בלשכת עורכי הדין נערך השבוע דיון חירום במסגרת התארגנות חוצת מגזרים של עורכי דין פליליסטים ואזרחיים, לשינוי חוק הגבלת השימוש במזומן, שהתקבל בכנסת בחודש שעבר. עורכי הדין דורשים החרגה מהחוק כך שלא יחול עליהם, ומבקשים לקדם תיקון לחוק. לפי האוצר, הגבלת השימוש במזומן נועדה לסייע במאבק בהון השחור, בהלבנת הון ובפשיעה הכלכלית, אך לטענת עורכי הדין, ההגבלות יפגעו בזכות הייצוג ובנגישות לשירות של מתדיינים מכל הסקטורים: החל מאוכלוסיות במצוקה כלכלית שחשבונם הוגבל על ידי הבנק במסגרת הליכי פשיטת רגל ועיקולים, ועד אנשי עסקים שרכושם הוקפא על ידי המדינה עקב חשד לפלילים.
לפי החוק, שייכנס לתוקף בינואר 2019, עסקאות במזומן עם עוסק יוגבלו לסכום של עד 11 אלף שקל, ועסקאות בין אנשים פרטיים יוגבלו עד ל-50 אלף שקל. בחוק נקבעה אופציה להורדת נוספת של הרף בשנה לאחר מכן, ל-6,000 ול-15 אלף שקל בהתאמה. גם על צ'קים סחירים יחולו מגבלות דומות: תיאסר הוצאת צ'קים ללא רישום שם המוטב ופרטי מסב, ולא ניתן יהיה לפרוע צ'ק שהוסב יותר מפעם אחת וסכומו עולה על 10,000 שקל.
ביצוע עסקאות במזומן מעבר לסף ייחשב עבירה פלילית שבגינה יוטל קנס מנהלי או עיצום כספי. מקבל התשלום יהיה חשוף לעיצום של בין 20 ל-60 אחוזים מהתשלום במזומן. גם למשלם נקבעה ענישת קנס מדורגת, ויוקם מערך של מפקחים. מי שיפעל להתחמק מחובת החוק על ידי פיצול עסקה או רישום פרטים כוזבים, דינו שלוש שנות מאסר.
"המדינה רוצה לצמצם שימוש בכסף שחור, לא רק מפעילות פלילית, אלא גם מאי תשלום מסים, וקבעה כלל שאי אפשר לתת שירות במזומן", מסביר גורם בכיר. "יש הרבה בעלי מקצוע שרצו להחריג את עצמם, אבל הסקטור של עורכי הדין הוא ייחודי, כי החוק ימנע ייצוג ויפגע באזרחים הזקוקים לו, והזכות לייצוג היא חוקתית. זה לא כמו שאתה רוצה לקנות טלוויזיה ולא יכול לשלם במזומן".
החוק הטרי עורר סערה, ויוזמה לתיקונו הופצה בין מאות עורכי דין. מי שיזמה ופתחה את הקבוצה הראשונה בנושא היא הפליליסטית עו"ד נעמה אלחדד. ביום שני (23.4) החלה ההתארגנות לרקום עור וגידים, בדיון משותף של הפורום הפלילי בלשכה יחד עם ועדת איסור הלבנת הון, ועדת מסים וועדת הוצאה לפועל. בדיון הוחלט כי נציג מכל ועדה ימונה כדי לגבש הצעת חוק שתוגש לאישור הוועד המרכזי וראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, כדי להפוך אותה ליוזמה רשמית של הלשכה ולהביאה בפני שרת המשפטים.
בין המשתתפים בדיון היו המשנה לראש הלשכה עו"ד יוסף ויצמן, ראשי ועדת איסור הלבנת הון (ארצי ומחוזות) עו"ד גיל דחוח, יעל גרוסמן, אורי גולדמן ורונן רוזנבלום, ופליליסטים בכירים כמו עורכי הדין ליה פלוס וד"ר איתן פינקלשטיין, שחר חצרוני, תמיר סננס, משה שרמן ועו"ד (מיסוי) טל עצמון ממשרד זליגמן.
20 אלף זה יותר מ-1500
הפליליסטים תיארו סיטואציות יומיומיות בהן יתעורר קושי, החל משחרור ממעצר והפקדת ערבות כספית, ועד עתירה לשחרור כספים וחשבונות שהוקפאו במסגרת חקירה. במקרים רבים לקוחות, במיוחד כאלה שהחשבונות שלהם מעוקלים או מוגבלים, אוספים שקל לשקל כדי להפקיד ערבות לשחרור ממעצר.
אמת, שגם עבריינים "מקצועיים" עשויים להיות מוטרדים עקב אי יכולת "להשמיש" כספים במזומן תחת המגבלות החדשות, אך הפגיעה אינה נעצרת בהם, אלא מתרחבת. למשל, חשודים ונאשמים בעבירות צוארון לבן – אנשי עסקים ואישי ציבור שהחשבונות שלהם נתפסים, בדרך כלל עוד בשלב החקירה. גם הם יתקשו לשלם לעורכי הדין כאשר רכושם מוקפא, ואין להם נתיב חלופי במזומן.
התוצאה, אומרים מובילי ההתארגנות, תהיה שגם אלה שיכולים לכאורה לשלם אולם כספיהם נתפסו, יצטרכו לגשת לסנגוריה הציבורית. כך החקיקה תפעל בניגוד לעמדה המוצהרת של השרה איילת שקד, שרוצה לצמצם את תפקיד הסנגוריה כך שלא תייצג בעלי אמצעים. "תשלום באמצעות חשבון אחר נחשב גם הוא כהלבנת הון", אומר אחד העוסקים בנושא. "האלטרנטיבה לתיקון החוק היא הפיכת קבוצה גדולה של עורכי דין ולקוחותיהם לעבריינים".
הבעיה לא מסתיימת בתחום הפלילי, והיא רחבה אולי אף יותר בתחום הייצוג האזרחי. עורכי הדין השותפים ליוזמה אומרים כי הפגיעה היא בכל לקוח שחשבון הבנק שלו תחת עיקולים והגבלות, למשל חייבים עם תיקי הוצאה לפועל. כיצד ישלמו לעורך דין על טיפול בחוב ללא אפשרות לשלם במזומן? "העניין נוגע ל-20 אלף עורכי דין העוסקים בתיקי הוצל"פ ולא רק ל-1500 'פליליסטים', מה שמגדיל את הסיכוי שהלשכה תקדם מהלך", מעריכים גורמים בנושא.
במהלך הדיון המשותף הוצגה טיוטה ראשונית של הצעת חוק שהכין עו"ד ד"ר פינקלשטיין, לשעבר אחראי על תחום הלבנת ההון בפרקליטות מחוז מרכז. על פי ההצעה, ההגבלות בחוק לא יחולו ככל שמדובר בכספי שכר טרחה לעו"ד. "מטרת התיקון היא לאזן בין התכליות העומדות בבסיס החוק לבין הצורך למנוע פגיעה בייצוג…", כתב בהצעה. "החוק הנוכחי גורם לפגיעה חמורה בזכותו של מי שמצוי במצב מצוקה חמור, בין במקרה של עיקול מכוח חוב אזרחי, ובין במקרה של עיקול מכוח תפיסה זמנית לצורך חילוט…
"עד לחקיקת החוק, היה אדם משתמש ביתרות המזומנים שהיו בידיו לתשלום לעורך הדין, או לחילופין היה מוכר כלי רכב, תכשיטים וכדומה. הטלת איסור על תשלום מתוך המזומנים שנותרו בידיו של החשוד הינה בגדר אבסורד, לפיו בית המשפט יתבקש לשחרר רכוש תפוס לצורך תשלום שכר טרחה, במקום שהחשוד יעביר לעורך הדין כספים מתוך הסכומים שלא נתפסו".
לפי נוסח ההצעה, ההגבלות על שימוש במזומן לא יחולו אם עורך הדין יפקיד את כספי המזומן בתוך שלושה ימים, ויציג לבנק עותק מהחשבונית עם פרטי המשלם. כך הבנק יוכל להעביר דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על מקור הכסף. הפטור המוצע לא יחול על כספים המועברים לעורך דין עבור "שירות עסקי", כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון, כלומר כספים הניתנים לעורך דין בנאמנות עבור רכישת נכס או ביצוע השקעות.
