עבודות שירות לצעירים בדואים שזרקו אבנים על רכבים ב"שומר חומות"

שתף כתבה עם חברים

השופטים התחשבו ב"מהפך השיקום" וציינו שמאז העבירות הנאשמים אף התנדבו לסייע לחקלאים בעוטף עזה שנפגעו ב-7 באוקטובר

מאסר באגף ביטחוני לצד אסירי חמאס עלול להחזיר את הנאשמים למעגל האלימות. התפרעויות במהלך "שומר חומות" (צילום ארכיון להמחשה: יוסי אלוני, פלאש 90)

בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ניתן גזר הדין בעניינם של ארבעה נאשמים מיישובים בדואים בדרום, שלקחו חלק באירועים האלימים בצומת נבטים במהלך מבצע שומר חומות בשנת 2021.

ארבעת הנאשמים הואשמו בתחילה בעבירת טרור של יידוי אבנים לעבר כלי רכב, אולם במסגרת הסדר טיעון שהוצג בבית המשפט במהלך שנת 2024, נמחקה מכתב האישום המתוקן עבירת הטרור, והם הורשעו ביידוי אבנים לעבר כלי רכב, התפרעות, וגרימת חבלה במזיד לכלי רכב, ממניע גזעני.

הנאשמים הם:
עבדאללה נצאצרה (26),
ניהד נסאסרה (24),
שאדי אלנצאצרה (29),
נאג'י אלסראיעה (26).

הנאשמים לקחו חלק בחסימת צירי תנועה באמצעות צמיגים בוערים ויידו אבנים ממרחק קצר לעבר כלי רכב של אזרחים שזוהו כיהודים – מעשים שגרמו לניפוץ שמשות ולחרדה עמוקה בקרב הנוסעים.
בין היתר צוין בכתב האישום המתוקן שהוגש במסגרת ההסדר, כי הנאשמים תיעדו את מעשיהם ופרסמו אותם באינטרנט.

בגזר הדין, השופטים גילת שלו, דינה כהן ואיתי ברסלר-גונן קיבלו את טענת הסנגורים לפיה קמה לנאשמים הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית.

הסנגורים – ביניהם עו"ד דרוויש נאשף ועו"ד ראוף נג'אר – טענו בין היתר כי המדינה הפלתה את הנאשמים מאחר שמעורב נוסף בפרשה הועמד לדין על עבירות קלות בהרבה בבית משפט השלום, ושם נגזרו עליו 13 חודשי מאסר בלבד, למרות שחלקו באירועים לא נפל מזה של הנאשמים האחרים.

לצד זאת, בגזר הדין ציינו השופטים את הליך השיקום יוצא הדופן שעברו הנאשמים מאז שנת 2021. בתסקירים שהוגשו תואר "מהפך מוכח באישיותם", שכלל השתתפות בתוכניות "צדק מאחה", הבעת חרטה עמוקה, ואף התנדבות לסיוע לחקלאים ביישובי עוטף עזה לאחר אירועי 7 באוקטובר.

אתר חדשות פלילי
עורך דין פלילי מומלץ >>

השופטת שלו ציינה בגזר הדין כי האינטרס הציבורי נוטה לטובת שיקום, והביעה חשש שמאסר בפועל באגף ביטחוני, לצד אסירי חמאס, עלול להחזיר את הנאשמים למעגל האלימות ולפגוע בתובנות החיוביות שאימצו לעצמם. לגישתה, הנזק הציבורי שבכליאתם כיום גדול מהתועלת שבהחמרת הענישה.
השופט ברסלר-גונן הסכים.

מנגד, השופטת כהן נותרה בדעת מיעוט בכל הנוגע לעונש, וסברה כי חומרת העבירות מחייבת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. היא הדגישה כי המעשים בוצעו ממניע גזעני ותחת אווירת טרור, וכי חלוף הזמן או הליכי השיקום אינם יכולים להצדיק עונש של עבודות שירות בלבד עבור עבירות כה קשות שפגעו בביטחון הציבור.

בסופו של דבר, בהחלטת רוב, על הנאשמים נגזרו תשעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, בכפוף לאישור הממונה. בנוסף הוטלו על הנאשמים 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,500 שקל.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *