דוד חיים, בעלה לשעבר של אופירה חיים ז"ל, הואשם היום (30.7) בבית המשפט המחוזי מרכז ברציחתה, וכן בשיבוש הליכי משפט ומסירת ידיעות כוזבות. בכך הסתיימה חקירת היעלמותה של חיים, שמדינה שלמה עקבה אחריה, עד שנמצאה גופתה (לידיעה קודמת).
לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד יעל זליג מהפרקליטות, הנאשם ואופירה חיים היו נשואים, והתגרשו בשנת 2004. למרות זאת, נשארו לגור בשכנות, לאחר שמתחם המגורים שלהם ביישוב תל מונד חולק כך שאופירה נשארה בבית המרכזי, אמו של הנאשם התגוררה ביחידת דיור בחצר, ואילו דוד בנה לעצמו יחידת דיור באותו מתחם. כמו כן, התגוררה במקום בת משפחה נוספת.
על רקע סכסוכים משפחתיים וכספיים בין השניים, ב-5 ביוני החליט הנאשם לרצוח את גרושתו. הוא פנה לעובד שעבד עבורו בגינון, וביקש ממנו לחפור בור בחצר האחורית של ביתה של המנוחה, בסמוך לעצי פרי, בטענת כזב כי הוא זקוק לבור לצורך טיפול בנזילת מים. הנאשם אף הדגיש בפני העובד את מידות הבור, ולמחרת, משראה כי הבור אינו עמוק מספיק, ביקש ממנו להעמיק אותו.
ב-20 ביוני, הצטייד הנאשם בחוט ניילון, והכניסו לכיס מכנסיו. הוא קרא לאופירה, ביקש לשוחח עמה והעלה בפניה מספר בקשות הקשורות למגוריהם ולבני המשפחה, אך המנוחה סירבה לכל בקשותיו. בעודם משוחחים, הוביל דוד את אופירה אל חצר הבית בסמוך לבור. אז התנפל עליה מאחור, כרך בחוזקה את חוט הניילון סביב צווארה וחנקה באמצעותו במשך כעשר דקות, על אף תחנוניה של המנוחה, עד שאפסו כוחותיה והיא נפלה ארצה.
בשלב הזה שחרר הנאשם את אחיזתו, אחז בפרק כף ידה של גרושתו על מנת לוודא כי היא אינה בחיים, וכן וידא כי אינה נושמת עוד. בהמשך, נטל את חפירה והעמיק את הבור עד שהתאים למידותיה של המנוחה. הנאשם הטמין את המנוחה בבור וכיסה אותה בחול, עד שלא ניתן היה להבחין בדבר. מיד לאחר מכן הלך חיים לבית אמו, לשחק איתה קלפים, כפי שנהג לעשות בכל יום.
לאחר מכן פעל הנאשם במטרה להסתיר את מעשה הרצח ולמנוע את גילויו. הוא ריסק את מכשיר הטלפון הנייד של המנוחה, לקח את תיקה מביתה וגזר את כרטיסי האשראי שהיו בארנקה. את כל אלו, יחד עם חוט הניילון באמצעותו רצח אותה, השליך לפח אשפה המרוחק מביתו. משהחלו החיפושים אחריה, מסר הנאשם עדות כוזבת בתחנת המשטרה לפיה אינו יודע דבר אודות היעלמותה, ואף הציג מצג שווא כמי שמסייע בחיפושים אחר המנוחה, על אף שכל העת ידע שאינה בין החיים.
 |
 |
במקביל להגשת כתב האישום ביקשה הפרקליטות להאריך את מעצרו של חיים, שהודה במעשה ואף שיחזר את הרצח. בבקשת המעצר כתבה עו"ד זליג כי מסוכנות הנאשם עולה בין היתר מ"הדרך הברוטלית שבה רצח המשיב את המנוחה, כשהוא חונק אותה בחצר ביתה, מוודא כי היא אינה בחיים, משליך אותה לבור שנחפר מבעוד מועד, ומכסהו בחול. מדובר במעשים אכזריים וקשים המלמדים על דפוסי החשיבה האלימים והמסוכנים של המשיב. נדבך נוסף המעיד על מסוכנותו הרבה הינו קור הרוח של המשיב לאחר שרצח וקבר את המנוחה. מיד לאחר הרצח הגיע המשיב לבית אמו על מנת לשחק עמה קלפים, כפי שנהג לעשות בשגרת היומיום".
סנגוריו של חיים, עורכי הדין גיא מימון ושי לוי: "כתב האישום באופן ברור נוטה לחומרה בכל ההיבטים, ובכללם הנסיבות והכוונה. מאחר שחומר הראיות טרם הגיע לידי ההגנה, ניתן לומר, בהישען על נתונים וראיות שנחשפו במהלך מעצרי הימים, כי כתב האישום מתעלם מגרסת הנאשם בכללותה. ברי כי העיון בחומרי החקירה, ובין השאר בראיות אובייקטיביות, תוך השוואתן להודעות הנאשם, הוא מה שעומד כרגע על הפרק. לאחר מכן, תוכל ההגנה להתייחס בפירוט לאישום".
