הפרקליטות הגדירה את הפרשה הזו כ"פסע מתיק המתה" – אבל הקטין בן ה-17 מיפו, שתקף באכזריות את עורך הדין רונן בן צבי, גרם לו נזק מוחי והפך אותו לשבר כלי – נדון רק לארבע שנות מאסר.
על הנאשם המבוגר, בן 40 בעל עבר פלילי, שביצע עבירות שיבוש רבות לאחר התקיפה – נגזרו רק שנתיים מאסר.
ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר פנה לפרקליט המדינה עמית איסמן, בבקשה שיוגש ערעור על קולת העונש לתוקפי עו"ד בן צבי. "רונן הותקף באופן חמור ביותר במסגרת עבודתו, תקיפה שגרמה לשברים בגולגולת ולדימום מוחי והותירה אותו עם נזק מוחי בלתי הפיך. כבר חודשים שרונן לא שב להכרה מלאה, מצוי במוסד שיקומי, מוגדר סיעודי במאת האחוזים וחייו וחיי משפחתו השתנו לבלי הכר", כתב בכר.
"תקיפה ופגיעה בעורכי דין על רקע עבודתם היא עבירה חמורה מאוד ומהווה פגיעה ישירה בשלטון החוק. לצד הכבוד וההערכה לבית המשפט שדן בתיק, העונשים שנגזרו על תוקפיו של עו"ד בן צבי – לא הולמים את חומרת הפגיעה בעו"ד בן צבי, במשפחתו, בציבור עורכי הדין, בשלטון החוק ובציבור הכללי. ככל שיוגש ערעור, לשכת עורכי הדין תבקש להצטרף כידיד בית משפט להליך" (הפרקליטות טרם החליטה רשמית על הגשת ערעור, ז"ק).
מערך שיבוש יוצא דופן
איברהים נג'אר (40) פלש לדירה של שכנתו ברחוב רבי נחמן מברסלב ביפו. אחרי שהטיל אימה על השכנה והתעמר בשוכרת הנכס, השוכרת עזבה והדירה עמדה ריקה. נג'אר השתלט עליה, "קבע עובדה" בכוח הזרוע והשכיר את הדירה לאחרים ובמשך שנתיים גבה עליה דמי שכירות.
בעלת הדירה פנתה אל עו"ד רונן בן צבי, במטרה שיסייע לה ויסלק את הפולשים מהדירה. בן צבי הגיש כתב תביעה בסדר דין מהיר – נגד נג'אר ובני משפחתו.
ב-25 ביולי 2025 אחר הצהריים, הגיע עו"ד בן צבי אל הכתובת ביפו, במטרה לברר מי הדיירים השוכרים את הדירה.
עם הגעת בן צבי לבניין, חסם נג'אר את כניסתו. נג'אר הטיח בבן צבי: "אתה העו"ד ששלח לי תביעה ותבע את כל העולם ואחותו?".
בן צבי הזמין משטרה.
בשלב זה, הגיע קטין מאחורי גבו והיכה בחוזקה באגרופים בראשו ובעורפו של עו"ד בן צבי והוסיף בעיטה לראשו.
בבית חולים אובחן כי הוא סובל משברים מרובים בגולגולת עם דימום משמעותי. בן צבי סובל מנזק מוחי לצמיתות, אינו מתקשר באופן קוהרנטי, אינו מזהה את קרוביו, מחובר לצינורות. הוא מטופל בבית לוינשטיין.
נג'אר בן ה-40 שפתח בעימות המילולי עם העורך דין לפני תקיפתו על ידי הקטין – הפעיל מערך שיבוש יוצא דופן.
בהנחיית נג'אר, הקטין הסתתר במשך שבועיים. נג'אר הבוגר אמנם נעצר מיד, אך הקטין שביצע את התקיפה נמלט ושכר חדר במלון תחת שם של אדם אחר, באמצעות שימוש בתעודת זהות של אחר.
נג'אר הצליח בינתיים להוציא שיחות טלפון מבית המעצר – גם באמצעות אחרים – והינחה את הקטין לפעול מול עדי ראיה. נג'אר והקטין פעלו להרתיע עדים והינחו אותם למסור שלא ראו את התקיפה.
השניים הזהירו גם שכנים ובתי עסק ברחוב, לא לספק למשטרה צילומי מצלמות אבטחה. זו דוגמה והמחשה לדפוס, איך בחקירות פשיעה ואלימות במגזר הערבי העבריינים משתקים את הסביבה ומונעים שיתוף פעולה באמצעות הטלת פחד.
מדובר בדפוס פעולה אפקטיבי: המשטרה לא הצליחה לשים יד על תיעוד התקיפה, שהתרחשה ברחוב מחוץ לבניין ביפו וגם לא מצאה הוכחות לתיאום מוקדם.
אף על פי שהחקירה החלה בחשד לנסיון רצח, כתב האישום הוגש נגד הקטין רק על עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועבירות שיבוש והדחה.
נג'אר הבגיר לא הואשם בתקיפה, אלא בהסגת גבול, קבלת דבר במרמה, שיבוש והדחה בחקירה.
השניים, שיוצגו לאורך כל ההליך על ידי עו"ד ווליד כבוב, הודו בעבירות המיוחסות להם, אשר היו רחוקות מאוד מהמדרג של "נסיון רצח" שהיה נקודת הפתיחה לחקירה.
הסניגור עו"ד כבוב הביע אמפתיה למשפחת הקורבן ותקווה לשיקומו, אך אמר כי לכל נאשם זכות לייצוג משפטי.
הסניגור טען כי האירוע לא היה מתוכנן מראש. לדבריו, נפגע העבירה עו"ד בן צבי הגיע לזירה בנסיבות אזרחיות בדרכו לים, ניגש לדירה "על הדרך" עם מכנס קצר, ולא היה במילוי תפקיד רשמי.
עו"ד כבוב הפנה לתסקיר שירות המבחן וטען כי לקטין רקע נורמטיבי, ללא הרשעות קודמות. גם בבית הספר העריכו אותו באופן חיובי, למרות שהוא בא ממשפחה מרקע קשה מאוד.
עו"ד כבוב טען, כי הקטין לא צפה את התוצאות של התקיפה, אבל גם שהתקיפה בוצעה ללא "נשק חם או קר" וללא הצטיידות מראש.
הסנגור הגיש פסיקה רבה על קטינים בעבירות דומות של חבלה בכוונה מחמירה – שבהם נגזרו עונשים שנעו בין חודשי מאסר בודדים, עד ארבע שנות מאסר במקרים חמורים יותר הכוללים שימוש בנשק.
בנוגע למבוגר נג'אר בן ה-40, עו"ד כבוב הגיש סרטון שבו רואים את נג'אר ניגש לעו"ד בן צבי רגע אחרי התקיפה.
בעת שבן צבי פרכס ואיבד את ההכרה, נג'אר התקשר ושוחח עם מד"א, ואמר להם בטלפון: "נפל אדם על הרצפה, ראיתי אותו על הרצפה ובאתי לעזור לו".
עו"ד כבוב טען כי הנאשם ניסה להושיט לבן צבי עזרה, ניסה להעירו ושטף את פניו.
התובעת בתיק, עו"ד לבנת מלמד, טענה שהפעולה הזו הייתה "הצגה". לדבריה, נג'אר צילם סרטון שבו הוא "מיתמם" ושואל מה קרה לקורבן, למרות שראה את הקטין מכה אותו דקות ספורות קודם.
לדבריה, זו היתה הדרך של הנאשם שהחל בכל האירוע "לייצר ראיות מזכות" בזמן אמת.
אינו מזהה את משפחתו
אחיו של עו"ד בן צבי מסר עדות בבית המשפט ותיאר: "נגמרו לו החיים. מאדם עצמאי (59), חסון גופנית, נפשית ועורך דין פעיל, הוא הפך לחסר ישע. בקושי מתקשר, מבטא מילים בודדות בלבד, אינו מזהה את בני משפחתו, תלוי פיזית, מתנייד בכיסא גלגלים, איבד כל זיכרון. שוהה בבית לוינשטיין. לאחרונה שוב הועבר לבית חולים איכילוב עקב הדרדרות במצבו".
עו"ד בן צבי שירת שנים רבות במשטרה, בימ"ר וביאחב"ל. לאחר פרישתו פתח משרד פרטי. יש לו שני ילדים בני 19 ו-21, חיילים בשירות סדיר ויש לו גם אמא זקנה שעדה לטרגדיה.
האח טען כי התקיפה אינה אירוע בודד, אלא שיא של שנים של התעמרות מצד הנאשמים. האח האשים את המשטרה, שלא עצרה את הנאשמים קודם לכן. הוא טען, כי הוגשו נגדם תלונות רבות בעבר על שריפת בית וגניבת ציוד, אך התיקים נסגרו ללא כתבי אישום.
הוא סיפר כי גם לאחר האירוע, בעלי הדירה שעליה נג'אר השתלט מפחדים פחד מוות. אחרי שהנסיון של עו"ד בן צבי לפנות אותו מהנכס נגמר כמו שנגמר – בעלי הדירה חוששים להמשיך את ההליכים המשפטיים ואף מתווכים מסרבים להתקרב לנכס.
עו"ד לבנת מלמד מפרקליטות מחוז תל אביב דרשה להטיל על הקטין עונש חמור ביותר של עשר שנות מאסר: "הנזק לקורבן בלתי הפיך, ה'תיק' כפסע מתיק המתה. קטינות איננה חסינות".
על נג'אר הבגיר, אמרה התובעת, שהוא מחולל הפשיעה. לנג'אר יש שבע הרשעות קודמות בתיקי סמים, איומים ורכוש, אך רובן מלפני שנים רבות. הפרקליטות ביקשה להטיל עליו שלוש שנות מאסר.
נג'אר עצמו ביקש לומר כמה מילים לבית המשפט בעקבות דברי סניגורו עו"ד כבוב. הוא טען כי לא צפה שה"אירוע" יתפתח בצורה הזו וכי השתדל להעניק חינוך נורמטיבי.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
הוא טען כי לפני האירוע חש שחוקרים פרטיים מטעם עו"ד בן צבי עוקבים אחריו ומצלמים אותו. לדבריו, בעקבות רצח בן דודו שנה קודם לכן, המשפחה הייתה ב"דריכות מלאה" וחששה ממתנקשים.
הוא טען כי כשיצא מהבית וראה את התקיפה של העו"ד, הוא צעק לקטין "תעזוב". הוא הדגיש כי הוא זה שהתקשר למד"א.
פסיקה מתונה לקטינים ללא עבר
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב שמואל מלמד כתב: "למרות דרישת התביעה ל-10 שנות מאסר, הפסיקה לגבי קטינים ללא עבר פלילי שביצעו תקיפה ללא נשק קר, נוטה להיות מתונה יותר. חוק הנוער מבוסס על גישה שיקומית".
יחד עם זאת השופט ציין, כי הקטין סירב לעבור למעון נעול בזמן מעצרו ולהשתלב בתוכנית טיפול וזו נורת אזהרה. "בהיעדר אופק שיקומי", כתב השופט, "ונוכח חומרת הפגיעה האנושה בקורבן, יש מקום להטיל תקופת מאסר שתמחיש לו את חומרת מעשיו… מנגד בית המשפט ינסה להימנע ממאסר ממושך מדי, שעלול 'לחנך' אותו לעבריינות רבה יותר".
בשורה התחתונה השופט מלמד דן את הקטין למאסר של 48 חודשים (ארבע שנים) החל מיום מעצרו – אוגוסט 2025.
על הבגיר נג'אר, שלדבריו "יצר את האווירה המאיימת, ונוכחותו בשטח נתנה לקטין את הגב לבצע את המעשה" – הוא הורשע בעיקר בעבירות שיבוש ונדון רק לשנתיים מאסר החל מיום מעצרו.
שני הנאשמים יפצו את הקורבן ביחד בסכום של 80 אלף שקל (11 פברואר).
וזה למה שצריך מהפכה משפטית… ששופטים כאלו יהיו מוכרים בקיוסקים ולא שופטים בבית המשפט.