 |
כמעט שנתיים מוכרים לנו סיפור גדול על מחדל ענק של מחוז מרכז במשטרה, בכל הקשור לתורת ההפעלה של סוכנים סמויים, ועכשיו גם מעכבים את המינוי של ניצב יוחנן דנינו למפכ"ל, בגלל אותו המחדל, כביכול.
לפי הסיפור, כפי שפורסם באמצעי התקשורת, ימ"ר מרכז הפעיל שני סוכנים סמויים שפעלו בתוך ארגוני פשע באזור המרכז, ובשל רשלנות של המפעילים שלהם הם נחשפו על ידי ארגוני הפשע, ונרצחו. נצ"מ ישראל אברבנל קרא להם סוכנים בתלונה שלו למבקר המדינה, ובעקבותיו גם כלי התקשורת שעסקו בפרשה מכנים אותם סוכנים סמויים.
צא ולמד – האם שני הנרצחים אכן היו סוכנים סמויים של המשטרה? ובכן, לא!!!
שני הנרצחים היו בסך הכל מודיעים, מלשינים עלובים, עבריינים פעילים שעל בסיס קבוע ומרצונם החופשי מסרו מידע לאנשי מודיעין של המשטרה, בתמורה לטובות הנאה שאיפשרו להם להמשיך בפעילות עבריינית. יש הבדל עצום בין סוכן סמוי למלשין.
סוכן סמוי, גם אם הוא עבריין, עובר תהליך של הכשרה, הוא מקבל אישור של הפרקליטות להפעלתו, נחתם איתו חוזה והוא חייב להעיד בבית המשפט על כל מה שהוא ראה ועשה יחד עם עמיתיו העבריינים, ובדרך כלל הוא נעלם מהסביבה בסיום ההפעלה שלו. לא זה המצב עם מלשין מהרחוב או מהקזינו הקרוב לביתכם.
מלשין הוא עבריין פעיל, אחד שגונב או עוקץ או מוכר סמים כל היום, וכאשר הוא נתפש ונעצר הוא פשוט יוצר קשר עם איש המודיעין "שלו", מספר לו מי מוכר סמים בשכונה, או מי מסוכסך עם מי, ואיש המודיעין דואג לשחרר אותו או לסדר לו עונש קל. לעיתים, יש מצב הפוך, איש מודיעין זקוק למידע דחוף ואז הוא זה שפונה למלשין השכונתי, ומבקש ממנו להשיג מידע על דקירה שהיתה, או שוד אלים, וכד' – רוצה יספר, לא רוצה לא יספר. ברוב המכריע של המקרים, מידע כזה אינו משמש בבית המשפט, וגם למודיע אין שום כוונה להעיד, לכל היותר מדובר במידע שנותן לחוקרים כיוון, או מאפשר להם לתפוש על חם עבריינים בעת ביצוע עבירות.
בשכונות שלנו יש עשרות עבריינים שכל העבריינים האחרים יודעים שהם עובדים עם המשטרה… כי ככה זה היה תמיד בעולם התחתון. בימינו, יש גם כאלה שאשכרה עובדים עם המשטרה, ואף עבריין לא מסוגל לגעת בהם, כי הם עצמם עבריינים אלימים ומסוכנים מאוד. עם זאת, לא לעולם חוסן, מפעם לפעם מלשינים כאלה חוטפים בראש, וזה המקרה של שני המודיעים האלה, שבטעות נקראים סוכנים. אחד מהם היה עבריין מרמת עמידר שהתגרה בכל העולם, מלשין מהסוג הנחות שלפי החשד הסתבך עם החבר'ה של האיש הלא נכון – אבי רוחן.
אבל עמיתיי העיתונאים, אחרי שהדיחו מפכ"ל אחד (בצדק!) חשבו שהנה אצה לה הדרך להדיח מפכ"ל נוסף, דודי כהן, וגם למנוע מינוי של מפכ"ל אחר, יוחנן דנינו. הפקרת סוכנים… הו, זה נשמע חזק!
אבל כאמור, לא סוכנים היו כאן, ולא תורת הפעלה מיוחדת נדרשה כאן, רק סתם מלשינים מהרחוב היו כאן, שזה במהות של העולם התחתון!
כל עבריין יספר לכם שבלי מלשינים אין משטרה, ואת זאת יודע היטב גם כל שופט מעצרים, כמו למשל מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, שקרא בחייו אינספור דו"חות חסויים של מודיעים משטרתיים זולים מהעיר התחתית של חיפה… עכשיו צריך המבקר להכריע, אם מפקד מחוז, או ראש אגף חקירות ומודיעין ארצי, אמורים להיות מעורים גם בתעלולי המלשינים האישיים של הקצינים הזוטרים שלהם…
תגובות שפורסמו בגרסה הקודמת של פוסטה
מאת מיסטר: 13 בדצמבר 2010 בשעה 16:17 (לערוך) ליגה בינלאומית המאמר
מאת עפר: 15 בדצמבר 2010 בשעה 12:09 (לערוך) למען הדיוק ישראל אברבנאל הוא ניצב-משנה בדימוס. אם הוא היה ניצב, אולי הוא לא היה מתלונן בכלל…
מאת חגי: 10 ביוני 2011 בשעה 15:42 (לערוך) כל הכבוד לך שאתה מזכיר ככה אנשים שמתים כסתם אנשים זוטרים שלא מענינים זה פשוט מגעיל וחוצפה המאמר הזה תמחוק אותו ומהר אתה בעצמך לא מעניין אז מי אתה חושב שאתה וכל ההתנהלות המשטרתית היא על הפנים צריך לשנות אל כל המערך
מאת Fidelia: 30 בספטמבר 2011 בשעה 21:15 (לערוך) Grade A stuff. I'm unqusetinoblay in your debt.
כבר נאמר צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.ומתוך שלא לשמה בא לשמה.אז ללא משטרה.הכתב לא היה יכול לצאת מהבית.גם בבית לא היה לו ביטחון.בנוסף המודיע שנרצח היה מפרדס כץ ולא מעמידר.הבעעה של המשטרה שהיא נסמכת על מודיעים ומדובבים.במקום לשים את המשקל על שוטרים איכותיים.ואמצעים מהמעלה הראשונה.אולי זה נובע מחוסר תקציב.