שנה מאסר לחוקר הצמחים המפורסם שגידל 77 קילו קנאביס

נסים קריספיל

נסים קריספיל (70), חוקר צמחים מפורסם ואוטודידקט, ירצה שנת מאסר בפועל לאחר שהורשע בגידול מאות שתילי קנאביס במשקל כולל של 77 ק"ג. בבית המשפט המחוזי בירושלים גם נקבע כי מחצית משווי ביתו של קריספיל – בו גידל והחזיק את הסמים – תחולט.

קריספיל, במקצועו חוקר בוטניקה מוכר (ראה במסגרת למטה), גידל את הקנאביס בבית הרשום במנהל מקרקעי ישראל ומצוי בבעלותו במושב תירוש. במסגרת הסדר טיעון שנחתם בין הפרקליטות לבין הסנגורית שלו, עו"ד טלי גוטליב, הוא הורשע בגידול סמים, החזקת חצרים לגידול סמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים לגידול סמים. לפי האישום, הוא תכנן לגדל את הקנאביס למטרת רווח.

לשם קידום התוכנית שלו, קריספיל נסע למרוקו ורכש זרעים בכמות שתאפשר גידול של כ-1000 שתילי סם, רכש כלים לגידול, וזרע מאות זרעים באדניות שהציב על גג ביתו. כשצמחו, קטף את השתילים, הפריד את העלים מהצמחים במכשיר אלקטרוני, וארז אותם בארגזים שאוחסנו בקומה השלישית בבית. לאחר הקטיף הזה הוא זרע כמות נוספת ב-518 אדניות. בפשיטה שנערכה על הבית ב-20 בנובמבר אשתקד, נתפסו 77.32 ק"ג קנאביס – בארגזי קרטון וגם באדניות על הגג. או אז קריספיל נעצר.

הצדדים הודיעו לבית המשפט כי לפי ההסדר, קריספיל יודה ויורשע והצדדים יעתרו במשותף לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, כמו גם מאסר על תנאי וקנס. הוסכם גם כי הצדדים יהיו חופשיים בטיעוניהם בנוגע לבקשת התביעה להכריז על קריספיל כסוחר סמים, כמו גם בנוגע לבקשת הפרקליטות לחלט את רכושו. בטרם הטיעונים לעונש, אלו היו הסוגיות במרכז המחלוקת.

ארגזים "מוכנים להפצה" שנתפסו בבית

לא עניין של כסף

במהלך המשפט הגישה הפרקליטות לבית המשפט צילומים של הסמים, וכן של הציוד בבית. מנגד, קריספיל טען כי בהיותו חוקר של צמחי מרפא וצמחי ארץ ישראל – גידל את הסמים לצורך מחקר מדעי. בעדותו תיאר עבודות רחבות היקף שביצע במשך השנים, כולל מחקר שדה גדול על צמחי הבר בישראל כמקור לתרופות. הוא הציג ספרים רבים שכתב, והוסיף כי את מחקריו המשיך במרוקו – מקום שלדבריו מהווה את בית הגידול הגדול בעולם לגידול קנאביס. הוא הוסיף וטען כי מעולם לא השתמש בקנאביס, אך התכוון לבחון אפשרות לטפל בחולים סופניים באמצעות חליטת קנאביס ולא בעישון שמזיק. לטענתו, מטרת המחקר היתה לסייע לחולים סופניים, והוא אף סייע למספר חולים ללא כל תמורה.  

למרות שלבסוף הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, קריספיל הכחיש מאז נעצר כי התכוון להפיק רווח כספי מסחר בסם, והוסיף כי חי בצניעות והכסף מעולם לא היה "נר לרגליו". בנוגע לבית מגוריו, נשוא בקשת החילוט, טען כי היה מעוניין לרכוש בית במקום שאוכלוסייתו מושתתת על עולים ממרוקו, ולכן בנה בשלב ראשון בית צנוע בן קומה אחת, ובהמשך הוסיף קומה נוספת שנבנתה כחדר אירוח מרוקאי, במטרה לשרת מטיילים המשתתפים בסיוריו. הוא סיפר גם שכיום הוא מתקיים מקצבת ביטוח לאומי לאחר שצבר חובות שונים.

במהלך המשפט, בחקירתו הנגדית, קריספיל נשאל על גנרטורים ומשקל דיגיטלי שנמצאו בביתו, וטען שנועדו לשימושו שלו. הוא הסביר כי נזקק לכמות של 30 ק"ג קנאביס מאחר שייעד את המחקר ל-300 חולים סופניים שהיו אמורים לקבל טיפול. הוא נשאל על קיומו של חומר כתוב המתעד את המחקר, והשיב כי קיים יומן מחקר שבו רשם את הנתונים. עם זאת הוסיף כי חקירת המשטרה קטעה את המחקר באיבו ולכן לא נכתב דבר לגבי המחקר עצמו.

יש לציין כי קריספיל לא קיבל אישור כלשהו לניהול המחקר, מכיוון שלא מדובר במחקר אקדמי. כאשר נשאל במשפט על מקורותיו הכספיים, השיב כי הוא מחזיק בכסף מזומן, איתו רכש את הציוד ומחסכונותיו גם מימן טיול למספר ארצות במזרח.

מטעמו של קריספיל העיד פרופ' יורם בילו, חבר האקדמיה הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל. בילו העיד שהוא מכיר את קריספיל עשרות שנים בשל תחומי העיסוק שלו, והביע הערכה רבה למחקריו של הנאשם על אף שאינו איש אקדמיה ולא נהנה מתקציבי מחקר. בנוסף הוגשו מכתבי הערכה ותמיכה מאת פרופ' נתיב דודאי, מנהל היחידה לצמחי תבלין ובושם במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני), פרופ' יוסי לשם מהמרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון, וגור גדעון ממרפאת מואב – מרפאה בינ"ל לרפואה אינטגרטיבית.

השתילים שנתפסו על גג הבית

בעיות בגרסאות

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ דחתה את הטענות של קריספיל. "אני דוחה את טענות הנאשם. אין מחלוקת שמדובר במחקר שאינו מוכר על ידי גורם אקדמי כלשהו, לא הוצגו מתודות מחקריות ברורות, לא הוגדר היכן וכיצד ייערך המחקר, מלבד התיזה הכללית של מתן חליטות קנביס לחולים סופניים", קבעה השופטת, "מדובר במחקר בבני אדם, בחולים סופניים המצויים מטבע הדברים במצב רגיש ביותר מבחינה רפואית ונפשית. מחקר כזה מצריך אישורים של גורמים מוסמכים, והוא מורכב מאד מבחינה מדעית ומוסרית".

"הנאשם יכול היה, אולי, לקיים קשר עם אנשים בודדים, על בסיס קשרים אישיים, ולאפשר להם להשתמש בסם שגודל על ידו", הוסיפה השופטת, "אולם הוא העיד כי היה בכוונתו לספק את הסמים לחולים סופניים בבתי חולים, על דעת הרופאים ובני המשפחה, וכי הכמות הגדולה של הסם נדרשה בשל מספרם הגדול של החולים הסופניים בבתי חולים ברחבי הארץ. עריכת מחקר רחב היקף שבו משתתפים מאות אנשים חולים במצב סופני, הצורכים חומר שהוא סם מסוכן – זוהי משימה מורכבת ושאפתנית ביותר, המצריכה קבלת אישורים וניהול קשרים מסודרים עם גופים שונים, ואינה עניין שניתן לבצע כלאחר יד".

זאת ועוד, הוסיפה השופטת, "אם היה בכוונתו של הנאשם לחקור אפשרות שימוש בסם כחליטה, לצורך מחקר כזה די במספר צמחים בודדים, ולא ברור מדוע היה צורך בעשרות ק"ג, במאות צמחים במחזורי גידול שונים ובגידול בתנאים מבוקרים של השקיה וטמפרטורה. אלה מאפיינים גידול למטרת מיקסום גדילה ורווח".

השופטת חגית מאק-קלמנוביץ	עו"ד טלי גוטליב

השופטת הוסיפה כי בפועל אין אינדיקציה לכך שקריספיל הפיק רווחים כלשהם ממעשיו, ולמעשה נראה כי ההפך הוא הנכון – שכן הוא הפסיד את כל הכסף שהשקיע בהקמת התשתית –  אולם ציינה גם כי קיים ניגוד ברור בין מצבו הכלכלי לבין ההשקעה הכספית הגדולה בהקמת תשתית הגידול. לבסוף, השופטת הכריזה על קריספיל סוחר סמים.

השופטת קבעה כאמור כי רק מחצית מערך הבית תחולט – בין היתר לנוכח גילו המתקדם של הנאשם ואי הפקת רווחים בפועל, ועל מנת להשאיר בידיו "אמצעי מחיה ומקום מגורים". על פי חוות דעת שמאי – שווי ביתו של קריספיל 1.9 מיליון שקל, ולכן הוא חויב לשלם תוך ארבעה חודשים מחצית משווי הבית. אם לא יעשה זאת, המדינה תוכל לפעול לחילוט הבית בהתאם לסמכויותיה, ובלבד שמחצית התמורה שתתקבל תועבר לקריספל. כמו כן קבעה כי שני כלי רכב על שמו של קריספיל יחולטו, וגם 1,100 דולר שנתפסו בביתו.

ב-31 בדצמבר יתייצב קריספיל לריצוי עונשו. לבקשת הסנגורית, ביצוע צו החילוט עוכב ב-45 יום על מנת לאפשר להגנה לשקול הגשת ערר לבית המשפט העליון.