 |
| ליאור שרעבי |
פרסום ראשון: שלוש שנות מאסר בלבד נגזרו על ליאור שרעבי (33), איש מחשבים שסחט את בנק יהב ואיים לפרסם מאגרי מידע ונתונים על עשרות אלפי לקוחות הבנק, ומאגרי מידע רגישים של חברות נוספות הכוללים פרטי מידע של מיליון אזרחים.
שרעבי, שהיה בעבר קצין מודיעין בצה"ל, הורשע בהסדר טיעון בעבירות חדירה למחשב, סחיטה באיומים ופגיעה בפרטיות. ההסדר הושג במסגרת גישור בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב בני שגיא. שרעבי יוצג על ידי עורכי הדין אבי חימי ומשה וייס.
שרעבי עבד כמנהל תמיכה טכנית בחברת אקטיב טרייל (Active Trail), המספקת שירותי דיוור ישיר לחברות, בהן בנקים, חברות פיננסים וביטוח. החברה מחזיקה במאגרי מידע רגישים עם פרטי הלקוחות של חברות אלו. לאחר כשנה וחצי, נאלץ שרעבי לעזוב את עבודתו עקב חילוקי דעות עם מנהל חדש שהגיע לחברה.
 |
|
| עו"ד אבי חימי |
לאחר סיום העסקתו, עשה שרעבי שימוש בסיסמאות גישה ומפתחות הזדהות שהיו ידועים לו למחשבי החברה, ועד החלפתם הצליח לחדור מרחוק למחשבים ולהעתיק למחשבו מאות מאגרי מידע שהיו מאוחסנים בשרתים. מדובר על מאות מאגרים הכוללים שמות, כתובות, כתובות דוא"ל, מספרי טלפון, ובחלק מהמאגרים גם נתונים כגון 4 הספרות האחרונות של כרטיס האשראי, מספר הסניף, מקום העבודה, מקצוע ומספר תעודת זהות.
שרעבי פנה במיילים אנונימיים לבנק יהב ולחברה בה עבד, ודרש 1.3 מיליון שקל מהבנק ו-2.5 מיליון שקל מ"אקטיב טרייל" על מנת שלא יפרסם את מאגרי המידע ברשת.
שרעבי שלח עשרות הודעות דוא"ל מאיימות למנהלים בבנק ובחברה בה עבד, וצירף "אילוסטרציה" של כתבה עיתונאית העשויה להתפרסם תוך ימים, אם לא ייענו לדרישותיו – כתבה שתבשר על "פרצת אבטחה ענקית שגרמה למיליוני רשומות של מידע אישי ופיננסי רגיש לדלוף ולהתפרסם ברשת".
 |
| עו"ד משה וייס |
שרעבי אף פירסם ברשת כמה "דוגמאות" ליכולותיו – רשומות שבשלב הראשון עדיין לא הכילו את ה"שדות" והפרטים הרגישים. באחת הרשומות התפרסמו שמות וכתובות דוא"ל של 400 מנהלים בעמדות מפתח במשק הישראלי. שרעבי מכר שתי רשימות שהכין מתוך מאגרי המידע לבית השקעות תמורת 6000 שקל. זאת, לאחר שעשה חיתוכים סטטיסטיים על בסיס המאגרים ויצר רשימות של "לקוחות אמידים" כגון בוגרי יחידת המודיעין 8200 בצה"ל או רופאים ורואי חשבוןשפרטיהם היו במאגרים.
שרעבי נעצר לאחר מו"מ שניהלו מולו ללא ידיעתו חוקרי יחידת הסייבר בלהב 433 ויחידת המו"מ באגף המבצעים. הוא הודה במעשים כבר במהלך חקירותיו במשטרה. התברר כי הוא עשה את הדברים מתוך כעס על החברה בה עבד ועל רקע מצב כלכלי לא מזהיר ורצון לשפר את מצבו, אך לא מתוך מצוקת חובות, אלא מה שמכונה "בצע כסף", רצון להרוויח רווח מהיר.
לשרעבי אין עבר פלילי. הוא כאמור היה קצין בצה"ל ואביו אף היה מפקד מצ"ח צפון.
עו"ד חימי אמר כי "הנאשם הביע חרטת אמת. מדובר בליקוי מאורות שנמשך תקופה קצרה ללא מחשבה מעמיקה על המשמעויות של הדברים. זו חקירה ראשונה בימי חייו. ההסכמה להסדר וההודיה המהירה צריכות להיזקף לזכותו".
הפרקליטות וההגנה עתרו במשותף לשלוש שנות מאסר, כאשר ברקע גילו, היעדר הרשעות קודמות ושיתוף הפעולה, שבא לידי ביטוי בסיום המהיר של התיק. כתב האישום הוגש בספטמבר על ידי מחלקת הסייבר ובתוך שלושה חודשים הושג ההסדר וניתן גזר הדין.
השופט שגיא כתב כי "בבואו של בית המשפט לבחון את הסדר הטיעון, מתקבלת מסקנה כי מדובר בהסדר ראוי המשקף ענישה הולמת הנותנת ביטוי למגוון נתונים לרבות נתונים העומדים לזכותו של הנאשם. המעשים חמורים, הנזק הפוטנציאלי משמעותי ביותר… נתון מרכזי אשר מצדיק את קבלת הסדר הטיעון קשור להתנהלותו של הנאשם בעת חקירת המשטרה כאשר במהלכה ובשלב מסוים החל הנאשם לשתף פעולה באופן מלא עם חוקריו וסיפק את כל הפרטים הרלוונטיים אשר חלקם מצאו את מקומם בתוך כתב האישום". על שרעבי הוטל קנס של 25 אלף שקל.
