קשיים ראייתיים והיעדר שיתוף פעולה מצידם של קורבנות עבירה הוביל להסדר טיעון ועונשי מאסר קלים שנגזרו על אלעד גבאי ממושב תירוש ודוד בוחבוט מבית שמש. השניים, כזכור, הואשמו בניסיון רצח כפול של שמעון סרויה ודודו צורף ב-27 בספטמבר 2017 בבית שמש. אביו של אלעד, אבי גבאי, עבריין מוכר בפני עצמו, הורשע אף הוא בפרשה, אך לא ירצה מאסר בפועל.
כתב האישום המקורי ייחס לבוחבוט ואלעד גבאי גם חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ונשיאת נשק. נטען כי הם ירו לעבר סרויה וצורף ברחוב ביאליק בבית שמש, וגרמו לפציעתם. נגד אבי גבאי נטען כי סייע לבנו להסתתר ולהתחמק מחקירה, ואף הכין לבנו דרכון שיאפשר לו להימלט מהארץ. בנוסף נטען כי תדרך אותו לגבי האופן בו עליו לנהוג כדי להקשות על החקירה, ובזמן שאלעד הסתתר – אביו מסר לו פרטים על חקירתו של בוחבוט, שנעצר הרבה לפניו.
כתב האישום נשען על לא מעט ראיות לכאורה, ובעיקר על שתי ראיות: הודאתו של בוחבוט בפני מדובבים בתאו – הודאה שהפלילה לכאורה גם את אלעד גבאי; ושיחה שערך עם אמו, שבה הפליל את עצמו.
ואולם, במהלך המשפט טענו הסנגורים – עורכי הדין דוד יפתח ודן ענבר ממשרדו, ורועי אטיאס ועינב יתח – כי בתיק פגמים מהותיים באופן הפעלת המדובבים ובהתנהלות החוקרים, שמנעו מפגש בין בוחבוט לבין סנגוריו. הם הגישו לבית המשפט העליון ערר על הארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים. שופט העליון יוסף אלרון קבע כי באופן השגת הראיות נפלו פגמים שמשליכים ישירות על הערכת משקלן.
הקושי הראשון והמהותי, ציין השופט, הוא שיבוש באחת ההקלטות: בזמן שבוחבוט היה עם המדובב, קול מים הזורמים מהברז גרם לכך שתוכן השיחה לא הוקלט במלואו.
קושי שני: שימוש בדברים שאמר בוחבוט לאמו כראיה לחובתו, לאחר שהוצע לו לכאורה להעיד נגד שותפו בתמורה להקלה בעונשו. לדברי השופט, "מחומר הראיות שהוגש עולה כי לכאורה החוקרים הם שהציעו לבוחבוט עסקה כלשהי, ולא היתה זו יוזמה שלו עצמו. הדבר תומך במסקנה כי אין זה ראוי שייעשה שימוש במידע שמסר לכאורה במהלך השיחה עם אמו, גם אם המשא ומתן בינו לבין החוקרים לא השתכלל לכדי הסכם עד מדינה".
 |
השופט אלרון ציין בזמנו קושי שלישי במספר – פגם בזכות ההיוועצות של בוחבוט עם עורכי דינו, תוך הפרה מסוימת של זכותו להליך הוגן. השופט הגיע למסקנה כי מניעת המפגש עם הסנגור חרגה באופן משמעותי ממסגרת הזמן המותרת על פי חוק.
בעקבות הקשיים הללו ושחרור הנאשמים בתנאים מגבילים, הצדדים נועדו והגיעו להסדר טיעון. בהתאם להסדר, גבאי הצעיר הורשע בפציעה בנסיבות מחמירות ובהחזקת נשק, בעוד שבוחבוט הורשע בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, החזקת נשק והחזקת סם לצריכה עצמית. גבאי האב הורשע בשיבוש הליכי משפט.
עם הצגת ההסדר אמרה נציגת הפרקליטות, עו"ד ענת ארוסי כהן: "מדובר בעונש מקל… תיק זה אוחז במורכבות ראייתית, מורכבות וקושי של חיסיון ומורכבות אנושית מאוד גדולה. יש חוסר שיתוף פעולה עם המתלוננים בתיק ועוד גורמים רבים שאותם לא נוכל לפרט". עוד ציינה התובעת: "מעורבים בתיק הזה דרגים גבוהים יותר מחוץ לפרקליטות המחוז ומשכך נבקש כי ההסדר יתקבל".
השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, אלי אברבנאל וחיה זנדברג גזרו בהתאם להסדר על גבאי ובוחבוט 15 חודשי מאסר בניכוי תקופת מעצרם (גבאי חמישה חודשים, בוחבוט שבעה). על כל אחד מהם הוטלו גם מאסרים מותנים והם ישלמו פיצוי של 20 אלף שקל לקורבנות. לגבי אבי גבאי נקבע כי מאסר על תנאי בן חצי שנה שהיה תלוי נגדו, יוארך בשנתיים והוא ישלם קנס של 5,000 שקל.
