עו"ד רונאל פישר כינה החלטה של השופט חנן אפרתי כ"מעשה מגונה" והוא עומד כעת לבירור בפני בית הדין לאתיקה, אך זו אינה הסתבכותו הראשונה * בשנת 2001, כמתמחה שערך את ירחון לשכת עורכי הדין התלוננה עובדת כי הוא הטריד אותה * בניגוד לבכירי לשכת ראש הממשלה בפרשת נתן אשל, ראשי ועד המחוז דאז לא פנו למשטרה או לוועדת האתיקה, הם פשוט הפנו את השניים למגשרת, פישר שילם לה ולמתלוננת עשרות אלפי שקלים, והוסמך לעורך דין בקול דממה דקה * עכשיו הוא יועץ משפטי לתוכנית תחקירים חשובה, ומככב בסדרת איכות חינוכית: "איך להצליח בשישה שיעורים" * עוד פרק מהתחקיר הגנוז של "מוסף הארץ" בעריכת ניר בכר על רונאל פישר
אמיר זוהר amir_z@netvision.net.il
ביום שבו השופט חנן אפרתי הרשיע את העיתונאי והסופר, יעקב העליון, בביצוע מעשים מגונים בשתי אחיות, בנות 14 ו-21, התייצב הסניגור שלו, רונאל פישר, מול מצלמות הטלוויזיה ביציאה מאולם המשפט ואמר: "המעשה המגונה היחיד כאן הוא הכרעת הדין, זו הכרעת דין של כיכר העיר ולא של דיני ראיות, היא פסולה ציבורית".
המשפט הסתיים ב-20 לאפריל 2009 ומאז נמנע מחוז תל אביב מהעמדה לדין של פישר על התבטאותו האומללה. לא עזרו פנייה בכתב של מנהל בתי המשפט, משה גל, ותלונות שהגישה תנועת אומ"ץ למשטרה וללשכת עורכי הדין. ועדת האתיקה המחוזית הסתפקה בדרישה מפישר להתנצל בפני השופט, ולאחר שכתב מכתב התנצלות מתחמק אחד, ועוד אחד, נגנזה התלונה נגדו.
יושב ראש אומ"ץ, אריה אבנרי, סירב להשלים עם ההחלטה. הוא פנה לשופט אפרתי ושאל אותו אם סלח לפישר. אבנרי נדהם לקבל ממנו תשובה בדואר אלקטרוני, שבה הבהיר השופט כי הוא אינו מוחל לפישר. לנוכח הניסוחים המתחמקים במכתבי ההתנצלות של פישר, ועמדתו של השופט אפרתי, דרש גם מנהל בתי המשפט להעמיד לדין את פישר. אבנרי העביר את ההתכתבויות ליו"ר ועדת האתיקה הארצית, עו"ד דרור ארד-איילון, והוועדה בראשותו מצאה לנכון להפוך את החלטת ועדת האתיקה המחוזית ולהעמיד לדין את פישר בפני בית הדין לאתיקה. מאז חלפו כשנה וחצי, הדיון הזה נדחה שוב ושוב ולא נפתח עד היום.
המוסר של פישר
העניין הוא, שאין זו הפעם היחידה שבה ועד מחוז תל אביב מתחמק ממיצוי הדין עם רונאל פישר. עוד כשהיה מתמחה, לפני שהפך לעורך דין בשנת 2002 וגם אחרי שהוסמך, הוגשו נגדו כמה תלונות מטרידות של לקוחות אולם הנהלת המחוז דחתה את כולן.
יותר מכך, בשנת 2001, כאשר פישר עוד היה מתמחה וערך את ירחון "הפרקליטים", שהלשכה היתה אז המוציאה לאור שלו, והוא גם נערך במשרדיה, טענה עובדת הירחון שפישר הטריד אותה כאשר שהו יחד מחוץ למשרדי מערכת העיתון. העובדת הנסערת אף התלוננה על כך, מיד אחרי האירוע ובפירוט רב, בפני ראשי המחוז דאז, עורכי הדין אורנה לין, ארד-איילון ונירה פרידמן. באופן תמוה, השלושה לא הפנו את העובדת להגיש תלונה במשטרה, ואף נמנעו מנקיטת הליכים שיובילו לבירור המקרה בפני מוסדות הלשכה, אלא הסתפקו בהעברת הנושא לגישור אצל עורכת דין פרטית. במהלך הגישור הוחלט שפישר ישלם למתלוננת כמה עשרות אלפי שקלים, בלי להודות בטענות, והעובדת תוותר על כל טענותיה נגדו. מספר חודשים לאחר האירוע, מוסדות הלשכה גם אישרו את הסמכתו של פישר לעורך דין מבלי שהתלונה על ההטרדה, אשר כאמור היתה נהירה לכל ראשי ועד המחוז, עלתה לדיון בפני ועדת ההסמכה של הלשכה.
על רקע הסערה הגדולה בלשכת ראש הממשלה בימים אלה, סביב פרשת נתן אשל, חרף הימנעות העובדת מהגשת תלונה, אבל בעיקר לאור התנהלותם נטולת הפניות של שלושת בכירי הלשכה, יועז הנדל, יוחנן לוקר וצבי האוזר, הטיפול של ראשי ועד מחוז תל אביב בתלונה של העובדת שלהם לשעבר נראה שייך למדינה אחרת עם כללים חוקיים שונים לגמרי.
בהקשר הזה אפשר להוסיף, שהסיפור על פישר הובא לידיעתם של עורכים בכירים בכמה כלי תקשורת גדולים. מדובר בסיפור שכולל עדויות של המעורבים בפרשה, בינהם ראשי הלשכה, המשפטנית המגשרת, ואפילו הודאה של פישר עצמו כי הוא שילם למתלוננת פיצוי כספי, בלי להודות בטענות כמובן. נראה, כי מה שטוב כדי להלום בראש הממשלה בנימין נתניהו, אינו מספיק טוב כדי לחשוף את הפרצוף האמיתי של אחד מיקירי אמצעי התקשורת בישראל, רונאל פישר.
עו"ד פישר משמש היום כיועץ משפטי של תוכנית תחקירים יומית חשובה, "אנשים" של ערוץ 2, אחרי שהיה יועץ משפטי של תוכנית תחקירים חשובה אחרת באותו ערוץ, "בולדוזר" עם מיקי רוזנטל, שם נעשה תחקיר על לקוח שלו, ניסים אלפרון, מבלי שהדבר הובא לידיעת הצופים. וגם, בנובמבר 2005, כאשר פישר מונה ליועץ משפטי של עמיר פרץ בפריימריז מפלגת העבודה, בוטל ברגע האחרון תחקיר שהכינה במשך חודשים ארוכים מערכת "בולדוזר", על ההתנהלות הבעייתית של פרץ ואנשיו, בין היתר ב"מפקד הארגזים" הזכור לשמצה, שבו היה לפישר תפקיד מרכזי. באותה תקופה ממש כבר עבדו רוזנטל ופישר על התוכנית החדשה שלהם, "גברים בשחור", שעלתה לאוויר בתחילת 2006.
אחרי כל זה, בעונת הטלוויזיה האחרונה קיבל יקיר המדיה תפקיד חשוב גם בסדרה חדשה של ערוץ 2 בהנחיית חברו הטוב, פרופ' יורם יובל, "איך להצליח בשישה פרקים". חושבים שאין גבול לציניות? ובכן, בתוכנית קודמת של פרופ' יובל בערוץ 8, "שיחת נפש", כבר אמר לו פישר: "יש בי מערבולת פנימית של שאלות מוסריות, האם אני מוסרי, האם ראוי בכלל להיות מוסרי?".
הכל נשאר בגילדה
"זמן קצר לאחר שיעקב העליון נעצר יצרה איתנו קשר בחורה שביקשה לחזק אותנו", מספרת אחת הצעירות שהוטרדה מינית על ידי יעקב העליון, הסופר ואיש "מעריב" לשעבר. "זה היה קשר טלפוני בלבד, אבל בשנים שחלפו מאז קולה הידהד באוזני שוב ושוב. במיוחד כאשר נאלצתי לחזות בסנגור של העליון, עו"ד רונאל פישר, מנסה להראות בבית המשפט שאנחנו שתי ילדות שקרניות, שהאמא שלנו היא פלרטטנית והעליון הוא בכלל גיבור לאומי שנקלע לחוסר שפיות ואינו כשיר לעמוד לדין".
פישר, היא אומרת, היה בעצם הסיבה לכך שאותה בחורה התקשרה. "היא סיפרה לי כי שנה לפני שהיא התקשרה אלי היא עבדה תחתיו כאשר הוא ערך את ירחון 'הפרקליטים' של לשכת עורכי הדין. היא סיפרה לי שהיא עצמה עברה איתו אירוע של הטרדה. דיברנו כחברות, והיא תיארה את הפרטים בגועל כזה, שהתחבר בדיוק לסיפור ההטרדה שלי, להרגשה שלי".
סיפור התלונה על ההטרדה מצד פישר בשנת 2001 נשאר הרחק מעיני הציבור במשך שש שנים, בחסות הסכם בינו לבין המתלוננת, הסכם שיזמו והובילו בכירים בועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין. "בשיחות איתי היא הדגישה שאסור לה לפרסם את הדברים אבל מותר לה לדבר על ההסכם עם חברים", מספרת קורבן עבירות המין של יעקב העליון. "היא תיארה איך בכירי הוועד המחוזי שיכנעו אותה להעביר את האירוע למישור המשפטי-אזרחי, אבל היא עצמה עודדה אותי להמשיך בתהליך הפלילי עם המשטרה. היא אפילו אמרה שיש בה איזה חרטה על ההסכם שהיא עשתה, ואולי היא כן היתה צריכה להתלונן במשטרה".
במהלך 2007 נודע הסיפור ליו"ר תנועת אומ"ץ, אריה אבנרי, שפנה ללשכת עורכי הדין וביקש הבהרות. בכירי הלשכה לא הגיבו לפניות היועצים המשפטיים של אומ"ץ, ורק בינואר 2008 התקבלה תגובה עניינית ראשונה. "לשכת עורכי הדין אינה רשאית למסור מידע על בדיקות ובירורים משמעתיים שהיא עורכת מכוח החוק", כתב אז יו"ר ועדת האתיקה במחוז תל אביב, עו"ד אפרים נווה. "לאור מדיניות זו לא נוכל להשיב באופן מפורט מעבר לעובדה שעו"ד פישר התפטר מכהונתו ב'הפרקליטים' לקראת סוף שנת 2001".
למה התכוון נווה במשפט, "לא נוכל להשיב באופן מפורט מעבר לעובדה שפישר התפטר מכהונתו ב'הפרקליטים'"? מה בדיוק ידעו בועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין?
מיד לאחר האירוע פנתה העובדת הנסערת ליושבת ראש ועד מחוז תל אביב דאז, עו"ד אורנה לין, ושיתפה אותה בכל הפרטים על מה שהיא עברה עם פישר, לטענתה. העובדת מסרה את גרסתה גם לנציגי ועד המחוז, עו"ד דרור ארד-איילון ועו"ד נירה פרידמן, אחרי שהללו זימנו אותה לבירור רשמי במסגרת חובתם לפי חוק הטרדה במקומות עבודה. לין, פמניסטית מוצהרת ומשפטנית מוערכת אשר מתמחה ביחסי עבודה, הקשיבה לה ומנתה בפניה את האפשרויות: תלונה במשטרה, תביעה לבית הדין לעבודה או תביעה פרטית. ואז הציעה לה לין פיתרון נוסף, יצירתי במיוחד, היא הפנתה את העובדת המתלוננת לעו"ד מיה צחור, שדוגלת בגישור משפטי על פני תלונות במשטרה.
כך החלה עו"ד צחור לנהל מגעים עם פישר ופרקליטו, עו"ד אלי זהר, שאורנה לין עצמה היתה אז שותפה בכירה במשרדו היוקרתי. בסיום ההליך חתמו הצדדים על הסכם שבמסגרתו קיבלה העובדת כמה עשרות אלפי שקלים כפיצוי, מבלי שפישר יודה בטענות נגדו, והיא נמנעה מהגשת תלונה במשטרה או קובלנה לוועדת האתיקה. אחרי החתימה על ההסכם הודיע פישר לחברי ועד המחוז, שכאמור הבכירים שבהם היו מודעים לאירוע, על התפטרותו מתפקיד עורך "הפרקליטים". בידיעה של עיתון "גלובס" פישר נימק אז את ההתפטרות מעריכת "הפרקליטים" במחלוקות תקציביות עם המו"ל, לשכת עורכי הדין. העובדת, אז בשנות ה 20 לחייה, עזבה את הארץ ונסעה ללמוד במדינה זרה. היא סירבה לקחת חלק בכתבה זו אולם בשיחה שקיימה איתה מקורבת שלה בשנת 2008 היא לא הכחישה את הפרטים.
"העובדת דיווחה על האירוע לעו"ד אורנה לין ובלשכה התחיל בירור לפי חוק", משחזרת את הדברים עו"ד מיה צחור. "אחרי האירוע ולפני חתימת ההסכם עם העובדת, אבל גם לפני שפישר מסר גרסה כלשהי לאירועים, הוא התפטר מעבודתו ב'הפרקליטים', ואז כבר לא היה להם את מי לחקור, כי הוא כבר לא היה מוגדר כעובד הלשכה. לדעתי ההתפטרות שלו היתה עצה שהוא קיבל מהמעביד (לשכת עורכי הדין, א"ז).
"בכל ההסכמים שעשיתי, כולל כאלה שעוסקים באנשים ידועים בעמדות ציבוריות, כולם הלכו לדרכם בשלום", מסבירה עו"ד צחור את האג'נדה המקצועית שלה. "בהסכם פשרה אזרחי, מבלי להודות בטענות, מדובר בהסכמים עם סודיות מלאה, ואם הם מתפרסמים אז זה חמור, כי זה פוגע בכל ערוץ הגישור הזה. אמנם אי אפשר להגיד לצדדים לא לפנות למשטרה, אז זה כביכול פתוח, אבל אם יש לי חשד שאחד הצדדים יחשוף את זה פעם אני לא אייצג בתיק".
ומה עם האינטרס הציבורי בעבירות פליליות?
"האינטרס הציבורי אולי נפגע, אבל האינטרס הציבורי הוא גם שמתלוננות יקבלו את שלהן ויוכלו ללכת לדרכן בשביעות רצון יחסית. הפיק ברכיים של אותו בכיר יגרום לכך שהוא לא יטריד עוד".
ומה עם מתמחה כזה, שאמור להיות מוסמך לעורך דין?
"לזה אני לא נכנסת".
ראש קטן
בשיחה על הנושא שקיימתי עם עו"ד אלי זהר בשנת 2008 הוא אמר, "אני לא יכול להתייחס לכך, גם בשל פרטיות הלקוח וגם משום שנראה לי שזה דבר שלא צריך לעסוק בו יותר. לאפיזודה הזו אין עניין ציבורי, והיא לא צריכה להפריע לעורך דין פישר".
צודק עו"ד זהר, לפישר הפרשה הזו לא ממש הפריעה בדרך לקבלת הגלימה הנחשקת ותעודת עורך דין. פישר, בוגר לימודי משפטים במכללת נתניה, עשה אז את ההתמחות שלו במשרדו של עו"ד יעקב וינרוט. כאמור, התפטרותו מעריכת ירחון הלשכה התקבלה בלי שוועד המחוז קיים דיון באירוע עם העובדת. לפיכך, למרות שפרטי האירוע וההסכם שנחתם בעקבותיו היו ידועים לבכירים וחברים בוועד המחוז, לא הושעתה ההתמחות של פישר עד לבירור העניין. עם זאת, פישר הפסיק במפתיע את ההתמחות שלו במשרד ויינרוט, והשלים אותה במשרדו של אחיו, עו"ד גדעון פישר.
כאמור, ב 2002 זכה פישר לקבל את הרישיון לעריכת דין בלא ש"הפרשה" עלתה לדיון בוועדת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, כמתבקש. לשם השוואה, וכדי להבין את הבעייתיות, באותה שנה ממש הוגשו לנציבות שירות המדינה תלונות נגד מתמחה בפרקליטות המדינה, בעוון הטרדה של עובדות בפרקליטות המדינה. בעקבות אותן תלונות פוטר המתמחה מעבודתו בפרקליטות על ידי הנציבות, ואילו ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין השעתה את זכאותו לקבלת רישיון למשך שנתיים. כאמור, לא כך נהגו במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין כאשר מולם התייצב פישר.
מלשכת עורכי הדין נמסר: "על פי ייעוץ משפטי שקיבלנו, מכוח חובת הסודיות שחלה על הלשכה לפי החוק, מנועה הלשכה מלמסור מידע כלשהו בענין החוק למניעת הטרדה, ובכלל זה היא מנועה מלאשר או לשלול טענה בדבר תלונה כזו. באשר לבירור בועדת אתיקה או בועדת התמחות, ככלל, בירור שכזה יכול להיעשות רק על פי תלונה, שכן בהעדר ראיות שאותן בדרך כלל מספק המתלונן, אין אפשרות לברר ואין אפשרות להוכיח קיומה או העדרה של עבירה אתית".
כדי להבין עד כמה מיתממת התגובה הזו של הלשכה, כדאי אולי להפנות גם לפסיקה של בית משפט העליון משנת 2007 שבה נקבע מפורשות, כי "עבירה משמעתית תיבחן (בלשכת עורכי הדין) במנותק משאלת האפשרות להרשעה בדין פלילי".
את תגובתו של עו"ד פישר לא היה ניתן לקבל השבוע, למרות פניות חוזרות ונשנות.
משהו אישי
הסיפור הזה הוא פרק אחד נוסף בתחקיר רחב היקף שהכנתי ל"מוסף הארץ" בסוף שנת 2008. פישר, שסירב להשיב אז על שאלות אשר נשלחו אליו בנוגע לממצאי התחקיר, החליט פתאום לבקש מעורכי העיתון שייערך לו שימוע. השימוע נערך במשרד של עורך המוסף אז, ניר בכר, בהשתתפות היועצת המשפטית של "הארץ", עו"ד טלי ליבליך. בסיום השימוע החליט בכר לגנוז את התחקיר, וכעבור שבועיים הודיע לי על החלטתו לפטר אותי, אחרי 12 שנות עבודה בקבוצת "הארץ".
לפני מספר חודשים פירסמתי בבלוג שלי, "פוסטה", את החלק הראשון מתוך התחקיר הגנוז,
"מיורוקום לאלפרון באהבה", ובו פרטים מטרידים על היחסים בין פישר לבין מיקי רוזנטל וניר בכר.
השבוע אני מפרסם את החלק שני, ובעתיד יפורסמו ב"פוסטה" חלקים נוספים.
11 תגובות נכתבו
1 פעם איכותי תמיד איכותי קודם כל מגיע לך מברוכ על השדרוג מבלוג קטן ואיכותי לאתר גדול ואיכותי לא פחות. ואם כבר באיכות עסקינן אז כמו תמיד גם בכתבה זו איכותך העיתונאית בולטת.הכתבה עצמה מעניינת ומעוררת וחשוב מכל מזכירה לנו איפה אנחנו חיים.לצערי
(ואני יודע שגם לצערם של לא מעט קוראים אחרים שנהנו לקרוא את תחקירך המעמיקים ב"הארץ") לא הסכילו שם לחבק אותך קרוב קרוב ולשמור אותך אצלם. מעבר לעובדה שההפסד הוא כולו שלהם, הרי שעולה השאלה למה? לדעתי התשובה נמצאת בגוף הכתבה. אבל מה שחשוב הוא שלא נשברת ואתה ממשיך בדרכך – בהצלחה. gango (שבת 11 פברואר 2012 – 20:52)
2. . פיטורי אמיר מהארץ מטרידים יותר זה שיש עורך דין מושחת זו לא ידיעה עיתונאית
(כתבה על עורך דין ישר, לעומת זאת, היא סנסציה בעיני).
זה שלשכת עורכי הדין מחפה על פשעים של חברים ומקורבים, מלבינה פשעים כדי להכשיר את השרץ – גם זה לא חדש ולא מפתיע.
ההתגייסות של פישר להגן על האנס ועורך מעריב לשעבר יעקב העליון, איננה חריגה בעיני ואף לא פסולה בעיני. הטקטיקה של התקפת המתלוננות (שאחת מהן עובדת -כלומר עבדה במשך שנים ממושכות- בעיתון מתחרה, ואחותה כעת התגייסה למוסד. אמינותן מושלמת, אישיותן נהדרת ואין להטיל ספק בגרסתן) היא מכוערת, בזויה, אבל מאפיינת "עורכדינים" של אשפתות (כאלה שמייצגים אנסים, עדי מדינה, ובכירי עולם תחתון שנחשבים בכירים רק בגלל שהם שיתפו פעולה עם המשטרה בטכניקה שלא כאן המקום לפרט).
התקפתו האישית של פישר את אימן של המתלוננות היא בסך הכל תוצר טבעי של התנגשות בין שני אנשים דומיננטיים, יצריים, ושני אנשים שבאופן זהה לחלוטין, משועבדים לאובססייה להאמין באמת שהם מייצרים לעצמם -לעיתים במנותק מהמציאות או בהגזמה פראית של המציאות- ולכפות אותה כמלחמת קודש על כל העולם ואישתו. מדובר בשני אנשים ברוכי כשרונות, אבל גם לא חפים מחולשות, גמישות מוסרית, וצדקנות התלויה בדבר. אז הם נכנסו למסלול התנגשות שהפך אובססיבי ואמוציונאלי, אבל בסך הכל לשניהם יש הרבה צדדים חיוביים, ולא מעט בעיות באישיות (היא עדיפה בעיני על פישר מאות מונים, יש לציין, אבל זה לא מפחית מהבעייתיות הכוללת).
הפיטורין של אמיר זוהר מעיתון הארץ, זה הסיפור האמיתי כאן.
יש בסיפור הזה לחצים מצד כוחות דומיננטיים ביותר (ראש המוסד וראש אגף, בגלל גאידמאק. השב"כ והמשטרה, בגלל המודיע שלהם, שהותקף בתחקיר הזה). עיתונאים ועורכים בכירים -כולל יועצת משפטית- שנמצאו בניגוד עניינים אישי חריף בעניינו של פישר. ניצול ציני של ארגומנטים לא ענייניים בנוגע לאמיר זוהר, כדי להשחירו ולהצדיק פיטורים תוך הצגת ההנמקה בשיחות סגורות כאילו היא קשורה לנושאים שבהחלט לא היו רלוונטיים לא לנושא הזה, ולטעמי גם לא רלוונטיים כשלעצמם בהקשר ההיסטורי שלהם.
אמיר זוהר עושה שירות ציבורי חשוב בכך שהוא נותן בימה וביטוי לתכנים עובדתיים שעיתון הארץ הסתיר מציבור קוראיו.
אמיר זוהר טועה בכך שהוא מנסה לנהל את המלחמה הזו -ולבזבז את כישוריו העיתונאיים יוצאי הדופן- מתוך בלוג אישי במקום לוותר על קצת כבוד, להתפשר על עקרונות לא באמת חשובים (יחסית לחופש ולכוח ליידע את הציבור הרחב), ולהפיץ את הדברים (האלה ואחרים) בפלטפורמה המונית ומשפיעה הרבה יותר.
ולסיום טיפ לגבי פרשה נוספת הנוגעת לפישר ושלא נחשפה: הקשר הפסול של רונאל עם בוקי סרוקי מהעיתון המתחרה, בשירות ארגון פשיעה, ובתוך כך פרשה שלמה וחמורה של סימביוזה בין ארגון הפשיעה הזה, בכירים במשטרה (רובם כבר לשעבר) וכתבים לענייני פלילים (כנ"ל). סימביוזה הכוללת לא רק סחבקיה, אלא גם מזומנים, הפללת חפים מפשע, והלבנת פעילות פשע וההון שהפיק.
אנונימוס (יום ראשון 12 פברואר 2012 – 02:24)
5. הבהרה ראש המוסד המדובר הוא לא דגן, וכמובן לא פרדו. ראש האגף עדיין בתפקיד בכיר. אנונימוס (יום ראשון 12 פברואר 2012 – 02:36)
6. אני לא כתבתי את תגובה 6 למען הבהר ספק וכדי למנוע לזות שפתיים אני מבהיר חד וחלק כי לא אני כתבתי את תגובה מס' 6 לאתר זיו תמיר (יום ראשון 12 פברואר 2012 – 07:38)
7. פישר וואורנה לין חברים קרובים עצוב-לי (יום שישי 17 פברואר 2012 – 12:38)
8. לצערי הבחורה העדיפה פיצוי על צ לפי התיאור ולוח הזמנים מדובר על מקרה אותו ליוויתי מקרוב. היה עו"ד תותח שהבטיח לסייע ולייצג אותה בחינם. היו דמויות חזקות בעולם התקשורת שהבטיחו להירתם. לצערי הבחורה החליטה לוותר ולקחת את הכסף.
אתה גם מוזמן באותה הזדמנות לבדוק את הקשר בין רונאל פישר – שאול אייזנברג – התאחדות הכדורגל. תגלה דברים יפים :-). הצבר (יום שני 20 פברואר 2012 – 18:12)
10. עו"ד לין אורנה לין , פמניסטית ….???? בכל אופן חורטת על דגלה שמירה על זכויות נשים וכו' גילתה את הפרצוף האמיתי שלה .. צבועה ! מיקרה רונאל פישר מראה את פרצופה האמיתי של אורנה לין. אנונימוס (יום שלישי 22 מאי 2012 – 09:54)
11. עו"ד פישר עורך דין שגורם לחיות באשליות ללקוחות שלו אלי יעקב
(יום שלישי 12 יוני 2012 – 00:25)
