בהחלטה תקדימית, שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף, הורה לעכב ביצוע גזר דין של עבריין סמים אשר אמור היה להתחיל לרצות עונש של 36 חודשי מאסר. זאת, עד להכרעה בערעור שהגיש סנגורו של הנאשם, עו"ד יהודה שושן.
תחילת הפרשה ב-30 ביוני 2016, אז שוטרים הגיעו לביתו של הנאשם. הנאשם פנה אל השוטרים, אמר להם: "בואו אני אחסוך לכם את העבודה" והגיש להם קופסא ובה סמים מסוגים שונים ובמשקלים שונים. כאשר השוטרים ניגשו לארון במטרה לערוך בו חיפוש, הנאשם לקח מהארון תיק וניסה לברוח, אולם לא הצליח, ובתיק מצאו השוטרים קוקאין, חשיש ואקסטזי במשקלים שונים. בהמשך החיפוש מצאו גם משקל דיגיטלי ולמעלה מ-7,600 שקל במזומן.
במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם והורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, שיבוש הליכי משפט, וגם בכך שסיפק לאדם אחר קוקאין בשתי הזדמנויות שונות תמורת 150-200 שקל. ב-21 ביוני, שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, מיכל ברק נבו, גזרה עליו כאמור שלוש שנות מאסר בפועל, כאשר מעונש זה ניכתה שישה חודשי מאסר. כמו כן נגזרו על הנאשם מאסרים על תנאי, קנס של 10,000 שקל וחילוט של 450 אלף שקל – כחלק מהכרזת בית המשפט עליו כ"סוחר סמים". בגזר הדין ציינה השופטת ברק נבו את השיקולים להקלה בעונש – ובין היתר העובדה שהנאשם החל לצרוך סמים בהיקף גדול יותר לאחר שגילה כי הוא נשא HIV (איידס).
סנגוריו של הנאשם ביקשו מהשופטת לעכב את גזר הדין על מנת להגיש ערעור, והיא נענתה לבקשה, כך שביצוע גזר הדין נדחה עד ל-5 באוגוסט.
 |
 |
 |
בערעור שהגיש עו"ד שושן נטען בין היתר, כי הנאשם החל בגמילה והשתלב בטיפולים משמעותיים. כמו כן טען הסנגור כי בית המשפט המחוזי טעה כאשר קבע כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות למען בצע כסף. לטענתו, הוא ביצע את העבירות לנוכח התמכרותו לסמים ועל רקע מחלתו.
במקביל להגשת הערעור, עו"ד שושן ביקש מבית המשפט העליון להורות על הארכת עיכוב ביצוע רכיבים שונים בגזר הדין – המאסר, הקנס והחילוט עד להכרעה בערעור.
בדיון שהתקיים בפני השופט גרוסקופף ב-18 ביולי, השופט הורה באופן חריג על הכנת תסקיר מבחן משלים בעניינו של הנאשם. בתסקיר שהוגש לבית המשפט ב-14 באוגוסט המליץ שירות המבחן לשקול את עיכוב ביצוע המאסר עד לסיום הליך הערעור, הודות ל"שיקומו המוצלח של הנאשם ומצבו הרפואי הייחודי".
לפני יום הכיפורים (שני, 17.9), למרות התנגדות נציג המדינה עו"ד איתמר גלבפיש, השופט גרוסקופף קיבל את בקשת הסנגור, תוך שציין כי "מדובר במקרה יוצא דופן, בו למרות חומרת המעשה בו הורשע המבקש, יש מקום לאפשר לערכאת הערעור לבחון את עניינו כאשר שליחתו של המבקש למאסר אינה בגדר 'מעשה עשוי'".
