שנה אחרי עסקת הטיעון שנחתמה באחד מתיקי השוחד הגדולים ביותר שנדונו בישראל, מתכחשים שישה בכירים לשעבר בחברת החשמל להודאות שנתנו, לפיהן קידמו את האינטרסים של חברת סימנס הגרמנית בחברת החשמל, וסייעו לסימנס לזכות בהתקשרויות בהיקף של 2.5 מיליארד שקל (600 מיליון אירו) תמורת שוחד של שישה מיליון דולר שקיבלו לחשבונות בנק בחו"ל.
בשבועות האחרונים הגישו ששת המורשעים, שנשלחו למאסר, תצהירים במסגרת התיק האזרחי, בו חברת החשמל תובעת אותם בגין מעילת מיליוני הדולרים, אותם הם נדרשים להחזיר. גם עד המדינה, מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר אורן אהרונסון, שנתבע הן על ידי חברת החשמל והן על ידי סימנס כציר המרכזי בפרשה, הגיש תצהיר בתיק האזרחי, בו טען, כפי שפרסמנו בחודש שעבר, כי "סימנס משחקת משחק מלוכלך".
במסגרת דרישה הדדית לגילוי מסמכים שהפנו הצדדים זה לזה, טוען אהרונסון כי סימנס בחרה בו כשעיר לעזאזל, ומדובר ב"חברה מושחתת מהיסוד שהנהיגה תרבות שוחד במשך שנים באמצעות חברות-בנות מטעמה ברחבי העולם, לשיחוד פקידי ממשל בכירים". בשנה האחרונה נחקרו בכירי חברות ענק ישראליות, האחרונה בהן שיכון ובינוי, שהפעילו לפי החשד מנגנון שוחד תעשייתי רב שנים בעולם השלישי, ובמיוחד במדינות אפריקה. רק שבפרשת סימנס, ישראל בתפקיד אפריקה, או כפי שכינה זאת השופט בני שגיא, שהרשיע את המעורבים בפרשה, "מפעל שוחד" הופעל על ידי החברה הגרמנית בישראל.
תצהירי מקבלי השוחד בחברת חשמל, שניתנו לאחרונה בתיק האזרחי, סותרים כאמור את כתב האישום בו הודו רק לפני שנה. ששת המורשעים חוזרים בזה אחר זה על הטענה כי לא ידוע להם מדוע קיבלו כספים בחשאי, מאות אלפי דולרים כל אחד מסימנס. דוד קון, לשעבר המשנה למנכ"ל חברת חשמל שהודה בקבלת חצי מיליון דולר ונשפט ל-45 חודשי מאסר, כתב, באמצעות עו"ד עדי זונדר: "לא ידוע לי מה הסיבה שקיבלתי את הכסף מסימנס".
קון, שעמד בראש ועדת המכרזים שאישרה את רכישת טורבינות הגז במה שנודעה מאוחר יותר כעסקת השוחד, טוען בתצהיר כי "מעולם קודם לזכייה במכרז, לא הובטחו לי כספים. רק לאחר שהצעתה של סימנס זכתה פנה אלי יצחק הירש, בעל מניות בסימנס ישראל, ואמר לי כי סימנס מציעה לי כסף ואינני צריך לעשות דבר בתמורה".
חיים בר נר, סגן מנהל אגף תכנון לשעבר, שהודה בלקיחת 430 אלף דולר ונדון ל-33 חודשי מאסר, טוען עתה בתצהיר שהגיש באמצעות עו"ד זונדר כי לא היתה לו כל השפעה על זכייתה של סימנס במכרז. "כל מה שנאמר לי על ידי אהרונסון הוא שהוא מרוויח כסף, והוא רוצה שגם אני ארוויח", כתב.
יונה שוויצר, חבר ועדת המכרזים ומנהל אגף שהודה בלקיחת 200 אלף דולר ונדון ל-29 חודשי מאסר, טוען באמצעות עו"ד אנדי אגרט כי מעולם לא התבקש לתת תמורה. "במסגרת היכרותי עם אהרונסון, הוא ניסה להפציר בי לקבל מתנות כספיות, שלא הבנתי מדוע הוצעו…מר אהרונסון פנה אלי בפתיינות מקצועית ואמר: יש לי בשבילך 200 אלף דולר. ברוב טיפשותי ובשל חולשה רגעית הסכמתי למסור לו חשבון בנק בשוויץ. אינני יודע בעבור מה שולמו לי כספי העבירה".
השופט לשעבר דן כהן, שהיה דירקטור בחברת החשמל וראשון מקבלי השוחד, שנחשף עוד לפני עשור וברח לפרו לפני שהוסגר ונשפט לשש שנים, טוען בתצהיר כי שלושה מתוך ארבעה מיליון הדולרים שקיבל מסימנס היו תמורת שירותים חוקיים שנתן לחברה לאחר סיום תפקידו בחברת החשמל, ורק מיליון דולר היו כספי שוחד.
כהן טוען באמצעות עו"ד מיכאל שפיגלמן, כי סייע לסימנס בקידום הקמת תחנת כוח פרטית ונפגש לשם כך עם ראש הממשלה דאז אריאל שרון. לטענתו, אהרונסון אף ביקש את עזרתו בקידום מיזמים של סימנס במדינות המפרץ, כולל סעודיה, ולשם כך נפגש עם בכיר לשעבר בשירותי הבטחון של ישראל. "עבור שירותיי ביקשתי מסימנס שכר של חמישה מיליון דולר, והיא היתה מוכנה לשלם לי שלושה מיליון", כתב כהן בתצהיר. "סוכם כי שכרי ישולם לחברות בחו"ל כדי להימנע מתשלום מס בישראל".
לכל מקבלי השוחד הבכירים טענה מעניינת, לפיה חברת החשמל ידעה לכאורה ויכלה לחשוף את זהותם כמקבלי שוחד כבר לאחר גילוי המעילה של כהן, אך העדיפה להשתיק את הפרשה, ועל כן חלה התיישנות על תביעתה, שהוגשה רק לפני שנה. "חברת החשמל לא עשתה כל פעולה לחקור את השחיתות לעומק, מתוך כוונה ברורה להגן על העומדים בראשה", טוען בתצהיר המשנה למנכ"ל קון. "חברת החשמל לא עשתה דבר על מנת לקבל מסימנס, על אף המשך התקשרויות חוזיות ביניהן, מידע בדבר זהותם של מקבלי השוחד", מטיח שוויצר. חברת החשמל, באמצעות עורכי הדין יעקב שרביט ומורן ימיני ממשרד הרצוג פוקס נאמן, טוענת בתגובה כי חומרי החקירה בפרשה לא היו גלויים לה עד לאחר הרשעתם של כל הנאשמים לפני שנה.
הפרשה מזווית אחרת
עובד לשעבר של חברת חשמל, מורן גנוסר, שתבע בנפרד את החברה עקב פיטוריו, שלדבריו נעשו על רקע חשיפת אי סדרים במערכת בקרה שגם היא נקנתה מסימנס בעסקת שוחד, זימן לעדות במסגרת התביעה שהגיש את המשנה למנכ"ל לשעבר יעקב (יאשה) חאין, שהודה בלקיחת 290 אלף דולר ונשפט לשנתיים מאסר.
חאין אמנם הורשע בשוחד בקשר למערכת אחרת של סימנס, לא זו עליה התריע גנוסר, אך כמשנה למנכ"ל הוא טיפל בשנת 2013 בתלונת גנוסר על תקלות במערכת הבקרה (DMS) של סימנס. ועדת בדיקה שמונתה על ידי חאין לא הגיעה לממצאים, וגנוסר, שחש שתלונותיו מושתקות, פנה למבקרת הפנים של חברת החשמל ולמבקר המדינה. סמוך לאחר מכן נמסר לו על סיום עבודתו בחברת החשמל, לאור סיום חוזה ההעסקה הארעי שלו שהיה בתוקף עשר שנים.
לאחרונה הוגשו סיכומים בתיק, וחברת החשמל טענה בהם שלא ידעה בעת סיום העסקתו של גנוסר ב-2013 על השוחד שניתן לסמנכ"ל לשעבר קון בקשר לרכישת מערכת DMS, ולמדה על כך רק כשקון נעצר שנה מאוחר יותר. חברת החשמל טוענת כי לפיטוריו של גנוסר אין קשר לתלונותיו, וכי "חשיפת שחיתות היא אמתלה שהמציא לצורך תביעתו". חאין, שנחקר על ידי פרקליטו של גנוסר, עו"ד ניר בן חמו, בדיון שנערך בבית הדין לעבודה, הכחיש כי היה לו אינטרס להשתיק ביקורת על סימנס בחברת החשמל. "לטעון שהיתה לי איזו חיבה לסימנס, זה דבר פשוט לא נכון לחלוטין".
