בקשות לפסילת שופט הפכו בשנים האחרונות לכלי שכיח יותר ויותר בהליכי משפט. בפסק דין שניתן אתמול ביקש נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, להציב גבולות ברורים לתופעה, ואף ניסח מעין "קודקס" של כללים מנחים לבקשות פסלות (10 מרס).
הדברים נאמרו במסגרת ערעור על שתי החלטות של סגנית נשיאת בית המשפט לענייני משפחה בקריות, השופטת שירי היימן, שדחתה בקשות לפסול את עצמה מתיק משפחתי.
הנשיא עמית דחה את הערעור, אך ניצל את ההזדמנות כדי לרכז בפסק הדין את ההלכות המרכזיות בתחום הפסלות, אותן כינה "עשרת הדיברות" של דיני הפסלות בישראל.
לדבריו, ריבוי בקשות הפסלות גורם לבזבוז של זמן שיפוטי יקר הן בערכאות הדיוניות והן בבית המשפט העליון.
ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בקריות נסב על סכסוך בין הורים לשלושה ילדים. שתי הבנות הקטינות מתגוררות בישראל עם האב, בעוד שהאם חיה בחו"ל.
במאי 2025 הגישה האם בקשה לקביעת מתכונת זמני השהות בינה לבין הקטינות. בדיון שנערך בנובמבר 2025 העיר בית המשפט על אופן התנהלותה של באת-כוח האב. בסיום הדיון ציינה השופטת היימן כי בכוונתה לשקול מינוי אפוטרופוס לדין עבור הקטינות, כדי שקולן יישמע באופן עצמאי.
לטענת האב, במהלך הדיון אמרה השופטת כי היא "בטוחה שנאמרו דברים לא נכונים", ומכאן הסיק כי בית המשפט כבר גיבש עמדה נגדו. בעקבות זאת הוגשה בקשה לפסילת השופטת.
השופטת היימן דחתה את הבקשה והבהירה כי הדברים נאמרו בהקשר של עמדת הצד השני בלבד, ולא כהכרעה עובדתית.
בהמשך הוגשה בקשת פסלות נוספת, שכללה גם טענות נגד החלטות דיוניות בתיק ונגד דרישת השופטת להגיש תצהיר לגבי אפשרות שהדיון הוקלט.
גם בקשה זו נדחתה, והאב באמצעות עו"ד אברהים נאזם אברהים, ערער לבית המשפט העליון.
השופט עמית דחה כאמור את הערעור, ונימק כי חלק מהטענות הועלו באיחור, וחלקן למעשה טענות ערעוריות על החלטות דיוניות.
הנשיא עמית גם דחה את הטענה כי השופטת התבטאה באופן המלמד על משוא פנים. לדבריו, האמירה כי "נאמרו דברים לא נכונים" נאמרה בהקשר של עמדת הצד השני ולא כקביעה עובדתית של בית המשפט.
בנוסף נקבע, כי דרישת השופטת לתצהיר בנושא הקלטת הדיון היתה לגיטימית, במיוחד כאשר בקשת תיקון הפרוטוקול עסקה במילים בודדות וברזולוציה גבוהה במיוחד.
הנשיא עמית הוסיף כי אין פסול בכך ששופט מעיר לעורך דין על התנהלותו במהלך הדיון. "אין פגם עקרוני בהבעת ביקורת מצד שופט על התנהלותו הדיונית של עורך דין", כך לדברי הנשיא עמית.
השופט העיר עוד, כי הלשון החריפה שבה השתמש המערער כלפי בית המשפט אינה יכולה להוות תחליף לעילת פסלות מבוססת.
כאמור, החידוש המרכזי בפסק הדין הוא ריכוז ההלכות בתחום הפסלות לכדי עשרה כללים מרכזיים.
לדברי הנשיא עמית, מטרת הרשימה "להציב בפני ציבור בעלי הדין ועורכי הדין את ההלכות המרכזיות שחוזרות ונשנות בתחום הפסלות, בבחינת 'עשרת הדיברות' שראוי כי בעל דין ישווה נגד עיניו טרם יעתור בבקשת פסלות".
1. המבחן המהותי – מבחן אובייקטיבי
תחושות אישיות של בעל דין אינן מספיקות. רק חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים עשוי להצדיק פסילה.
2. פסלות היא כלי צופה פני עתיד
אם כבר ניתן פסק דין – הדרך להעלות טענות היא בערעור, לא בבקשת פסלות.
3. שיהוי – אסור להמתין עם הטענה
טענת פסלות יש להעלות מיד. היא אינה "נשק סודי" שניתן לשלוף בשלב מאוחר.
4. התבטאויות- לא כל אמירה של שופט היא עילה לפסילה
שופט רשאי להעיר הערות ביקורתיות, להציג קשיים בטענות הצדדים ואף להציע לבעל דין לשקול את צעדיו. רק במקרים נדירים של "נעילת דעת" ברורה תקום עילת פסלות.
5. מעורבות – שופט רשאי לנהל את הדיון באופן פעיל
מעורבות בניהול הדיון, כולל שאלות לעדים או לצדדים, אינה מעידה על משוא פנים.
6. החלטות משפטיות אינן עילת פסלות
גם אם צד סבור שהחלטה שגויה – הדרך להתמודד איתה היא בערעור.
7. הגשת תלונה נגד השופט לא יוצרת פסילה אוטומטית
אחרת ניתן היה "לייצר" עילת פסלות באמצעות הגשת תלונה.
8. היכרות קודמת אינה בהכרח בעיה
עצם היכרות בין שופט לבין גורם בתיק אינה יוצרת פסילה אוטומטית.
9. שופט שדן בעבר באותם צדדים אינו פסול
גם אם מדובר באותה פרשה או באותם בעלי דין.
10. מחלוקת על פרוטוקול אינה עילת פסלות
בקשת פסלות אינה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול וחזקה כי גרסת השופט משקפת את שנאמר בדיון.
מידע וסיפורים נוספים – במדור לענייני משפחה >>
עורכי דין מומלצים לענייני משפחה >>
מסר ברור לעורכי הדין
בפסק הדין ביקש הנשיא עמית להעביר מסר ברור: בקשות פסלות אינן כלי טקטי לניהול הליך משפטי. לדבריו, העלייה במספר הבקשות והערעורים בתחום זה גורמת לבזבוז של משאב שיפוטי יקר.
באמצעות "עשרת הדיברות", מבקש בית המשפט העליון להזכיר כי פסילת שופט היא חריג נדיר, שמתקיים רק כאשר קיים חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים.
כלומר: לא כל הערה, ולא כל החלטה שאינה לרוחו של צד להליך, מצדיקות החלפת מותב.
