ועדת השחרורים אישרה שחרור מוקדם לאסיר שהפיץ חשבוניות פיקטיביות והונה את רשויות המס בסכום כולל של יותר משבעה מיליון שקלים. האסיר, שנשפט ל-24 חודשי מאסר, הועמד לדין כספיח לפרשת רשת חשבוניות הקש של אהרון רוני בראנס משדה עוזיהו.
בראנס נשפט לתשע וחצי שנות מאסר, אחרי הפחתת שנה וחצי בערעור, בגין עבירות מס ב-300 מיליון שקלים. בראנס ושותפיו שלמה הרי עזרן ודוד שבת, הנהיגו רשת ענפה של סחר בחשבוניות מס לכל דורש. שיטתם כללה השתלטות על חברות בקשיים, ורישום חברות קש ומתן הלוואות בשוק האפור, כשהפצת החשבוניות שימשה גם לכיסוי תשלומי ריבית שהטילו על לווים, שגולמו בדוחות המע"מ שהגישו.
האסיר, שעניינו נדון בוועדה השבוע, הוכנס לסבב חופשות החל מחודש אוקטובר האחרון, והוכנה לו תוכנית רש"א לאחר השחרור. למרות זאת, נציג היועמ"ש התנגד לשחרורו, בעיקר בטענה כי האסיר לא קיבל אחריות מלאה על מעשיו, וכי לגרסתו עבר עבירות מאחר שהיה נתון תחת איום.
הסנגור, עורך הדין אליה של"ם, הציג את גזר הדין בפרשה, בו קבע בית המשפט כי לפחות בחלק מתקופת ביצוע העבירות, הנאשם פעל ב"קירבה לסייג הכורח". סייג הכורח הוא כלל הקובע פטור מאחריות פלילית, אם אדם עובר עבירה מתוך איום ממשי וחמור על חייו. קירבה לסייג הכורח, בהתאם, מקנה התחשבות בעונש. בית המשפט קיבל את טענת הנאשם כי גם כאשר ניסה לצאת מהרשת ולהפסיק את הפעילות הפלילית, ירו על משרדו ואיימו עליו ועל אחיו שהיה שותף לעבירות, ומאחר שכך הם נאלצו להמשיך.
עורך הדין של"ם טען כי האסיר הביע חרטה כנה, ושולב בעבודה במפעל ובקבוצת טיפול בעברייני מרמה בכלא. הפרקליטות לא התרשמה והציגה עבירות משמעת לכאורה שנרשמו בתקופת מאסרו (התחצפות לקצין אסירים והפרת כללים) ומידע מודיעיני שלילי לכאורה. המדינה טענה כי חוות הדעת של רש"א "מונחת על יסודות שגויים".
ועדת השחרורים בראשות השופט בדימוס יצחק שנהב, דחתה את עמדת המדינה. "אנו סבורים שיש מקום לשחרר את האסיר. התנהגותו בין כותלי הכלא חיובית. אמנם מדוח גורמי הטיפול בכלא עולה כי הוא מודה רק חלקית במעשים המיוחסים לו, יחד עם זאת אנו סבורים שיש לקרוא את הדוח יחד עם טענת האסיר שמעשיו נעשו תוך איום ואירוע ירי שבעקבותיו לקה בפוסט טראומה, ולכן הוא מודה באופן חלקי בלבד. רש"א סבורה שהאסיר ראוי לטיפול שיקומי".
הסנגור של"ם: "ועדת השחרורים לא קיבלה את טענות המדינה, שחלקן מצביעות על השקפת עולם צרה ומיושנת, חלקן שגויות מן היסוד, ויתרתן מגלה חוסר הבנה מוחלט של התנהלות בית הכלא ונהלי שירות בתי הסוהר. ראויה לציון הרשות לשיקום האסיר, שנהגה בהגינות על מנת לסייע למרשי להשתקם ולהשתלב חזרה בחברה. אין לי ספק כי מרשי ראוי לשחרור מוקדם, ואני שמח שגם וועדת השחרורים קיבלה את עמדתי".
