתו של רביב דרוקר לא התקבלה עדיין.
תגובות שהופיעו בגרסה הראשונה של פוסטה
מאת עמרי עדיקה:
לעמיחי שי יש זיכרון קצר בהרבה דברים, ממליץ לקרוא תביעת דיבה שהגיש בבית המשפט השלום , עמיחי לא זוכר כלום, לא שבגללו בדק מבקר המדינה את אגף משאבי אנוש במשך שלוש שנים…מזל שמי שהוא תובע אותו יש לו זיכרון טוב יותר והוא דואג להזכיר לו את הכל .
מאת קצין מודיעין וימ"ר:
לעמרי עדיקה- ללא קשר לזכרונו הסלקטיבי של אדון שי, ראוי שתדע שקצינים בכירים כאלה כמו שי, ועוד רבים ומוכרים לציבור הופיעו בבית המשפט למתן עדות אולי פעם או פעמיים.אין להם כל ידע מה לומר, איך להתנסח, איך לפנות לבית המשפט. הופעה בבית משפט כי אמנות הליטיגציה, ודוקא קצינים זוטרים יחסית מתחום החקירות שמופיעים עשרות שנים מול השופטים-יודעים היטב את המותר והאסור.למשל: אל תדבר לעולם מתוך הזיכרון. כל טעות -והסנגור או הצד שמנגד יקרע אותך לגזרים. פעם הייתי עד לעדות שנתן קצין ידוע מאד -ניצב ומפקד מחוז בדרגתו במפני שופטת בבית המשפט ברמלה.הקצין שכל חייו עברו בתחום האג"ם ובחיים כנראה לא עמד בפני שופט/ת-החל לגמגם ולדבר שטויות, עד שהשופטת כמעט זרקה אותו מהאולם על ביזיון בית המשפט. היה מביך. ואגב לו אני העורך דין שואל את מר עמיחי שי-מה זאת אומרת אתה לא זוכר? עלייך היה להגיע למשפט מוכן ומזומן עם תיקו האישי של סומך, ולדבר מתוך התיק ולא מתוך חסד זכרונך. לא כן?
מאת קצין מודיעין וימ"ר:
ולאמיר- זוכר את הערתי לגבי מר סומך ה"אגדה המהלכת" אך לפני כמה שבועות בפוסט אחר שלך? (קראתי אגב את תשובתך המאד הוגנת ומכבד דברייך) חחח אמנם זכה במשפט כי לא הוכח שפוטר, וכנראה שאכן לא-אבל אני שואל עצמי איזו "אגדה מהלכת" מלאה תבונה-הולך להתראיין יחד עם פושע מורשע ומסוכן-ועוד מאבטח אותו עם נשק ברישיון-כשרק שנים לפני כן עקב, רדף, אסף מידע אודותיו? התשובה אגב בגוף השאלה.
