הפרופסור למשפטים קיבל משפט חוזר

הוא לא חתם (אילוסטרציה: FREEPIK)

ב-22 בפברואר 2016 הוגש נגד סולומון בודניק, פרופסור למשפטים בפנסיה, כתב אישום שייחס לו החזקת נשק –  אקדח תופי וחמישה כדורים שנתפסו בחיפוש שערכה המשטרה בביתו. החיפוש נערך בעקבות תלונה שהגיש נגדו חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג. יו"ר מפלגת העבודה לשעבר טען כי בודניק שלח לו מכתב איומים. ב-7 במאי השנה בונדיק הורשע במסגרת הסדר טיעון במיוחס לו, ושופטת בית משפט השלום בתל אביב הדסה נאור גזרה עליו ארבעה חודשי עבודות שירות.

תם ונשלם? ממש לא. בסופו של סיפור משפטי מתמשך, בית המשפט המחוזי ביטל את הרשעתו של בודניק, וקבע כי משפטו יתקיים מחדש.

תחילת הפרשה ב-10 ביולי אשתקד, אז נערכה הקראה ראשונה של כתב האישום בבית משפט השלום בתל אביב. בודניק כפר באשמה, בטענה שהאקדח והכדורים שנמצאו בביתו היו של אביו המנוח. בדיון נוסף הוא כפר שוב, ואז נקבע דיון לשמיעת הוכחות אצל השופטת נאור.

ב-16 בפברואר 2017 התקיים דיון הוכחות ראשון, אז השופטת נאור הציעה לצדדים להגיע להסדר טיעון. כבר באותו יום, הצדדים דנו במהירות בסוגיה וסיכמו דברים בעל פה. בעצת סנגורו דאז, בודניק הסכים לכאורה להסדר, אבל הביע את הסתייגותו במפורש, ואף לא חתם על ההסדר.

למרות שההסדר לא נחתם בכתב, דיון הטיעונים לעונש נקבע ל-7 במאי. בודניק התייצב באולמה של השופטת נאור עם סנגורו החדש, עו"ד איתן סבג, וכבר בפתיחת הדיון פנה לבית המשפט נגד התנהלות ההליך, אולם השופטת נאור לא קיימה שום בירור בנושא. גם אחרי הטיעונים לעונש, שב בודניק וביקש לפסול את הודאתו, בטענה שבכלל לא הודה.

אקדח תופי (צילום ארכיון להמחשה: דוברות המשטרה)

הפרקליטות התנגדה לבקשתו של בודניק, ואז החל עו"ד סבג למנות את הכשלים שנפלו בהליך. ראשית, הוא טען, ניהול משא ומתן אינו אמור להתקיים בפני בית המשפט, ובוודאי שלא מול השופטת שנקבעה כזו אשר תדון בהוכחות. זאת ועוד, עו"ד סבג טען כי היעדר הסכם מפורט בכתב הוא מחדל של התביעה, והעובדה שהמשא ומתן התנהל בחופזה, שעה שהעדים ממתינים מחוץ לאולם, יש בה טעם לפגם.

נראה כי השופטת נאור לא הסכימה. היא הרשיעה את בודניק במיוחס לו, וגזרה עליו ארבעה חודשי עבודות שירות.

עו"ד סבג לא השלים עם החלטת השופטת. בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי הוא ערער על עצם ההרשעה וגם על גזר הדין. לטענתו, המלצת השופטת להגיע להסדר יצרה עוול, שכן לפי עקרונות היסוד של הסדרי טיעון, בית המשפט אינו אמור לפעול כמגשר. לטענת עו"ד סבג, "למרות שהסדרים אינם מחייבים את בית המשפט, הוא אמור לדין בהם כשהם מונחים בפניו, ולא להציע אותם".

עו"ד סבג הוסיף וטען בערעור, כי הכשלים של בית המשפט לא נגמרו בהמלצת השופטת. לדבריו, מפרוטוקול הדיון בו סוכמה העסקה עולה כי בית המשפט לא התיר לנאשם לחזור בו מכפירתו, לא וידא האם מדובר בהודאת אמת, ולא הזהיר את הנאשם כי בית המשפט אינו מחויב לעסקה. לכן, נטען בערעור, הנאשם לא הבין את הסיכונים המונחים בפניו.

עו"ד איתן סבג	השופטת הדסה נאור

בודניק, סיכם עו"ד סבג, "זעק לחפותו והבהיר כי אינו מעוניין בעסקה מהיום הראשון. עמדתו העקבית והנחרצת הוצגה לאורך כל הדיונים, ולמזלו עמדתו מגובה בכתב". בכך התכוון עו"ד סבג למסמך בו הבהיר בודניק כי קיבל את פרטי ההסכם, אך אינו מוכן לחתום עליו וכי ברצונו לנהל הוכחות. "עורך דיני המליץ לי לקבל את ההסדר, אך ברצוני לנהל הוכחות בכל זאת", נכתב במסמך, שהוצג לבית המשפט לפני שהוצג בפניו ההסכם. לאור כל זאת, ביקש עו"ד סבג לבטל את פסק הדין של השופטת נאור.

בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי ניסתה נציגת הפרקליטות, עו"ד גלי חצב, להסביר את ההתנהלות בתיק, אולם בשלב מסוים המליצו לה השופטים דבורה ברלינר, שי יניב וגרשון גונטובניק, להסכים לבטל את הכרעת הדין, וממילא את גזר הדין, ולהחזיר את התיק לבית משפט השלום. עו"ד חצב השאירה את ההחלטה לבית המשפט, ושלושת השופטים קבעו כי "פסק הדין יבוטל. הדיון בתיק יתנהל מראשיתו, והמערער יוכל להגיב להקראת כתב האישום כפי שימצא לנכון".

עו"ד סבג מסר בתגובה: "החלטת בית המשפט מדברת בעד עצמה, ואני שמח שעכשיו מר בודניק יוכל להילחם על חפותו בבית המשפט".