ועדת השחרורים שליד כלא השרון החליטה לפני ימים אחדים על שחרורם של מתניה גונן (33) מראשון לציון ויעקב קינן (33) מגבעת שמואל, שהורשעו יחד עם אחרים במעורבות בגידול מריחואנה בשווי מאות מיליוני שקלים.
כזכור, מכתבי אישום שהוגשו נגד שישה נטען כי היו מעורבים בגידול 5.5 טון מריחואנה במושב ניצני עוז שבשרון – כמות כמעט חסרת תקדים, בשווי כולל של כ-300 מיליון שקל. דוד בלחסן (44), חקלאי שהוכרז כפושט רגל, שילם מעל 200 אלף שקל לשני אחים מהמשולש כדי שיקימו עבורו שתי חממות על פני 7.5 דונם, ולאחר מכן מינה את גונן כאחראי על הגידול בשטחים אלה. חמשת הנאשמים הנוספים בפרשה, בהם קינן, עבדו בחממות, שהוגדרו על ידי המשטרה כבית הגידול הגדול ביותר אי פעם לגידול לסמים לא חוקיים בישראל.
גונן הודה כי היה שכיר ואחראי על שאר הפועלים. עם זאת טען, כי לא נהנה מסכומי העתק שהיו מתקבלים ממכירת הסמים. לאחר הרשעתו בגידול הוא נידון ל-30 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר על תנאי.
לכתבה על הסדרי הטיעון בפרשה – לחצו כאן.
לאחר שריצה קרוב ל-18 חודשי מאסר, הגישו סנגוריו בקשה לשחרור מוקדם. הסנגורים – עורכי הדין חן מאירי, יקי קהן ומשה סוחמי – את בבקשה את ההליך הטיפולי שעבר בכלא ואת התנהגותו הטובה במהלך המאסר.
גונן עצמו אמר במהלך הדיון בפני הוועדה: "אני מצטער, למדתי לקח… לא הייתי עבריין אף פעם ולא אחזור להיות עבריין. שילמתי מחיר כבד במאסר הזה. אני לא מתכוון לחזור למקום הזה. אני מביע חרטה מכל הלב. שילמתי מחיר יקר מאוד בזה שהגעתי לבית הסוהר. אני אעמוד בכל תנאי ובכל טיפול".
חברי הוועדה – הדיינים שלמה איזקסון, ויקי היינה וחנה גורדון – ציינו בהחלטתם כי "האסיר מיצה את מרב אפשרויות הטיפול בין כותלי הכלא, גילה מוטיבציה רבה עוד במהלך תקופת מעצרו לשינוי התודעה הפלילית שלו והפיכתה לנורמטיבית חברתית". עוד ציינו חברי הוועדה את התנהגותו שהיתה ללא כל דופי בכלא, והתייחסו לקביעת גורמי הטיפול שסיפרו על טלטלה שעבר נוכח "חוויית המאסר". חברי הוועדה התייחסו גם לכך שגונן עבד במיזם המריחואנה תקופה קצרה של כשבועיים שלושה, והוא עצמו לא אמור היה להפיק תועלת כלכלית ממכירת הסמים. לבסוף הורתה הוועדה על שחרורו של גונן בתנאים הכפופים לתוכנית של הרשות לשיקום האסיר (רש"א).
בתוך כך, השחרורים החליטה (שני, 19.3) גם על שחרורו של יעקב קינן, אחד מששת הפועלים שעסקו בגידול הסמים. קינן, חייל קרבי לשעבר, היה ללא עבר פלילי אך בפרשה זו נשפט ל-28 חודשי מאסר בפועל.
סנגורו, עו"ד סוחמי, עתר לשחררו אך מנגד המדינה התנגדה תוך שהיא מבססת את ההתנגדות שלה על מידעים מודיעיניים שלכאורה קיימים לגביו בנוגע לעבירות סמים. עו"ד סוחמי הדגיש בדיון בפני ועדת השחרורים כי מדובר באסיר חיובי ששימש בכלא כחונך. קינן עצמו אמר בפני הועדה כי עשה טעות ושילם עליה.
חברי הוועדה שבחנו את המידע המודיעיני קבעו כי מדובר במידע שהתקבל לפני שבעה חודשים. עוד ציינו כי קינן לקח חלק פעיל בכל עשייה חיובית שרק היה יכול, ותרם רבות מזמנו לטובת עצורים אחרים. לבסוף, הוועדה קיבלה את עמדת הסנגור והורתה על שחרורו של קינן לפי תוכנית שבנתה לו רש"א.
לבקשת המדינה, הוועדה עיכבה את ביצוע השחרור על מנת לאפשר הגשת ערעור על החלטתה.
