ביום רביעי התקיים בבית משפט המחוזי בבאר שבע דיון בבקשת הפרקליטות להאריך את מעצרם עד תום ההליכים של עשרה נאשמים בהברחת סיגריות ומוצרי חשמל לעזה, וסיוע לאויב בזמן מלחמה (25 פברואר).
לפי כתב האישום, לאחים אלירן (38) ואבי אלגרבלי (41) מקריית גת וקריית אתא, חלק מרכזי בניהול של 15 "מבצעי הברחה" שהיו בין החודשים אוגוסט לדצמבר 2025. כתב האישום מייחס להם ריכוז של 15 הברחות יחד עם אחרים, בהן שימשו כספקי סיגריות ומכשירי אייפון או כמתווכים, ושלחו לכאורה את מובילי הסחורה לעזה – נהגים מטעמם או חיילי מילואים להם על פי הנטען שילמו שוחד.
לפי כתב האישום, ההברחות בוצעו בדפוס "שרשרת" בה היו חוליות נוספות, ובדרך כלל מי שעמדו בקשר עם הסוחרים בעזה וביצעו מולם תיאומים היו סוחרים מהרשות הפלסטינית בשטחים, שסיפקו חלק מהסחורה והיו בקשר גם עם האחים אלגרבלי ואחרים.
הפרקליטות טוענת כי הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי החמאס ופעיליו, וכי הם צפו כ"קרוב לוודאי" שבכך יסייעו לחמאס בהישרדותו הכלכלית ובמלחמתו בישראל.
בכתב האישום נטען כי האחים אלגרבלי הפיקו יחד עם שותפם העסקי, ירון פרץ, הכנסה של מעל שישה מיליון שקל מביצוע ההברחות.
עו"ד שרון נהרי ועו"ד תבור לנג ממשרדו המייצגים את האחים אלגרבלי טענו בדיון כי אין יסוד לעבירה של סיוע לאויב בעת מלחמה ולעבירות ביטחוניות, אלא לעבירות כלכליות בלבד (בצע כסף).
עו"ד נהרי הדגיש כי הפרקליטות הכניסה את העבירה של סיוע לאויב לכתב האישום באופן שרירותי וברגע האחרון, אחרי שכבר הוגשה הצהרת תובע ללא העבירה הביטחונית.
האחים אלגרבלי נחקרו כל אחד כ-15 חקירות בשב"כ ובמשטרה – ורק בחקירה ה-15 והאחרונה, הוטחה בהם לראשונה (כמו בכל הנאשמים) העבירה של סיוע לאויב בזמן מלחמה, שדינה המרבי לפי החוק הישראלי "מיתה או מאסר עולם".
עו"ד נהרי הדגיש כי לפי הראיות בתיק, אלירן ואבי אלגרבלי לא עמדו בקשר מול סוחרים עזתיים ולא קיבלו מהם כסף. הם אף לא נכנסו מעולם לעזה.
עו"ד נהרי הסביר כי ההברחות נוהלו על ידי סוחרים ערבים-ישראלים, אשר הם אלה שתיאמו את ההברחות מול הגורמים העזתיים.
הסוחרים הערבים שהיו מעורבים בעסקה וסיפקו את הסחורה, היו משלמים לאלגרבלי ולאחרים כדי שימצאו דרכים "לדחוף את הסחורה" לעזה באמצעות נהגים ומובילים – אבל הסוחר הערבי-ישראלי הוא שהיה מקבל את התשלום מהגורם העזתי.
"הנאשמים היו אך חוליה אחת מוקדמת בשרשרת ארוכה. לא היה להם קשר לצד העזתי ולסוחר בעזה שקנה את הסחורה", הסביר עו"ד נהרי בטיעוניו.
הוא ציטט מחקירות האחים אלגרבלי, אשר הסבירו כי סוחר סיגריות מבאקה אל גרביה (אחד מהנאשמים), הוא זה שעמד בקשר עם הגורמים בצד העזתי. "לפיכך לא התגבש אצל הנאשמים כל יסוד עובדתי ונפשי של עבירה ביטחונית. בחקירותיהם הסבירו כי פעלו ממניע כלכלי בלבד".
בחקירותיהם בשב"כ ובמשטרה, האחים אלגרבלי סיפרו כי אחרים הציעו להם להכניס לרצועה פריטים נוספים כמו גנרטורים, משאית סולר, או חומרי הדברה – והם סירבו לכך.
חוקרי השב"כ חקרו אותם גם על התכתבויות, בהם דיברו לכאורה על אפשרות של שימוש ברחפנים לביצוע הברחות. אלירן ואבי אלגרבלי הסבירו כי שללו דרך זו וסירבו לה, מאחר שהדבר מסוכן ועלול היה להפוך את מעשיהם לביטחוניים.
עו"ד נהרי הסביר כי הסירוב של הנאשמים לשימוש ברחפנים, מצטרף לאינדיקציות אחרות ומעיד כי לא היתה להם כוונה לפגוע בבטחון המדינה.
הם לא חשבו כלל שבמעשיהם הם מסייעים דוקא לחמאס. אבי אלגרבלי אמר בחקירותיו כי הוא משתייך למחנה הימין, ואלירן אלגרבלי אמר כי קרא בתקשורת על כך שבעזה צמחו קבוצות חמושות השולטות בשטח ומתחרות בחמאס – כמו מיליציית אבו שבאב שצמחה בעזרת השב"כ.
אלירן אלגרבלי אמר בחקירתו גם כי לא הבין כיצד מייחסים להם סיוע לאויב בגלל הברחת סיגריות – כאשר מדינת ישראל הכניסה לעזה מאות משאיות ביום, לאורך רוב תקופת המלחמה. האם זה לא "סיוע לאויב"?
לטענתו, לא ביצע כל עבירת ביטחון ואף לא ראה במעשיו פליליים – רק רצה להרוויח כסף ובטח לא לפגוע במדינה.
אלירן נשאל בחקירה האם היו לו קשרים עם גורמים מרצועת עזה. הוא השיב כי פנו אליו שלושה תושבי עזה, אך הוא סירב להיות עמם בקשר.
לטענתו, לא ידע שבמשאית האחרונה, שנתפסה על ידי צה"ל ב-19 בדצמבר, והובילה לחשיפת הפרשה – היו גם מצברים וכבלי חשמל. לטענתו, הוא רומה על ידי אחד השותפים האחרים שהיה אחראי על ההברחה ואמר לו כי מדובר בסיגריות בלבד.
עו"ד שרון נהרי הגיש פסיקה, המוכיחה כי עבירות סיוע לאויב הוכנסו בעבר לכתבי אישום הרבה יותר חמורים, ורק בצמוד לעבירות נוספות כמו מגע עם סוכן חוץ – שאין כאן. הסנגור טען: "הפרקליטות טיפסה על עץ גבוה".
בהמשך הדיון שעסק בנאשמים נוספים, גם עו"ד רענן עמוסי המייצג את חייל המילואים אביאל בן דוד, טען לאכיפה בררנית נוכח הסעיף של "סיוע לאויב".
עו"ד עמוסי הצביע על תיק שבו לפני מספר שנים, הורשע סוחר ברזל ישראלי בשם מיכאל פרץ, בהברחות מול סוחר עזתי החשוד בקשרים לחמאס.
פרץ הבריח לעזה 130 טון ברזל (ולא סיגריות), אך בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה אותו מעבירה של סיוע לאויב במלחמה.
השופט נתן זלוצ'ובר קבע באותו תיק כי על מנת להרשיע בעבירה של סיוע לאויב, יש להראות שמעשי הנאשם "משתלבים באופן קונקרטי בפעילות האויב, וכי הנאשם מהווה ידו הארוכה של האויב במלחמתו נגד ישראל". השופט זלוצ'ובר קבע כי הדבר לא הוכח ומטרת הנאשם היתה רק לגרוף רווח כלכלי (גם כך, נדון פרץ לשבע שנות מאסר).
נקודת המפנה
נראה כי השופט אלון גביזון שאמור להכריע בעניין הארכת מעצרם של האחים אלגרבלי ואחרים, השתכנע מנימוקי הסנגורים בעניין זה.
השופט היקשה על נציגת הפרקליטות, עו"ד הילה דרימר, שנאלצה להודות כי "אין בחומר הראיות כדי לקשור אף אחד מהמשיבים עם פעיל חמאס, ואין אינדיקציה שאותם סוחרים הם אנשי חמאס".
השופט גביזון אמר כי לטעמו, "יש קושי לראות כיצד המעשים הפסולים והקשים המיוחסים למשיבים, מקיימים את יסודות העבירה של סיוע לאויב".
התובעת עו"ד דרימר הגישה חוות דעת של שב"כ לפיה "גם סיוע כלכלי מהסוג של סיגריות וטבק מסייע לחמאס באופן אבסולוטי". היא הוסיפה כי אירועי ה-7 באוקטובר היו נקודת תפנית ששינתה את ההתייחסות של גורמי האכיפה להברחות, למרות שהסנגורים הציגו ראיות לכך שגם תיקי הברחה מהשנה האחרונה לא כללו עבירה של סיוע לאויב.
השופט גביזון דחה את החלטתו ל-5 במרץ. כמו כן, דיון נפרד בעניין הנאשם בצלאל זיני אמור להתקיים ביום רביעי (4 מרץ).
תנאי עצורים ביטחוניים
בתוך כך, בעקבות עתירת אסיר שהגישו האחים אלגרבלי, שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע נועה חקלאי הורתה לשב"ס לבחון, מדוע הם הורידו ממשקלם 12 ק"ג במהלך מעצרם בחודשיים האחרונים.
בעתירת אסיר שהוגשה באמצעות עו"ד נהרי, הם טענו כי הוחזקו כעצורים בטחוניים בכלא שקמה בתנאים תת אנושיים, בתא "כספת" זעיר בשטח של כ־5 מ"ר, ללא מיטות, עם מזרונים על הרצפה, בתנאי היגיינה קשים, בתא "חנוק" ללא אוורור וללא אספקת מזון תקינה.
עו"ד נהרי טען כי הירידה הדרמטית שנמדדה במשקל גופם, היא עדות לפגיעה תזונתית ולכשל באספקת מזון. "גם אם מתקיימת הצדקה ביטחונית להפרדה או לפיקוח מוגבר, אין בכך להצדיק תת־תזונה ושלילת תנאים בסיסיים", הוא כתב.
שלושה ימים אחרי הגשת העתירה, ב-19 פברואר הועברו האחים אלגרבלי מאגף 7 לאגף 12 בשקמה יחד עם עצורים נוספים. לדברי שב"ס, הם שוהים כעת בתא מרווח הכולל שמונה אסירים, כולם לנים על מיטות תקניות, מחזיקים ציוד אישי ומקבלים מוצרי היגיינה ומזון "בהתאם לנהלים".
בשב"ס טענו כי ההחלטה על העברתם התקבלה עוד לפני הגשת העתירה, וכי באגף הנוכחי בוצעו לאחרונה עבודת ניקיון ותחזוקה, צביעת קירות, סידור דלתות השירותים ,על מנת לוודא תנאי כליאה הולמים.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
נציגי שב"ס הכחישו את הטענות בנוגע למזון ואמרו כי הנאשמים "מקבלים תפריט כמו כל האסירים הביטחוניים, התפריט כולל את כל אבות המזון, ויכול להיות שירדו במשקל בגלל מצב נפשי, או שהאוכל לא לטעמם".
השופטת חקלאי הורתה בשבוע שעבר לשב"ס לבחון את תפריט המזון של העותרים "בשים לב לאובדן המשקל הקיצוני בתקופת זמן קצרה" ,ולהגיש עדכון תוך 14 ימים.
בנוגע לשאר הנושאים השופטת כתבה: "מרבית הטענות באו על פתרונן. העותרים הועברו לאגף כליאה אחר, בו התאים מרווחים יותר, לכל אחד יש מיטה והמקלחת נמצאת בתוך החדר, והם זוכים למקלחת מדי יום".
