 |
| ככה זה עובד. מתוך מצגת כנס הרשות לאיסור הלבנת הון |
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור חגגה השבוע 15 שנים להיווסדה בכנס צנוע יחסית בו זכו מייסדיה, מנהליה ועובדיה לקבל מחמאות מכל בכירי רשויות אכיפת החוק (יום שלישי, 26 דצמבר).
שרת המשפטים איילת שקד חמקה לשעה קלה ממותחן "חוק ההמלצות" בכנסת רק כדי לברך את הרשות ("אני מאוד מאמינה באכיפה כלכלית משולבת"), יממה לפני שהצביעה בעד החוק שנועד לסרס את ממצאיה של "משטרת הכסף" אשר משולבים באלו של המשטרה; טרח והגיע גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שלקוחותיו בהנהלת הקואליציה של נתניהו ודוד אמסלם ממש לא התייחסו לעמדתו הרשמית בנוגע לחובה לשמור על עצמאות המשטרה;
הכי עצוב היה לראות את ראשי אגף החקירות והמודיעין במשטרה, היוצא והנכנס, הניצבים מני יצחקי וגדי סיסו, שניים מאנשי המקצוע ברמה הגבוהה ביותר אשר סולקו בבושת פנים ממש מהיררכיית קבלת ההחלטות של מערכת אכיפת החוק, לקולות צחקוקיהם ומצהלותיהם של פוליטיקאים צינים הנגועים בשחיתות ונפוטיזם – בפנים נפולות משהו בירכו שניהם את מפעלות הרשות, שלפי יצחקי הפכה להיות המקור המודיעיני הכי יעיל ומדויק של המשטרה "בכמה מהפרשות האחרונות שכולם מכירים".
עד חקיקת החוק לאיסור הלבנת הון ב-1999 והקמת הרשות לצורך אכיפת החוק החדשני, מדינת ישראל נכללה ב"רשימה השחורה" של מדינות אשר לא ניתן היה לסמוך על הרגולציה שלהן בתחום המאבק בכסף השחור והלבנת הון. ב-15 שנות קיומה, ובמיוחד מאז שהוקמו צוותי המשימה המשולבים עם הפרקליטות, המשטרה ורשות מסים (2008), הצליחה הרשות להביא לכדי שלמות כמעט את יכולות המעקב והתיעוד הדיגיטילי בעיקר של תזרים הכסף אשר אזרחי ישראל והקהילה העסקית אוחזים בו בארץ ובעולם, כמו גם ארגוני טרור ואיסלאם קיצוני.
 |
| חדווה בר, גדי סיסו, אמי פלמור, מנדלבליט, שקד צילום מהכתבה ב"מעריב" |
כיום, השוק האפור והצ'יינג'ים הפרועים ביותר סרים למרות הרשות בצייתנות רובוטית כמעט. הבנקים מיואשים מכללי הדיווח על לקוחות שנכפו עליהם בימים בהם תחרות עזה מול חברות אשראי חדשות נוגסת ברווחיהם, ושינויים גלובלים בגזרת המטבעות הוירטואלים אף מאיימים על עתידם. בעיקר חזרו והזכירו בכנס את הלהיט הדיגיטלי החדש, חברות הפינטק אשר מספקות שירותים פיננסיים טכנולוגים לציבור המשקיעים והיזמים מבלי שאף אחד לכאורה יודע מה באמת נעשה בתוכן (מי משקיע, מי מלווה, למי ובכמה), והבנקים במצוות הרשות חייבים לחקור ולדווח על פעילותן כתנאי לניהול חשבונותיהן, שחרף התחרות העתידית הצפויה מולן הן נחשבות ללקוחות הרווחיות ביותר כיום.
בניגוד לכנסים של המשטרה והפרקליטות, מי שלא נכחו בכנס הם נציגי הרשות השופטת, ואולי טוב שכך, כי בעולם מתוקן מישהו עוד ידון פעם גם בחדירת ה"פינטק של המדינה" אל הקרביים של זכויות הפרט. ככה לפחות מתחילה להרגיש האכיפה האגרסיבית והחיטוט המורשה של האח הגדול מהרשות לאיסור הלבנת הון בקבצי החשבונות של חברות ואנשי העסקים. משם צפוי מדרון חלקלק אל חשבונות הבנק של האזרח הפשוט, שחובת ההוכחה לנכסיו וחסכונותיו תעבור אליו בעוצמה שעוד לא הכרנו. "הפכתם אותנו לפקידי שומה", הלין בכנס קצין הציות הראשי של בנק דיסקונט.
 |
| "כסף מזומן מניע כלכלה שחורה". שלומית וגמן-רטנר |
סוף הכסף המזומן
ראש הרשות, ד"ר שלומית וגמן-רטנר, פרסה בפני הקהל, כ-200 מעובדי הרשות וכמה עשרות נציגי מערכת אכיפת החוק והבנקאות, שורה של גרפים המלמדים על הגידול החד בפעילות המודיעינית של הרשות. גידול של 100 אחוז נרשם בבקשות של גופי אכיפה למידע ודו"חות מודיעינים, ובמקביל התפתחה פריחה של יזמות מודיעינית מטעם הרשות עצמה. בחדר המצב המשוכלל של הרשות בקריית הממשלה בתל אביב מייצרים למשטרה, לרשות המסים, שב"כ ומוסד, "בנק יעדים" על פי מודלים סטטיסטים של חשודים פוטנציאלים בהלבנת הון ומימון טרור, מתוך מגוון תחומים המוגדרים בסיכון מוגבר.
במקביל סיפרה וגמן על פעילות הסברה עניפה שהיא עורכת בקרב גורמי הבנקאות על גווניה השונים והמתחדשים, ועד לאחרוני נותני שירותי המטבע בצ'יינג'ים אשר מאמינים ביכולתם להתנתק מהסטיגמה העבריינית ולחבור לשוק הפיננסי, משמע לדווח אמת על עסקאות. לפי נתוני הרשות, חל גידול כללי של 74 אחוזים בכמות הדיווחים האיכותיים ממוסדות פיננסיים, וזינוק של 350 אחוזים (!!!) בדיווחים כאלה מסקטור נותני שירותי המטבע בלבד.
השרה שקד, ומנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, סיפרו על תוספות ניכרות בתקני כוח האדם שהמשרד הקצה השנה לרשות המייצרת כסף למדינה. השתיים חזרו והדגישו גם את המחוייבות של המשרד בהובלת הרשות להמשיך את הליך ההצטרפות של מדינת ישראל לארגון FATF, מועדון המדינות אשר אוכפות פיקוח גלובאלי נוקשה על הלבנות הון ומימון טרור.
 |
| הגידול במספר הכתבות המודיעיניות שהפיצה הרשות לגופי האכיפה |
לצורך עמידה בדרישות מבחן הקבלה הבא של הארגון בחודש מרס, אמורה הממשלה לקדם תיקוני חקיקה רבים מתחום הרגולציה הפיננסית, והבולט שבהם יהיה חוק לצמצום השימוש בכסף מזומן. "זהו הכוח המניע את הכלכלה השחורה ואת מעגלי הפשיעה", ציינה וגמן-רטנר ורמזה על הציפיות שלה, "במרבית מדינות מערב אירופה ניתן להשתמש במזומן עד סכום של 3000 אירו בלבד".
תיקונים אלה מצטרפים לשורה של תיקונים שכבר עברו מתחת לרדאר של הקהל הרחב, אשר אינו צורך עיתונות כלכלית, ושינו באופן דרמטי את המשטר הפיננסי בישראל. עורכי דין, רואי חשבון, יהלומנים, נותני שירותי מטבע, מנהלי זירות מסחר בניירות ערך, כולם מחוייבים כיום לדווח לרשות על פעולות של לקוחותיהם מסכומים מסויימים ומעלה. עכשיו מתוכננת החלת המשטר הפיננסי החדש גם על קרנות גמילות חסדים (גמ"חים) שמתנהלות כמוסד פיננסי אבל אינן מפוקחות כמעט, על סוחרי זהב ועל מתווכי נדל"ן אשר מעורבים בהיבטים פיננסיים של עסקאות.
עד כדי כך נרתמה הרשות לסדר היום העולמי, שהיא זכתה בפרס הראשון בתחרות החקירה הכלכלית הטובה בעולם של ארגון אגמונט לשנת 2016, המתייחס לעבירות הלבנת הון הכרוכות בהעברות כספים בין מספר רב של צדדים ומדינות.
 |
| ניצב גדי סיסו. יניע עם מנדלבליט את המשך חקירות ראש הממשלה |
היסטריה בארגוני הפשע
ניצב גדי סיסו, באחת ההופעות הפומביות הראשונות שלו בתפקידו החדש כראש אח"מ, הודה שהוא עדיין נרגש מגודל המעמד, אבל התעשת במהירות ושחזר איך בתפקידיו הקודמים בלהב 433 וכמפקד יאחב"ל עוד נחשבה ישראל למדינה נחשלת ומקלט להלבנת הון. "ארגונים ומדינות נמנעו לחלוק עימנו מידע ולשתף פעולה, אבל מאז הקמת הרשות ניתן לראות פריצות דרך משמעותיות ביותר בזירה הפיננסית הוירטואלית שבה אנו כה חסרים. בזכות המענה האפקטיבי שקיבלה המשטרה מהרשות הובלנו חקירות רגישות בלהב 433 ועוד יחידות. בעידן הגלובלי בו לכסף ולפעילות ארגוני הפשיעה אין גבולות, יש חשיבות מכרעת לשיתוף פעולה עם גופים ומוסדות פיננסים כמו הרשות, שבזכותה גם המשטרה זכתה להכרה בינלאומית".
קודמו בתפקיד, מני יצחקי, נטל חלק משמעותי עוד יותר במיסוד הקשר בין כל גופי האכיפה. בשבע השנים האחרונות הוא עמד בראש הוועדה המתמדת במטה הארצי, פורום של נציגים מכל רשויות האכיפה אשר מיישם את החלטות צוות ההיגוי של ראשי הרשויות – יועמ"ש, פרקליטות, רשות המסים והמשטרה.
"הרשות היתה בהתחלה כלי מודיעיני רציני וחשוב אבל היום אני יכול לומר שהם בעצם מייצרים לנו פרשיות שבמשך שנים היו מתחת לרדאר, לא היינו יודעים עליהן אילמלא האיכויות המקצועיות של אנשי הרשות והכלים הפיננסים שהם למדו להפעיל. הרשות הפכה מכלי תומך לכלי יוזם, מהדסק שלה יוצאת פעילות סמויה שלנו. הם מכניסים אותנו מנקודה שבה היעד אינו חולם על בואנו, ויש לנו כבר כמה וכמה פרשות גדולות שהגיעו משם, ועוד כמה שבתהליכי הבשלה, הקפיצה בגרף הפעילויות של הרשות מסבירה הכל".
כוחות מקצועיים של המשטרה בתחום המודיעין הפיננסי עובדים קבוע בשורות הרשות, מה שמייצר למשטרה יכולת חדשה של הבנת מידע פיננסי מורכב והפקת תוצרים ראייתיים בזמן קצר ועם מעט אנשים יחסית.
 |
| מנדלבליט דואג ללחוץ יד למני יצחקי מתיקי ראש הממשלה |
"עבריינים בנו לעצמם אימפריות כלכליות במשך עשרות שנים, ואנחנו ב'פרוץ' אחד מהיר משנים להם את החיים", אמר יצחקי. "בזכות הרשות לאיסור הלבנת הון עברנו לשחק במקום קצת שונה, ואני נהנה לשמוע איך העבריינים כל הזמן עסוקים בהגנה על כספים ונכסים שהם אספו במשך השנים, או לחלופין נוטשים פשוט את הפעילות הפלילית.
"גם אם היעד ישתוק כל החקירה, אנחנו סגורים עליו בצורה רצינית ביותר בתיקים האלה. הפגיעה בכיס שלהם יותר כואבת מעונשי המאסר, והתגובה שלהם ממש היסטרית. זה הגיוני, כי כל חייהם הם עסקו בפלילים על מנת לאסוף ממון, וביום בהיר אחד אתה מעלה את כל הכסף לבנק ישראל. אנחנו שמים דגש על העניין הזה, וצריכים להמשיך איתו".
המרדף אחרי הכסף השחור ועברייני המס סוחט מראשי הרשויות בכנס אמירות על גבול ההתלהמות ממש. "החל מ-1 ינואר, עבירות מס הכנסה חמורות ישמשו כעבירות מקור לעבירה של חוק איסור הלבנת הון, תהיה לזה משמעות בענישה וחילוט רכוש, וזה יהיה בוסט אדיר למאבק בשחיתות שלטונית וארגוני הפשיעה", התהדר ראש רשות המסים משה אשר. "יש לנו תוצרים מדהימים משיתוף הפעולה בין המערכות, השנה אנחנו מגיעים למיליארד שקל בהיקף תפיסות כסף ורכוש לפני ואחרי חילוטים… אנחנו לוקחים את הכסף וממוטטים ארגונים.
אשר מעלה על נס את היכולת לגייס עדי מדינה, "דרך בנאדם אחד שנתפס בעבירות מס ומבין את המשמעות של החוק החדש, ניתן למוטט את כל רשת השותפים שלו.. נפתח בפנינו עלם חדש, ואנחנו מכשירים חוקרים להוכחת החיבור בין עבירות מס לעבירות איסור הלבנת הון. המודל הזה מאפשר להגיע לעבריין או לארגון מסוים דרך עבירות המס, עבריין שסוחט באיומים את הלקוחות שלו וחומק מהרשעה ישלם מס לפחות.. עבירות מס מבחינתנו זה שחור ולבן, רשמת לא רשמת, דיווחת לא דיווחת, והתוצאות מדהימות".
 |
| כשאינטרס הבנקים פוגש בזכויות הפרט. חדווה בר |
המטוטלת של הרגולציה
ביקורת על הרשות לאיסור הלבנת הון ביום חגה כמעט ולא הושמעה בכנס עד שדווקא נציגת המדינה, ד"ר חדווה בר, המפקחת על הבנקים, התעקשה להציג בקול צרוד חוות דעת מקצועית שקלקלה את המסיבה, לתדהמת כל הרגולטורים הבכירים שבאולם.
"אני אדבר על משטר איסור הלבנת הון בישראל מהפרספקטיבה הצרה של הפיקוח על הבנקים, שהם המקור המרכזי לדיווחים לרשות וממנה לרשויות המסייעות בתפיסת עבריינים", הודיעה בר בהתייחס לשינויי החקיקה המחמירים, ועל רקע הסתבכויות בנקים ישראלים עם רשויות אמריקאיות אשר חקרו את הסיוע שלהם בעבר למלביני הון אמריקאים.
בר הצטרפה לעמדה הכללית, שהרשות יצרה שינוי דרמטי ב-15 שנות פעילותה בתחום איתור מעלימי מס, אולם טענה כי המטוטלת עברה מאז לצד השני ותהתה בקול רם אם לא הגיעה העת להחזיר אותה למרכז. "לפני 20 שנה לא היתה מודעות, בנקים לא שאלו לקוחות לגבי מקור הכסף שלהם, וגם לא ידעו אם הם משלמים מס. מאז שנכנס לתוקף חוק איסור הלבנת הון, הבנקים הקימו מערכות ציות גדולות שכללו טכנולוגיה ואנשים מהתחום, והפיקוח על הבנקים ראה בזה חשיבות מאוד גדולה. אבל היום הדברים נראים אחרת, פקידים זוטרים מדברים איתי רק על ציות ועל החשש שלהם מאחריות אישית שהרשות מטילה עליהם, בנקאים מפחדים לפתוח חשבון ללקוח חדש, הדרישות של הרשות מאוד מחמירות.
"השינוי הוא דרמטי, מלמעלה עד למטה, והלקוחות כועסים. בכלל, מה המחיר שהמשק משלם בעקבות ההחמרה ברגולציה? חברות מתחומים שונים, הייטק, פינטק, ארגוני צדקה, נש"מים, גמ"חים, עולים חדשים, יהודים בתפוצות, כולם לקוחות שמוגדרים בסיכון גבוה, אבל חלקם הגדול הוא נורמטיבי. אנחנו בוודאי לא רוצים לחזור לימים של פעם, אבל האם אנחנו לא רוצים להחזיר מעט את המטוטלת לכיוון האמצע?".
הרגולטור הכלכלי הראשי, עדיין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, והמנהל הראשון של הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר יהודה שפר, הגיב בצער רב על דברי המפקחת על הבנקים והבהיר ש"אנחנו ממש לא קרובים עדיין לקצה השני".
 |
| הכתבה כפי שפורסמה ב"מעריב סופהשבוע" |
גובי החובות
משום מה, אף אחד בכנס "גובי החובות" הגדול של כל הזמנים לא דיבר על הצורך בהפחתת נטל המס בישראל העשירה, על תעריפי המיסוי המופרזים בה ותהליכי הרישוי המעיקים שלה, שלמעשה הם מחוללים עבירות מס ופשיעה כלכלית. וגם, בסופו של יום, למעלה משני מיליון עצמאים כן משלמים הון עתק מדי חודש לביטוח הלאומי, אך כסף לחולים ולנכים, לזקנים ולילדים במצוקה, תמיד אין.
הרגולציה הישראלית על אנשיה המצויינים ויכולותיה הטכנולוגיות מגלגלת עיניים. לא פעם היא מגוננת על מינהל מושחת המפנק את מקורביו, ומנגד מעודדת מינהל שהוא מחוקק דורסני דוגמת זה המקדם את החקיקה הכלכלית החדשה במדרון החלקלק שיוביל את כולנו אל מדינת האח הגדול.
