אי שם ביולי 2007 הגיע שוטר בלבוש אזרחי לביתו של תושב רחוב יוספי ברמת גן וסיפר לו כי בדירה הצמודה לדירתו מתנהל על פי החשד בית בושת. בשיחה בין השניים סיפר השכן לשוטר כי למרות שלא היה מעולם בדירה ולא דיבר עם הבחורות שעובדות בה, גם בליבו קינן חשד דומה. "השלט על דלת הדירה – 'מכון עיסוי ופיזיותרפיה' נראה לי תלוש מהמציאות", סיפר השכן בעדות שמסר במשטרה.
בעקבות החקירה יצאו רס"מ יגאל מורדסון ורס"ר ירון שחורי לדירה. מורדסון הצטייד בציור הקלטה, נכנס לדירה והתחזה ללקוח המבקש שירותי מין. שחורי, לבוש במדים, נשאר בחוץ. אחת העובדות הציעה למורדסון עיסוי בלבד, בעוד גברת בשם אנג'לה הציעה לו בודי-מסג' (עיסוי בחשיפת גוף ושרותי הרפיה), תוך שהיא מבטיחה לו: "אין מצב שלקוח לא מגיע לסיפוק מיני".
בשלב הזה כמקובל בעבודה המשטרתית מהסוג הזה, השוטר מורדסון הזעיק לדירה את השוטר שחורי, שניהם הזדהו כשוטרים ועיכבו לחקירה את שתי הנשים איתן שוחח מורדסון קודם לכן. בדיקה בחדר נוסף בדירה גילתה גבר עירום, שסיפר בחקירה לאחר שהתלבש… כי כבר 10 פעמים הגיע לדירה וקיבל עיסוי והרפיה ידנית שהביאו אותו לסיפוק מיני.
כל הנוכחות נלקחו לחקירה בתחנה. גם ליאנה לוקובסקי, בעלת המקום (33), הוזעקה טלפונית להגיע לתחנה, אולם נחקרה רק בדצמבר – כחמישה חודשים לאחר הפשיטה. הפשיטה הזו הובילה לבסוף לכתב אישום בו הואשמו לוקובסקי ובחורה נוספת בשם נטליה טוריק, שהציגה עצמה כבעלת תארים בתחום העיסוי והרפלקסולוגיה.
לוקובסקי טענה במהלך המשפט כי הזהירה את עובדותיה באשר לאיסור לתת שירותי מין ללקוחות ואף החתימה אותן על התחייבות להימנע מכך, אולם השופטת דורית רייך-שפירא ציינה בהחלטתה כי ההתחייבויות החתומות לא נמסרו לחוקר ואף לא הוגשו לבית המשפט. "ניסיון החיים מלמד שבמכון עיסוי לגיטימי מועסקים בעלי מקצוע משני המינים, גברים כנשים, והם נותנים שירותים לגיטימיים לגברים ולנשים כאחד. השכן ראה שלמכון מגיעים גברים בלבד. גם אם נצא מהנחה שהוא לא תצפת על הבאים לדירה במשך כל שעות הפעילות, ההתבוננות שלו יכולה להיחשב כבדיקה מדגמית מספקת, להסקת מסקנה שלקוחות ממין נקבה לא הגיעו לדירה".
לבסוף הרשיעה השופטת את לוקובסקי בהחזקת מקום לשם זנות וסרסרות ואילו את טוריק הרשיעה בסיוע לניהול המכון. את שתי הנאשמות ייצג עו"ד א. בן יהודה.
