משרד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אשר ערך את הגישור בין מנכ"לית לשכת עורכי הדין אושרת תגר לבין יו"ר הלשכה עמית בכר, כפי שפורסם באתר "פוסטה", מקבל בעצמו שירותים משפטיים ממשרד עורכי הדין ש.הורוביץ שעמית בכר הוא שותף בכיר בו, וכך גם אשתו.
ש.הורוביץ, מהפירמות הגדולות בארץ, מייצגת את מבקר המדינה בעתירות שהוגשו לבג"ץ בדרישה להקפאת הביקורת של משרד המבקר על חקירת מחדלי 7 באוקטובר בצה"ל.
בג"ץ נעתר לאחרונה לבקשת הסנגוריה הצבאית וארגונים נוספים אשר התנגדו לבדיקה של המבקר, בין היתר כדי שהיא לא תטרפד את עבודתה של ועדת חקירה ממלכתית, אם תוקם, והוצא צו ביניים המקפיא את ההליך.
את המבקר ייצגו בבג"ץ עורכי דין ממשרד ש.הורוביץ, שעמית בכר לא נמנה עליהם אמנם, אולם לא ניתן להתעלם מכך שבכר הוא שותף מוביל במשרד, מנהל מחלקת דיני צווארון לבן (פלילי). כאמור, גם רעייתו של בכר, עו"ד נועה גלזר בכר, היא שותפה ב-ש.הורוביץ.
על הרקע הזה, מיד לאחר החשיפה ב"פוסטה" על תהליך הגישור שניהל מבקר המדינה אנגלמן, החלה להישמע ביקורת חריפה מצד פעילים בכירים בלשכת עורכי הדין. אלה טוענים כי המבקר חטא לתפקידו בכך ש"קבר" את תלונת מנכ"לית הלשכה והציע גישור ו"עסקה" כספית לסיום הסכסוך.
זאת, במקום לערוך בירור וחקירה לעומק של הטענות החמורות אשר הועלו על ידי המנכ"לית אודות התנהלות לא חוקית לכאורה בכספי ציבור, מינויים פיקטיביים וזלזול בעבודתה כשומרת סף האמונה על המינהל התקין בלשכה, כפי שטענה תגר.
בכירים בלשכת עורכי הדין מלינים על כך שהמבקר נמנע מבירור לעומק של התלונות אשר הוגשו על ידי גורם כה בכיר כמו מנכ"לית הלשכה. בהקשר זה הם מפנים לסעיף 2 (ב) לחוק יסוד מבקר המדינה אשר קובע: "מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים".
זהו המנדט היסודי שלו, נטען, אבל במקרה זה מבקר המדינה לא בחן כלל את "חוקיות הפעולות וטוהר המידות" חרף פנייה יוצאת דופן של מנכ"לית הגוף המבוקר, כתבות שפורסמו בכלי התקשורת ואפילו תלונות שהוגשו למשטרה.
גורמים העוקבים אחר הקדנציה של אנגלמן מציינים כי במהלך כהונתו העומדת להסתיים בחודש יולי הקרוב, הוא מיעט להוציא צווי הגנה לחושפי שחיתויות – אינדיקציה לגישה ההססנית שלו בניגוד למבקרים קודמים שהציבו בחינת תלונות על שחיתות ברשויות ציבוריות, בראש סדר העדיפויות שלהם.
די להזכיר בהקשר זה את המבקר המנוח מיכה לינדנשטראוס אשר הקים צוות מאבק בשחיתות שלטונית בראשות יעקב בורובסקי, את המידע שהתקבל במשרד המבקר בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בורובסקי העביר למשטרה, והסוף ידוע.
בתגובה ל"פוסטה" המבקר אנגלמן הבהיר כי להליך אצלו אין שום השפעה על התחום הפלילי, מבחינתו הכתובת הרלוונטית למי שסבור כי נעברו עבירות פליליות בלשכה, היא המשטרה ולא משרד מבקר המדינה.
יש לומר כי טרם תחילת הגישור המבקר אנגלמן נתן גילוי נאות בפני המנכ"לית תגר על קשרי העבודה שלו עם משרד ש.הורוביץ.
עם זאת, בהודעות הצדדים על סיום הגישור בהסכמה לא נכלל גילוי נאות כזה, והמידע על כך התקבל באמצעות גורמים בלשכת עורכי הדין המכירים את הנפשות הפועלות, רק לאחר פרסום פרטי הגישור.
בכל מקרה, תגר ובא כוחה עו"ד מיכאל דבורין, שהצליחו לקבל 400 אלף שקל מקופת הלשכה בתמורה להסכמתם לפרישת המנכ"לית מהתפקיד, הבהירו כי אין להם טענות למבקר בעניין זה, ובכלל.
תגר הגישה לפני כחודשיים את התלונה שלה למשרד מבקר המדינה, מתוך מטרה להיאבק על עמדתה, ולא היתה לה כוונה לסגת. אלא שבמקביל להגשת התלונה מטעמה, מנגנון הלשכה תחת בכר השיב לה מלחמה – נגד המנכ"לית רוכזו תלונות פנימיות, אחת מהן אף הוגשה על ידי יו"ר ועדת הביקורת בלשכה.
תהליך ההתשה של המנכ"לית המבודדת מול המנגנון הפוליטי השולט בלשכה, בצירוף אופי ההליך אצל המבקר הנוכחי, העובדה שמרבית הבקשות לצווי הגנה המוגשות לו מדי שנה מסתיימות בפיצויים כספיים, הוביל לתוצאה שבה היא לבסוף ויתרה על בירור הפרטים וקיבלה את ההצעה לגישור.
כפי שפורסם, על פי ההסכמות, הלשכה תשלם 400 אלף שקל לפיצוי המנכ"לית אשר תסיים את תפקידה. מדובר בעוד הוצאה חריגה של כספי ציבור כתוצאה מסכסוך נוסף של בכר עם מנכ"ל שהוא מינה. תגר עוזבת אחרי שנה בלבד, בדיוק כמו המינוי הקודם של בכר למנכ"ל – עו"ד איתי שונשיין.
על רקע הפרסומים בפרשה, פעילים בלשכה הגישו בחודשים האחרונים מספר תלונות למשטרה, אולם עד כה לא נרשמה התפתחות בנושא.
שאלות ותשובות
אתר "פוסטה" פנה למשרד מבקר המדינה והציג לו מספר שאלות בנוגע לגישור הנטען.
בין היתר שאלנו, האם העובדה שעו"ד בכר שותף בכיר במשרד ש.הורוביץ, לא יצרה למבקר אנגלמן מניעה מטיפול בתלונה של מנכ"לית הלשכה נגד בכר?
האם בנסיבות שנחשפו אין כדי להטות את הכף לכך שהמבקר העדיף מלכתחילה לסיים את ההליך בגישור על פני בירור התלונה?
והעיקר, האם מבחינת האינטרס הציבורי, למבקר האמון על ביקורת לא היה נכון יותר לחקור תלונה על התנהלות חמורה ואי סדרים בכספי ציבור, במקום לחתור לפיצוי אישי נדיב למתלוננת?
להלן התגובה המלאה שהתקבלה ממשרד המבקר:
"החוק קובע כי מבקר המדינה מוסמך בתפקידו כנציב תלונות הציבור להגן על חושפי שחיתות – סמכות מקבילה לסמכותו של בית הדין לעבודה. בסמכותו זו המבקר והנציב (כמו גם בהליכים דומים בבתי הדין לעבודה) ממוקד בהגנה על חושף השחיתות.
"הגנה זו ניתנת לעובד מכוח החוק גם במקרים שבהם החושף חשב כי נעשו בארגון מעשים לא תקינים, אך בפועל מתברר שאין זה כך. לכן, במסגרת בחינת בקשה לצו הגנה, לא נבחנות כלל הטענות למעשי השחיתות – אלא רק טענותיו של העובד לגבי פגיעה בזכויותיו.
"ככלל, המבקר והנציב מפנה טענות לחשדות פליליים לבדיקת המשטרה והפרקליטות, שכן זהו תפקידם. משכך, כאשר עולה חשד למעשה פלילי במהלך ביקורת או בירור תלונה, הנושא מועבר לבדיקת הייעוץ המשפטי לממשלה. בירורים בכל הנוגע לחשדות לפלילים יש להפנות לגורמי אכיפת החוק.
"חלק מההליך המקובל בבירור בקשה לצו הגנה (בדומה למה שעושה בית הדין לעבודה) הוא הצעה לצדדים לקיים הליך גישור וולונטרי, באופן השומר על זכויותיו של מבקש ההגנה ומבטיח שלא יינזק. במקרה דנן, הגישור התבצע רק לאחר קבלת הסכמתם של המתלוננת ועורך דינה.
"משרד עורכי הדין ש. הורוביץ מייצג את משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור במספר הליכים ובהם – עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד פרסום דוחות הביקורת על אירועי שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. יובהר כי לעו"ד עמית בכר ורעייתו אין כל נגיעה לתיקים הקשורים למשרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. מטעם ש. הורוביץ מייצגת את המשרד עו"ד אליה צונץ".
"למען הסר כל ספק או מראית עין, עובדה זו נאמרה מראש ובאופן מפורש לשני הצדדים לפני הגישור. הצדדים נתנו את הסכמתם המלאה למבקר ולנציב לשמש כמגשר ביניהם, כאשר הובהר לכל כי הליך הגישור על כל שלביו הוא וולנטרי באופן מלא. בסופו של הליך הגישור הגיעו הצדדים להסכם ביניהם".
