 |
| גופות מחבלים וזכויות מסתננים. שקד תוקפת ללא הרף |
בכנס העמותה למשפט ציבורי, שנערך במלון אלמא בזכרון יעקב, האשימה שרת המשפטים איילת שקד את השופטים והממסד המשפטי ב"זלזול בציבור ובמוסד הדמוקרטי היחיד שהציבור בוחר בו באופן ישיר" (חמישי, 21 דצמבר).
דבריההתייחסו ישירות לאג'נדה שהיא מקדמת עם שותפה למפלגת הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, באמצעות קידות "חוק יסוד: החקיקה" שמבקש לחזק את המחוקקים בכנסת על חשבון סמכויות בית משפט העליון, מהלך שזוכה לביקורת מקצועית מקיר אל קיר. בנסיון לקדם את החוק שלה, שקד מאשימה את השופטיםבניתוק מהעם, באי הכרת מציאות החיים ואפילו במתן פסקי דין בחוסר סמכות.
נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות, והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אשר נכחו באולם לא החרישו לנוכח הדברים והגיבו במתקפה משלהם. "טועה מי שסבור כי משילות משמעותה הפעלת כוח שלטוני ללא מְצָרִים", אמרה השופטת וחיות, ומנדלבליט מיהר להודיע על תמיכתו במפכ"ל המשטרה ובראשי אגף החקירות והמודיעין האמונים על חקירת ראש הממשלה, ניתב גדי סיסו שהחליף אץ ניצב מני יצחקי הפורש.
שקד ללא הפסקה
"תרגולת פסילת החוקים שחווינו די בה לכמה שנים… גם שמירה על שלטון החוקטוב לה שתתקיים על פי חוק", הטיחה שקד בבכירי מערכת אכיפת החוק אשר ישבו לידה באולם, "השופטים אינם בני האור והמחוקקים אינם בני חושך… הדמוקרטיה הישראלית בורחת מהעם, והדבר נובע מפחד עמוק וקמאי מהעם ומריחוקן של חלק מהאליטות הישנות ממציאות החיים".
להמחשת טענתה רמזה השרה שקד על פסילת חוק המסתננים ואמרה כי "השיטה שלנו רואה לנגד עיניה בבירור את ירושלים של מעלה, אבל לא מצליחה להבחין בדרום תל–אביב של מטה… בריחתה של הדמוקרטיה מהעם מתקיימת במרחק הגון מהרחוב וניזונה מחוסר היכרות מספקת איתו, עם צרכיו, חולשותיו, תסכוליו, יתרונותיו, יופיו ומאווייו.
"היא מבוססת על העדפת הנורמה המשפטית הטהורה על פני המציאות הקונקרטית. מציאות שלעולם תהיה קשה יותר, סבוכה יותר ומורכבת יותר מכל פלפול משפטי. מציאות שמאלצת אותנו, נבחרי הציבור, שהעם שלח אל הכנסת ואל הממשלה, 'לעשות פוליטיקה', במובן הכי טוב של המילה: מציאת פשרות חוקיות ברות השגה במציאות חיינו. מציאות שלא תמיד יוצאת נשכרת מהסדרים חוקתיים חדים ומופלאים, שעם כל תעוזתם – לעיתים – דבר אין להם עם העולם הממשי; הם נקבעים במשיכת קולמוס שיפוטית מרשימה, אבל החיים חזקים מהם בהרבה".
השרה שקד תקפה ללא הרף: "בעיני מערכת המשפט ה'דמוס' (העם) הפך לדמון, והפך לסכנה הניבטת מכל פינה. הכרעותיו של הדמוס, לפי התיאוריה הפוליטית החדשה (של מערכת המשפט),מונעות מרגשות ולא ממחשבות, מדחפים ולא מדעות. ובדיוק בשל כך – חוקיו של העם, כפי שאלה מחוקקים באמצעות נבחריו, מצויירים לא פעם כמי שעשויים להמיט על כולנו אסון נורא".
 |
| שר החינוך נפתלי בנט. יוזם חוק יסוד: החקיקה, שיחליש את בית משפט ויחזק פוליטיקאים |
לדברי שרת המשפטים, "הצורך לחוקק את חוק יסוד: החקיקה, ברור ומוחשי לכל מי שיד ורגל לו בעולם המשפט. חוק יסוד: החקיקה, מחזיר את השיטה שלנו ליסודות הדמוקרטיים שלה. החוק החשוב הזה הוא עמידה על העיקרון המשפטי הידוע והמוכר: פעולה של רשות שלטונית חייבת להיעשות על פי חוק. ולכלל הזה אין, לא צריך שיהיה וגם לא יהיה, שום יוצא מן הכלל. גם לא כאשר הרשות הזו היא הרשות השופטת המבקשת לפסול את חוקיה של הכנסת, וזאת ללא סמכות חוקית מפורשת".
שקד מתחה ביקורת נוקבת על "בג"ץ גופות המחבלים": "יחד עם כל עם ישראל קיבלנו בימים האחרונים בהשתוממות את פסק הדין המורה לממשלה לוותר על החזקת גופות המחבלים שבידינו, ללא חקיקה חדשה. כיצד לבית המשפט מעולם לא הפריע אותו חוסר הסמכה מפורש בבואו לפסול חוקים. האם בספר החוקים שבית המשפט מחזיק בידיו הסמכות הזו מופיעה?
"עקרון הרוב וכיבוד הכרעת המחוקק הוא עניין שקדושתו בוודאי לא פחותה בעיניי מדאגה כנה לזכויות הפרט. כיבוד הרשות המחוקקת הוא אבן הראש של השיטה הדמוקרטית שלנו. ההתייחסות להכרעת הרוב כאל עניין הליכי בלבד, כקליפת הדמוקרטיה, היא זלזול בציבור וזלזול במוסד הדמוקרטי היחיד שהציבור בוחר בו באופן ישיר… ההתנגדות לחוק יסוד: החקיקה, היא התנגדות ליסוד הדמוקרטי המזוקק שהכנסת מייצגת... וביקורת שיפוטית על תוצרי הכנסת אסור לה שתתקיים על בסיס טקסט חוקי דל ואקרובטיקה פרשנית נדיבה".
חיות: "דיאלוג מביש ובלתי מכבד"
מנגד, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות נשאה דברים חריפים משל עצמה, והאשימה "חלק מנבחרי הציבור, שרים וחברי–כנסת, בדיאלוג "מביש ובלתי מכבד" עם בית המשפט, "דוגמאות יש למכביר" העירה. לדבריה, "בית המשפט נוקט גישה מכבדת ומרוסנת כלפי הרשויות שפעולתן עומדת לביקורת שיפוטית, ואולם אם יש מי שסבור כי כיבוד הרשות המחוקקת או המבצעת, משמעותה העלמת עין מהפרת שלטון החוק או מפגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם – טעות בידו. כמו כן טועה מי שסבור כי משילות משמעותה הפעלת כוח שלטוני ללא מְצָרִים, ללא בקרה וללא איזונים ובלמים", אמרה בחץ ישיר ששוגר אל שקד.
"מנקודת הראות שלנו אין מדובר בשום פנים ואופן במאבקי כוח ושליטה, אלא במילוי התפקיד המוטל עלינו כשופטים", אמרה חיות. "התנהלות ראויה ואחראית בממשק המתקיים בין הרשות השופטת לבין הרשויות האחרות, אינה נבחנת כאשר בית המשפט פוסק באופן התואם את עמדותיו של נבחר הציבור. המבחן האמיתי… הוא כאשר פסק הדין לא בהכרח תואם את עמדותיו…
"לא יהא זה מוגזם לצפות כי הביקורת המושמעת תנוסח בלשון ראויה המתייחסת לגוף ההכרעה ולא לגופם של השופטים שישבו בדין או לגופו של המוסד השיפוטי", דרשה חיות. "למרבה הצער, נשמעו לאחרונה מצד נבחרי ציבור מסוימים קולות הקוראים לאי כיבוד של הכרעות שיפוטיות ולאי ציות לאמור בהן", אמרה ברמז לדברי חבר הכנסת (עו"ד) אמיר אוחנה מהליכוד בשבוע האחרון לאחר פסק הדין בעניין גופות המחבלים. אוחנה טען כי קרב הרגע בו החלטות בג"צ לא יכובדו.
"הציבור שומע את הקולות. חלקו אף עלול להטמיע את המסרים המסוכנים הללו", אמרה חיות. ועוד אמירה בה תקפה את כוונות הפוליטיקאים מימין: "יש כאלה הסבורים כי הדרך להביא לכך שכל ההכרעות השיפוטיות כולן תתאמנה להשקפת עולם פוליטית מסוימת, עוברת בוועדה לבחירת שופטים. כפועל היוצא מכך, הם אף חותרים למינויָים של מי שעל פי הסברה עונים לפרופיל הפוליטי הנדרש. גישה כזו היא מסוכנת והרת אסון. היא חותרת תחת העצמאות ואי–התלות של הרשות השופטת שכל סוד סמכותה טמון בהיותה רשות מקצועית א–פוליטית… החלשת הרשות השופטת עלולה לערער את התשתית שעליה נשען המבנה הדמוקרטי כולו".
 |
| מנדלבליט. "עיקור סמכות בג"צ מתוכן" |
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט דיבר על התנגדותו לחוק יסוד: החקיקה, במתכונת המוצעת על ידי שקד, ולפיה יהיה די ברוב של 61 חברי כנסת לצורך קביעתו של חוק "עוקף בג"ץ".
"דומה בעיניי שישנם גורמים הסבורים כי כל החלטה שמתקבלת על ידי הרוב בכנסת היא בהכרח לגיטימית", אמר מנדלבליט. "הם בדעה זו בדרך כלל כאשר הם נמנים עם הרוב. סברה זו מתעלמת מכך שלעיתים עלול הרוב לקבל החלטות הפוגעות במיעוט. במקרים כאלה הגוף היחיד שעשוי להגן על המיעוט מפני עריצותו של הרוב הוא בית המשפט. תפקידו החשוב ביותר של בית המשפט בתחום החוקתי הינו להגן על המיעוט ולשמור על זכויות האדם. וזה אכן מה שעושה בית המשפט העליון של ישראל".
לדברי מנדלבליט, "משמעות התזכיר שלפיו די ברוב של 61 חברי כנסת לשינוי חוק… היא עיקור מתוכן של סמכות בג"צ למלא את תפקידו כמגן המיעוט. הענקת סמכות לכנסת לאשרר חקיקה שנפסלה בבג"צ, בהיותה בלתי חוקתית, ברוב צר שכזה, תעקר כמעט לחלוטין מתוכן את ההגנה על זכויות האדם, ותפגע בקבוצות החלשות ביותר, שיותר מכל זקוקות להגנה החוקתית".
בנושא חקירות ראש הממשלה ציין מנדלבליט כי יש לו "אמון מלא במפכ"ל המשטרה שהוא משרת ציבור מהמעלה הראשונה, ובראש אח"מ היוצא, ניצב מני יצחקי, והנכנס ניצב גדי סיסו, העושים את מלאכתם ללא משוא פנים".
