פליליסטים נשאלים רבות אודות הדילמות בהן הם נתקלים בעבודתם היומיומית, והתשובות חושפות סיפורים מסקרנים. זה בדיוק היה נושא הפאנל, "דילמות אישיות מעולם המשפט הפלילי", בכנס עורכי הדין הפליליים באילת. מנחה הפאנל, עו"ד ישראל קליין, יצר אינטראקציות בין הפליליסטים על הבמה אשר הם מצידם יפקו דוגמאות אותנטיות ומרתקות מעבודתם מול יתר מרכיבי הבראנז'ה: לקוחות, קולגות, שופטים ופרקליטים.
עו"ד קליין הציג למשתתפים סיטואציה שבה עבריין מבקש מסניגור לעשות דברים שהוא לא כך כך מרגיש בנוח איתם, מה שכלל גם רמיזות מאיימות: "הילדים שלך לא נראו טוב היום כשנכנסו יחד עם אשתך בשעה שמונה וחצי לגן".
עו"ד אורי בן נתן – כלל הברזל
"הכוונה לבקשות לקוחות לעשות דברים שאסור לנו לעשות, שהם בגדר שיבוש חקירה: 'תלך להוא, תגיד לו ככה ותעביר לו מסר כזה'", פתח את הנושא לדיון עו"ד אורי בן נתן. "לסניגורים צעירים בדרך כלל קשה יותר לסרב, בתחילת הדרך רוצים להתבלט, אבל חשוב לנשוך שפתיים מול הלקוח הכי 'בכיר' ולהגיד לו שחינכו אותך לא לעשות את הדברים האלו… כלל הברזל הוא שאסור להסכים בשום פנים ואופן…
"אני אגלה לכם סוד, דווקא העבריינים הבכירים ביותר, כשאתה יודע להציב להם את קו הגבול ולא להיות חבר שלהם, לא סחבק, יש איתם הפרדה מוחלטת בין עורך דין ללקוח. ברגע בו הוא מבקש ממך לחצות גבול אתה אומר לו: 'לא מתאים, זה לא אני'. היו תקופות שבסיטואציה כזו הייתי מתגונן ואומר: 'אתה רוצה שייקחו לי את הרישיון?', בהמשך העזתי ואמרתי, 'אתה רוצה שאני אמשיך לייצג אותך?', ושם זה נחתך".
עו"ד בן נתן, שמחזיק משרד מצליח בתל אביב, נחשב לאחד הסניגורים הפליליים הבכירים בדרום הארץ. "זה לא סוד שייצגתי את ניבי זגורי מבאר שבע בתיק ארגון פשיעה ורציחות", הוא סיפר בניחוח אישי. "תיק שהחשודים שם פגשו בוקר וערב עורכי דין, וכמובן שהיו בקשות שונות. אני אומר לכם בכנות מלאה: שום בקשה לא הגיעה אליי, לא מזגורי ולא מחבריו. נכון שזה מלחיץ לפעמים, לא נעים ואולי תיחשב לעורך דין פחות טוב כשאתה לא זורם… אבל חייבים להציב גבול חד ואיתן, ולא לחצות אותו בשום פנים ואופן. במבט לאחור יעריכו אתכם יותר".
בן נתן הוסיף סיפור על מקרה מלפני יותר מעשור: "הגיעה הקלטה של האזנה, שבה שני עבריינים מדברים בינהם, ואחד מהם אומר לשני: 'למה אתה לא מדבר עם ארי בן נתן? תגיד לו, תשלח אותו להוא', והשני השיב לו: 'אורי לא עושה דברים כאלו'.
"לגבי איומים על הילדים והאישה, זה נושא שממש לא קל להתמודד איתו. זה מגיע בדרך כלל כשיש איזשהו לחץ או מבוי סתום בתיק, והלקוח מנסה ללחוץ על העורך דין או דרכו על התביעה. לסוגייה הזאת אין לי תשובה, אבל חשוב שמבנה האישיות ישדר כל הזמן את ההפרדה… כשאומרים לכם משהו לגבי האישה או הילדים צריך לקום באותו רגע ולהגיד חד משמעי: 'אדוני, עד כאן'. ברוב המקרים זה לא חוזר".
בדיון השתתף גם עו"ד עלא תלאווי, שהתייחס אף הוא לדילמה הזו כאשר אמר ש"במגזר העניין הזה של בקשות חריגות יותר חזק ויותר קשה. הנגישות לעורך דין היא הרבה יותר קלה וקצרה מאשר לעורך דין יהודי שמתגורר באיזה מגדל בקומה ה-20. אצלנו במגזר הם יודעים איפה אני גר, שזה בדרך כלל בבתים פרטיים ולא בקומות, איפה האישה עובדת, איפה הילדים לומדים, ולכן הדילמה מתחילה כבר בשלב של האם לקבל בכלל את התיק או לא, האם להתחיל לעבוד עם אותם עבריינים, כן או לא, חייבים לדעת מי הלקוח ומה הוא מסוגל לעשות אם חס וחלילה הרצונות שלו לא ימומשו.
"כל טעות או אי שביעות רצון עלולה לגרום לך לבעיה מאוד רצינית. כשמדובר בעורך דין ערבי שהלקוח העבריין מכיר אותו ויודע איפה הוא גר, אותו עבריין מסוגל להגיד לך: 'שילמתי לך 20 אלף שקל, לא הבאת לי את התוצאות, אז תחזיר את הכסף'.
עו"ד ארז אבוהב דיבר על הצורך "ללמוד לנטרל לנטרל את הפחד מההתחלה, ועם השנים זה בא… אין ברירה אחרת. אם נכנסים לדילמות האלו ביום יום בלתי אפשרי לעבוד. זה מכשיל בבית משפט ומכשיל בשיח מול הלקוח… צריך להעמיד את הלקוח על מקומו, כי אחרת תמיד אהיה לחיץ".
בית ספר לפליליסטים מתחילים
עו"ד קליין הקשה על המשתתפים עם דילמה נוספת: "נתת ללקוח ייצוג מיטבי, ולמרות שהוא הלך לכלא לכמה שנים, אתה ידעת שחסכת לו הרבה שנים. ואז, בחלוף השנים לאחר שהוא משתחרר הוא מרים טלפון ואומר לך: 'לא עשית כלום בשבילי ואני מצפה ממך, לטובתך, להחזיר את הכסף'. איך אתה מתמודד מולו?".
עו"ד טליה גרידיש, פליליסטית מוערכת ואהודה במיוחד, הציעה "להסביר ללקוח את העבודה הטובה שנעשתה. זה מה שאני עושה במקרים כאלו, גם אומרת לו מה בדיוק עשיתי, ובמקביל ללקוח יש חברים שיודעים להעביר לו מסר, ואני מדברת עם החברים שלו, כדי שיבהירו לו שירד מהמקום שאליו הוא טיפס. בכל מקרה, לא הייתי מחזירה את הכסף, אבל גם לא הייתי הולכת למשטרה".
עו"ד טלי גוטליב התזזיתית התייחסה לדילמה הזו מזווית קצת שונה: "הלשכה צריכה להבין שברגע בו לקוח בא אלינו בטענות, הוא צריך לדעת שהחיסיון לו אנחנו מחוייבים יכול להתערער. זאת אומרת, שתהיה לנו אופציה לפנות בשאילתה ללשכה שתפתח את החיסיון. לא יכול להיות מצב שלקוח ידברר החוצה טענות שיש לו, ואני אהיה חייבת לו חיסיון מוחלט לנצח נצחים. צריכים לתת לעורך דין כלים לגיטימיים להתמודד עם הסיטואציה".
עורכת דין צעירה מהקהל דרשה לקבל תשובות יותר פרטניות וממוקדות: "אנחנו כסנגורים צעירים, ובמיוחד בחורות, לא שומעות על כלים להתמודדות עם הסיטואציות האלה. מה זה 'ברמה האישית'? אני לא מבינה את הפתרון הזה. מה אני עושה כשלקוח מאיים שיפוצץ לי את הבית?".
עו"ד גוטליב מיהרה להשיב: "המגדר הוא לא הנושא. אל תתני אף פעם לעובדה שאת אישה להפוך את הסיטואציה ליותר קשה או פחות קשה. זה ממש לא קשור. הדיסטנס והתשדורת שלך הם שיהפכו אותך לעורכת דין שמכבדים אותה. אם תשברי דיסטנס, ישברו אותך…. איומים בוטים לא מגיעים מיד, זה תהליך, שמתבסס על קשר עם הלקוח וצריך לדעת לזהות אותו מראש, ובכל מקרה אין בזה ערובות, בטח לא אוזלת היד של משטרת ישראל".
עו"ד אבוהב הוסיף על כך: "איום לא מגיע ביום אחד. הלקוח בודק אותך, מנסה אותך. בהתחלה הוא ינסה להעביר מסר ואז ינסה אותך בכסף… לאט לאט הוא ינסה למתוח את הגבולות. כולם עברו את זה. אם תעמידי אותו במקומו מהתחלה, הוא ילמד להעריך אותך ואת לא תגיעי למקומות האלו".
ברזומה של עו"ד בן נתן היה סיפור נוסף בהקשר הזה: "אסיר שקיבל עונש לא לשביעות רצונו אמר לי, 'כמה כסף אתה חושב שאתה צריך להחזיר לי?'. אמרתי לו, ה-30 אחוז שאתה חייב לי? נוותר עליהם בשלב הזה".
קולגות, שופטים, תובעים
הדילמה הבאה הוצגה לעו"ד גרידיש: "את נקראת על ידי אימא של עצור לייצג אותו אבל מגלה שהחברה הטובה של החשוד הביאה עורך דין אחר, וכך גם החבר שלו הביא עורך דין שלישי. יש לך עוד 10 דקות דיון, מה את עושה?".
"בעבר היתה לי בעיית אגו מאוד גדולה והרבה פעמים ויתרתי על תיקים", השיבה עו"ד גרידיש. "עם השנים למדתי על בשרי ומניסיון החיים, שאם פנו אליי אני הולכת ומדברת קודם כל עם העורכי דין האחרים. יש ביניהם הוגנים ויש לא. אם אני מצליחה להגיע ללקוח עצמו, ואני שומעת ממנו שהוא רוצה אותי, אז אין על מה לדבר ועורכי הדין האחרים צריכים לסגת אחורה, והיום בניגוד לעבר אני לא אוותר".
עו"ד קליין הקשה: "מתברר לך שקולגה שעזרת לו כמה פעמים לכלכך עלייך וסיפר כמה הוא יעשה את העבודה טוב יותר".
עו"ד גרידיש: "ברור שאדבר איתו, אעמיד אותו במקום ואסביר לו מה לא בסדר. ולגבי הלקוח, אפנה אליו ואנסה להסביר לו מה קרה, כדי להחזיר לו את הביטחון בי".
סיטואציה נוספת הקדיש עו"ד קליין לחיכוך המתמיד עם לפרקליטי התביעה, "הם מערימים קשיים בכוונה, כאשר הקושי השכיח הוא אי העברת חומרי חקירה".
לפי עו"ד בן נתן, "במצבים בהם יש חוסר אמון או ויכוח עם הפרקליטות, שיורד לפסים אישיים, הדרך שלי היא לשתף בכך את בית המשפט. הטקטיקה שלי היא להציף את בית המשפט בבקשות ופניות".
עו"ד גוטליב הבלתי נלאית? "תפעילו את החושים, אם הפרקליטים יסתירו ממכם חומרים, הם גם יסתירו כאלה מבית המשפט".
ועוד דילמה, לסיום: "הלקוח יושב לצידך בבית המשפט והשופט מכריח אותך לעשות משהו, שבטוח כי הוא לרעתך. איך מתמודדים עם זה?"
עו"ד גוטליב: "העמידות שלנו מול שופטים זה הדבר הבסיסי ביותר שלנו, ואני מבחינתי קיר בטון. אנחנו שם להזכיר לו, שהתפקיד שלנו באולם הוא לעזור לו להכריע בין זכויות, לעזור לו להגיע לחקר האמת, אבל מה שבטוח הוא שהשופט לא יודע יותר טוב מאיתנו מה נכון ללקוח".
כמה מחברי הפאנל סיפרו על הערות לא ראויות שהם שמעו משופטים. אחד אף סיפר על שופט שהורה למחוק פרוטוקול שכבר נכתב, מה שהחזיר את עו"ד גוטליב לדרישה שלה לחייב להקליט דיונים, "מה יש לשופטים להסתיר?".
