זהו זה שמיח בשטטיל. עכשיו פנה מי שפנה לבג"ץ בדרישה למנוע חיפוש בכלים של הנכנסים לבתי חולים, מוסדות ציבור או צה"ל כדי לברר אם הם נושאים חמץ בכליהם.
חוק חג המצות (איסורי חמץ), תשמ"ו-1986 קובע, כי מצהרי יד' בניסן ועד 20 דקות אחר שקיעת החמה של יום כא' בניסן, לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה. מוצר חמץ מוגדר כלחם, לחמניה, פיתה וכל מוצרי קמח אחרים. חוק המצות מאפשר לשר הפנים למנות מפקחים כדי לערוך חקירות ולמפקח תהיינה סמכויות של קצין משטרה בדרגת מפקח לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) וסעיף 3 לפקודה זו, יחול על רישום הודעה שרשם מפקח מכוח סמכות זו.
אז מה עכשיו רוצים עוד מחיינו? זכורני כשבאתי לארה"ב, נשאלתי במשטרת הגבולות אם יש לי פירות, ירקות או שתילים. השבתי בשלילה.
והנה קפץ לעומתי כלב שאומן לגלות סמים מוחבאים דווקא, וגילה – לא לטובתי – תפוח עץ זנוח בין חפציי. מיד התחוללקה במקום מהומת אלוקים. מישהו לחץ על כפתור אזעקה צורמת מלווה באור צהוב קורע עין. סופם של דברים, נחלצתי מעסק ביש זה בשפעת, התנצלויות וחבוט כולי.
אז מה, אתם רוצים למנוע ממפקחי שר הפנים לעשות מלאכתם על הצד הראוי והמושלם? לא מתאים לכם שקיים בספר החוקים חוק המצות? אז נא לפעול לביטול חוק זה. עד אז המשיכו להתנהג כאזרחים שומרי חוק ואל תחפצו "דרכי קיצור" לרוקן חוק זה מתוכו.
פסח כשר ומשמח לכולכם.
לכתבת ארכיון על ספר עם השיר "אבו כביר" של עו"ד שטנגר – לחצו כאן.
