ועדת השחרורים במקום מושבה בבית הסוהר צלמון דחתה (שני,29.1) בקשה שהגישה פרקליטות מחוז צפון להפקיע את רישיון האסיר של פבל קריגר. הפרקליטות טענה כי קריגר הפר את תנאי השחרור שלו, וביקשה להחזירו לכלא, אולם הוועדה דחתה כאמור את הבקשה.
קריגר נעצר ביולי 2010 והואשם יחד עם אחרים בעבירות נשק, הצתה, סמים ואלימות. לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה השתכנע בכך שהוא היה דמות מרכזית בחבורה, ושחלקו היה גדול משל השאר, קריגר נידון ל-10 שנות מאסר בפועל. ב-23 בנובמבר 2015 הוא שוחרר בתנאים מגבילים לאחר שריצה שני שליש מעונשו, והפך לאסיר ברישיון.
לטענת הפרקליטות, תחילה עבר קריגר בהצלחה ישיבות ביקורת בעניינו, אולם בהמשך הפר את תנאי השחרור, ולפי מידע שהתקבל מהמשטרה – הוא אף חזר לכאורה לעסוק בפלילים. לפיכך, המשטרה ביקשה כבר במהלך 2016 את הפקעת רישיונו. בדצמבר אותה שנה התקיימה ישיבת ביקורת נוספת, בה לא נדונה בקשת המשטרה, ונקבע דיון נוסף למאי 2017. בדיון זה שבה המשטרה וטענה כי קריגר חזר לעסוק בפלילים, ולפיכך לא אושרה בקשתו להקלה בתנאי השחרור שלו.
ישיבת ביקורת נוספת של הוועדה נקבעה ל-21 בדצמבר 2017, אז הגישה עו"ד נטע פוניס-אלהרר, סגנית בכירה בפרקליטות, בקשה נוספת להפקיע את רישיונו של קריגר, בטענה שהוא מסכן את שלום הציבור על אף שהוזהר על ידי ועדת השחרורים. עוד היא טענה, כי רף ההוכחה באשר למידע שבידי המשטרה אינו בהתאם לרף ההוכחה הפלילית, אלא נמוך ממנו. "במשטרת ישראל הצטבר מידע מודיעיני רב בעניינו של האסיר", כתבה בבקשה, "בכלל זה יש במידע החסוי להעיד על כך כי המשיב חזר לסורו, ואף לפעילות פלילית ענפה שעניינה ביצוען של עבירות וסכסוכים בין עבריינים… לא רק שמדובר במספר רב של ידיעות, אלא מדובר בידיעות מוצלבות, מאומתות, מהעת האחרונה ובעלות ערכיות גבוהה".
עו"ד גיא מימון שמייצג את קריגר תהה כיצד זה באם יש מידע על פעילות כה ענפה, לא התנהלה חקירה בנושא, לא הוצאו צווים ולא הוגש כתב אישום. כמו כן הוא שאל מדוע לא נדונה בקשת המשטרה להפקיע את הרישיון לפני יותר משנה, אם קריגר אכן כל כך מסוכן. "עתה, לקראת סיום תקופת השליש", אמר לוועדה, "רוצים להפקיע כמעט שלוש שנים. אני לא מאמין שהלב יכול להיות עם החלטה כל כך דרקונית".
לא ברור כמה הלב שיחק תפקיד בהחלטה, אבל ועדת השחרורים בראשות השופט בדימוס אבי הבר לא ממש התרשמה מהמידע החסוי שהועבר אליה מהמשטרה. "חלק מהמידעים לא מהתקופה האחרונה", נכתב בהחלטה לדחות את בקשת ההפקעה, "וחלק אחר אין בו כדי להקים חשד ממשי לביצוע העבירה. בהסתמך על החומר שהוגש לנו, הגענו למסקנה שאין בו די כדי לבסס טענות המשטרה כי אסיר זה ממשיך לבצע עבירות… ומדובר בהעלאת חשדות בלבד".
עו"ד מימון שייצג את קריגר אומר כי "כיום יותר מתמיד מוגשות בקשות להפקעה, רק על סמך מידעים מודיעינים של המשטרה בגין מעורבות פלילית לכאורה. בלא מעט מקרים – הבקשות מתקבלות בין במלואן ובין בחלקן. המשמעות היא מכה ניצחת וקטיעה של הליך שיקומי של אסירים שלראשונה בחייהם מתוודעים לתכנים טיפוליים עמוקים שאין להקל ראש בהם".
ביחס לקריגר אמר עו"ד מימון, כי זה "היה מקרה מובהק של בקשת הפקעה דרקונית, של שלוש שנות מאסר כמעט, אמנם בעבירות מאוד חמורות, אולם אך ורק בהסתמך על צבר של מידעים משטרתיים. וזאת בלא שיש להם תימוכין חיצוניים כגון צווי חיפוש, מעצר, חקירה וכדומה, כאשר מנגד ניצב אסיר משוקם במשך שנים לשביעות רצון גורמי הטיפול. צריך לזכור שמדובר בראיה מנהלית קבילה לכל דבר ועניין על פי פסיקת בית המשפט העליון, כמובן בכפוף לרמת הוכחה גבוהה. אולם אליה וקוץ בה – הסניגור ניצב מול פרפרזות בלבד – כאשר המילה פרפרזה ארוכה יותר מהתוכן התמציתי המתקבל לעיונו".
"ביקשתי להעביר מסר ברור כי מידע מודיעיני – גם אם הוא לכאורה מוצלב 'ואמין' – לעולם לא יכול לענות להגדרה המשפטית של עובדה מוכחת, ואין להישען על מידעים כאלה כשהם עומדים לבדם לרועץ לאסיר משוחרר – שנתון לחסדם של מקורות משטרתיים – שלא מן הנמנע והם מוסרים מידעים מתוך אינטרסים זרים ובחלק מהמקרים גם ככלי ניגוח באויביהם", מוסיף עו"ד מימון, "לדידי – השימוש במידע מודיעיני כראיה מנהלית יחידה חייב להעשות במשורה, ויש לתת ביטוי נוקשה וקשוח הרבה יותר לביטוי 'רמת הוכחה גבוהה'".
לעו"ד מימון ביקורת גם על המשטרה: "בכל הכבוד למשטרת ישראל, לא יעלה על הדעת כי קציני מודיעין 'ינהלו' את הערכאה המשפטית בשלט רחוק. באם יש למשטרה מידע, שתתכבד לעשות את מלאכתה בזירה החקירתית בלבד, ולא בענישה באמצעות 'כביש עוקף' ראיות 'קבילות'. אני שמח שהוועדה הנכבדה תחמה באופן ברור ומוצדק את קווי הגבול המנהליים – שהגם והם דקים לעיתים – הם אלו שמונעים פגיעה אנושה בחירות של אסיר משוחרר. ולא פחות חשוב – הוועדה הנכבדה ביכרה את המשך השיקום הטוב והארוך של מרשי – ונתנה לו תקווה".
