ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, שמוכר כבן ברית של שרת המשפטים איילת שקד, מתח לראשונה ביקורת פומבית על מהלך שלה. זה קרה בפאנל ה"שולחן עגול", שנערך היום (27.5) בפתיחת הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, שעסק במתח בין הרשויות: הממשלה והכנסת נגד בית המשפט העליון, ולהיפך. הכותרת: "שלוש הרשויות: שילוש מקודש או שינוי נדרש".
לדברי נוה, פסקת ההתגברות, כפי שהובאה על ידי שקד לוועדת שרים לחקיקה (יוזמה שנקברה עקב וטו של השר משה כחלון), לא היתה מהלך משפטי אלא אלקטורלי. "זאת לא הצעה נכונה, ולא אתן לה יד", אמר נוה. "פסקת ההתגברות כפי שהועלתה היא שגויה. יש מי שטוען שבית המשפט העליון פוסל חוקים בצורה מוגזמת. זו עמדה לגיטימית, ואפשר להגיע לכך שיהיה קשה יותר לעליון לבטל חוקים, אבל בלי ליצור אנטגוניזם ובלי להתעמת עם העליון. אפשר למשל לקבוע שפסילת חוק תחייב רוב של 11 שופטי עליון מבין 15. חייבים לעשות דברים בהסכמה עם מערכת המשפט".
גם נשיאת העליון לשעבר, מרים נאור, שנשאלה על פסקת ההתגברות, לא הותירה ספק באשר לדעתה על התיקון לחוק, שהוצע על ידי השרה איילת שקד, ולמעשה מהווה עוקף בג"ץ. "מי אמר שצריך פסקת התגברות? למה צריך להתגבר על הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו? באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות, בעולם שבית המשפט העליון חסר סמכות להושיט סעד בשם 'תורת המשילות' (המנטרה של שקד, ז"ק)? או שאנו רוצים להיות כמדינות המתוקנת, בהן בית המשפט יכול להושיט סעד במקרה של פגיעה?".
נאור נשאלה על פסילת החוקים שיזמה הממשלה להוצאת המסתננים מהארץ, פסילה שהולידה את יוזמת פסקת ההתגברות נגד בג"ץ, וענתה: "העליהום על בג'ץ לא מוצדק. מישהו חושב שאפשר להוציא את כל המסתננים מהארץ? אני אישית חושבת שאפשר להכיל כמות מסוימת, מספר מסוים של מסתננים שישארו. אנחנו לא לבד בסיפור, גם מדינות אירופה קולטות מספר מסוים של מסתננים. אני חושבת שמתווה האו"ם (זה שנתניהו סיכם עם סוכנות הפליטים של האו"ם, להוצאת חצי מהמסתננים מהארץ והענקת מעמד זמני לאחרים, מתווה שבוטל לבסוף על ידי נתניהו) הוא מתווה נכון. מי שחושב שבהינף קולמוס או פסקת התגברות ניתן להוציא את כל המסתננים מהארץ, טועה. אני מבינה ללבם של תושבי דרום תל אביב, הם הפגינו ליד ביתי תקופה מסוימת. אבל המסתננים לא חייבים להתרכז כולם בדרום תל אביב, ויש אפשרויות לכפות את פיזורם בארץ".
הפרדת רשויות, גרסת המשטרה
יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, לא התכחש למערכת היחסים בין הרשות המחוקקת, לזו המבצעת ולשופטת. "בסופו של דבר, נדרש שינוי ביחסים בין שלוש הרשויות. לא ברמה של קרב, אבל צריך להגדיר מחדש את היחסים בין הכנסת, לממשלה ולבית המשפט העליון. יש מתחים בין שלוש הרשויות, ולפני שבועיים כמעט הלכנו לבחירות עקב הדיונים על פסקת ההתגברות. מתח בין שלוש הרשויות הוא בריא, ובלעדיו אין דמוקרטיה, אבל יש הבדל בין מתח בריא לרמיסה של רשות אחת על ידי אחרת. בעיניי הדברים נעים לכיוון לא טוב, והרשויות חייבות למצוא דרך להידבר ולהגיע להבנה לגבי הסדרת יחסיהן בהסכמה".
גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, לא ניסה להסתיר את מערכת היחסים העכורה בין הממשלה לבית המשפט העליון. "מערכת היחסים צולעת, זו עובדה", אמר. "פסקת ההתגברות, כפי שהובאה לוועדת השרים לחקיקה, היתה כמו לתת מקל הליכה שבור לאדם צולע. זה פתרון עקום. את מערכת היחסים בין בית המשפט לממשלה צריך להסדיר, וכל עוד כללי המשחק לא הוסדרו, נמשיך לעשות פאולים אחד לשני. הפתרון צריך להיות באמצעות 'חוק יסוד החקיקה (חוק יסוד חדש), שמגדיר בצורה כוללת מי רשאי לפסול חוקים, באיזו ערכאה ובאיזה הרכב".
ח"כ עו"ד רויטל סויד (עבודה): "העליון עובר מסע של דה-לגיטימציה, שיסוי, כמו שעשו קודם לתקשורת, כמו שעשו למיעוט הערבי, ועכשיו לבית המשפט". סויד תקפה בחריפות את שרת המשפטים "המשתייכת לימין הקיצוני", ואת הקואליציה: "ראש ממשלה ושרים תחת חקירות, לא יכולים לקבל שום החלטה שקשורה למערכת המשפט. אין להם לגיטימציה. הם רוצים לגדוע את הפרדת הרשויות ולרמוס את בית המשפט".
גם עו"ד אבי חימי, יו"ר מחוז מרכז בלשכת עורכי הדין, תקף את המערכת הפוליטית במלים קשות. "בשנה-שנתיים אחרונות מנסים להטיל אימה בלב השופטים", טען. "להפחיד אותם כך, שיהלכו על חבל דק ויפסקו לפי רצון הממשלה. זכות הקיום שלנו במזרח התיכון מתבססת רק על כך שאנו מדינה דמוקרטית, שוחרת כבוד האדם וחירותו".
דובר נוסף בפאנל היה ראש חטיבת התביעות במשטרה, תנ"צ דדו זמיר, שהאיר נקודה יוצאת דופן, הנוגעת למשטרה. זמיר הזכיר כי התביעה המשטרתית קיבלה בשנה האחרונה סמכות של סגירת תיקים בהסדרים מותנים, כמו הפרקליטות. התביעה המשטרתית גם מגישה 90 אחוז מכתבי האישום בישראל, וכך לדבריו "יש לנו משטרה חוקרת, משטרה שמגישה כתבי אישום, וגם שופטת, כיוון שעריכת הסדרים מותנים לסגירת תיקים היא סמכות כמו שיפוטית. זה דבר בלתי נתפס". עם זאת, לדבריו הוקמה גדר מוחלטת בין החקירות לתביעה, כך שיחידות התביעה עצמאיות, ואינן כפופות בשום דרך ליחידות החקירה.
